יוהאן פרידריך פרנץ בורגמילר (בגרמנית: Johann Friedrich Franz Burgmüller; 4 בדצמבר 1806 – 13 בפברואר 1874) היה פסנתרן ומלחין גרמני,[1] שנודע בעיקר בשלושה קבצים של אטיודים לילדים (או "קטעים לימודיים") לפסנתר, בייחוד אופוס 100 שלו, "25 אטיודים קלים ומתקדמים" לתלמידים ברמה בינונית; שני הקבצים האחרים, לתלמידים מתקדמים יותר, היו אופוס 105 ו-109.[2]
ביוגרפיה
בורגמילר נולד ברטיסבון (כיום רגנסבורג, גרמניה. אביו, פרידריך אוגוסט בורגמילר, ואחיו הצעיר, נורברט בורגמילר, היו גם הם מלחינים. אמו, תרזה פון זנדט, הייתה פסנתרנית וזמרת.
בשנת 1829 עבר לקאסל ללמוד אצל לואי שפור ומוריץ האופטמן. שם הופיע בקונצרט הראשון שלו כפסנתרן, ב-14 בינואר 1830.
[3]
בשנת 1832 עבר בורגמילר לפריז, שם חי עד מותו. נורברט, אחיו, תכנן להצטרף אליו בפריז, אבל טבע ב-1836
בספא באאכן. בפריז פיתח בורגמילר סגנון הלחנה צרפתי וסגנון נגינה קל, שהיה לסמלו המסחרי. הוא הרבה לכתוב מוזיקת-טרקלין לפסנתר והוציא לאור כמה אלבומים. עוד חיבר אטיודים לפסנתר, שנועדו לילדים. ז'אן קוראלי, הכוריאוגרף של הבלט ז'יזל, רצה להוסיף פה דה דה (מחול שניים) לבלט, וכיון שאי אפשר היה להשיג את מלחין הבלט, אדולף אדם, בחר לצורך זה בסוויטה של בורגמילר בשם "מזכרות מרטיסבון", לעצב ממנה מוזיקה לקטע זה, שכונה "מחול השניים של האיכרים" והיה לחלק ממסורת הביצוע של הבלט.
הוא מת בפריז בשנת 1874.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ https://archive.org/details/guitarmandolinbi00bone The Guitar and Mandolin, biographies of celebrated players and composers for these instruments, London: Schott and Co., 1914. פיליפ ג'. בון, "הגיטרה והמנדולינה, ביוגרפיות של נגנים ומלחינים ידועי-שם לכלים אלה", לונדון, שוט ושות', 1914]
- ^ נאקסוס, ביוגרפיה קצרה של פרידריך בורגמילר
- ^ נאקסוס
- ^ אתר פראבוק, ביוגרפיה ורשימת יצירות של בורגמילר
.