פרשת שי דרומי הייתה שרשרת אירועים, שהתרחשה ב-13 בינואר2007, ובמהלכם ירה שי דרומי, חקלאי מחוות בודדים בנגב, בח'אלד אל-אטרש ובאיוב אל-הוואשלה, לאחר שפרצו לחוותו יחד עם שניים נוספים. אל-אטרש נהרג ואל-הוואשלה נפצע כתוצאה מהירי. מעצרו של דרומי עורר דיון ציבורי בשאלה האם רשאי אדם לירות בביתו שלו בפורץ או מסיג גבול, ובסופו של דבר הוביל לחקיקת שינוי בחוק העונשין, המכונה "חוק דרומי", שקבע הגנה מפני הרשעה פלילית בגין מעשים כמו אלה שביצע דרומי, בנסיבות דומות. דרומי זוכה על ידי בית המשפט מהאישום בהריגה[1].
מאז, הפכה פרשת שי דרומי למטבע לשון. מידיי פעם, כאשר מתפרסם שאדם הגן על רכושו מפני פולשים, גנבים ופורצים, כלי תקשורת שונים חוזרים אל פרשה זו תוך אזכורה והפניות אליה ושואלים, האם מדובר ב"פרשת דרומי" נוספת?[2].
הריגת הפורץ
שי דרומי
שי דרומי הוא חקלאי בעל חוות בודדים הסמוכה ליישוב מיתר. לפי כתב האישום שהוגש נגדו, ב-13 בינואר2007 בשעה 3 לפנות בוקר, הבחין דרומי בשניים מבין ארבעה פורצים שחדרו לחוותו. דרומי ירה בפורצים ופצע שניים מהם, אל-אטרש ואל-הוואשלה, והאחרים נמלטו. את הרובה, שהיה שייך לאביו המנוח, החזיק דרומי ללא רישיון[3]. לפי דיווחים בכלי התקשורת, כשהגיעו השוטרים למקום הם מצאו את דרומי מנסה לבצע החייאה באל-אטרש[4], אך זה מת מפצעיו. גם נגד אל-הוואשלה הוגש כתב אישום על קשירת קשר לפרוץ לחווה, ובהמשך השנה אף נמצא אשם, ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. ב-2009, לאחר שריצה את תקופת מאסרו, נעצר אל-הוואשלה שנית לאחר שביצע שורת פריצות בצפון הארץ[5].
בעקבות האירוע נעצר דרומי והוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ב-15 ביולי2009 זוכה דרומי על ידי בית המשפט מעבירות ההריגה והחבלה בכוונה מחמירה, אך הורשע בעבירה של נשיאת כלי נשק ללא רישיון. בסיום פסק דינה ציינה השופטת רחל ברקאי: "הספק הסביר, אותו עורר הנאשם, באשר להצדקת מעשה ההתגוננות שנקט, נותר מכרסם בליבי עד כי לא נותר לי אלא לקבוע כי לא הוכח מעל לכל ספק סביר כי המשכו של הירי הפוגע בלתי סביר בעליל הוא"[6].
הדיון והמחאה הציבורית בעקבות האירוע
מעצרו של דרומי עורר מחאה ציבורית, בעיקר בקרב חקלאי הנגב ופעילי ימין, שראו בפעולתו הגנה עצמית מוצדקת מפני פשיעה חקלאית. הבלוגראורי קציר השווה בין דרומי לברנרד גץ, אזרח אמריקני שבשנת 1984 ירה בצעירים שניסו לשדוד את כספו ברכבת התחתית של ניו יורק, וקבע כי "המשותף לשני המקרים הוא העובדה שהמותקפים הבינו כי לא יוכלו לסמוך על שום הגנה חיצונית כדי לשמור על שלומם ורכושם ונאלצו לפעול לשם כך בכוחות עצמם"[7].
מנגד, ניסו אישי ציבור ערביים לקשור את ניסיון הפריצה לכך שחוותו של דרומי היא חלק מחוות הבודדים שנועדו, לדבריהם, לדחוק את הבדואים מאדמתם. אישי ציבור אחרים העלו טענה הפוכה, על כך שהרקע הוא השתלטותם של הבדואים על אדמות בנגב והתנכלויות חוזרות ונשנות, כולל גנבות חקלאיות מסיביות, לחקלאים בדרום.
המחאות הציבוריות נגד מעצרו ומשפטו של שי דרומי התבטאו בהפגנות מול בית המשפט בבאר שבע שדן בעניינו ובצומת "הגומא" בצפון[8]. מחאה ציבורית בהיקפים נרחבים יותר התרחשה באינטרנט. על עצומה למען שי דרומי חתמו קרוב ל-50,000 אישה ואיש. הקריאה לחתימה על העצומה הופצה באמצעים שהיו קיימים באותה תקופה, בטרם הקמת רשתות ענק חברתיות, באמצעות דואר אלקטרוני, באתרי אינטרנט ממוסדים דוגמת התאחדות חקלאי ישראל, קיבוצים ואתר מיוחד שהוקם עבור שי דרומי (ואינו קיים עוד). הבלוגר נרי אבנרי המליץ למצביעי הליכוד להצביע בבחירות הפנימיות עבור חבר כנסת ישראל כץ, כיוון שתמך בשי דרומי[9].
"חוק דרומי"
בעקבות הפרשה הגישו חברי הכנסת כמה הצעות חוק שנועדו להגן על הפועלים בסיטואציה הדומה לזו של שי דרומי. הצעות אלה אוחדו להצעה אחת[10], שאושרה בכנסת ב-24 ביוני2008, כתיקון לחוק העונשין[11], תיקון שנודע בציבור בשם "חוק דרומי"[12].
במסגרת התיקון נוסף לחוק העונשין סעיף 34י1, שזו לשונו:
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -
(1) המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
(2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
(ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.
משמעות תיקון זה היא כי ניתן להפעיל כוח בלתי מידתי כנגד פורצים וגנבים, לצורך הגנה על רכוש. קודם חקיקת תיקון זה, לא ניתן היה להפעיל כוח בלתי מידתי כנגד פורץ כהגנה עצמית, ואסור היה לפגוע בפורץ כאשר כוונתו לפגיעה או גנבת רכוש, ללא סכנה מוחשית לפגיעה בחיים. עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר שיש מעשים שייחשבו לבלתי סבירים בעליל ולא יוכלו לחסות תחת סעיף זה. כך, נקבע שנער שירה למוות באדם שהכיר שנכנס לחצר ביתו במסגרת סכסוך על עסקה למכירת אופנוע, לא יוכל ליהנות מסעיף זה, כיוון שהירי היה בלתי סביר בעליל בהתחשב במצב הדברים[13].
בהגדרות אלו עוקב החוק במידה רבה אחר המשפט העברי, בדין המקביל של גנב "הבא במחתרת", המתיר לפגוע בגנב, מתוך הנחה שהנפגע יאבק כנגד הגנבה, והחשש שהגנב יפגע בנפגע, אלא אם כן ברור ללא כל ספק כי לא יפגע גם אם יתנגדו לו (לדוגמה, אב הפורץ לבית בנו).
בראשית 2014 נעשה תקדים ראשון בשימוש בסעיף זה, כאשר בית המשפט שחרר ממעצר תושבי קלנסווה שדקרו למוות פורץ במהלך מאבק עמו[14].
ב-15 ביולי2009 פרסם בית המשפט המחוזי בבאר שבע את הכרעת הדין בעניינו של דרומי. דרומי זוכה מאשמת ביצוע עבירה של הריגה ועבירה של חבלה בכוונה מחמירה, אך הורשע בביצוע עבירות בנשק (החזקה ונשיאה ללא רישיון). בהסדר טיעון שהוגש לבית המשפט הוצע כי דרומי ירצה שישה חודשי עבודות שירות בניכוי החודש של תקופת מעצרו.
התיקון הנ"ל לחוק העונשין שנעשה טרם מתן פסק הדין, עמד לזכותו של דרומי, זאת לאור האמור בסעיף 5 לחוק:
"(א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על העניין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה."
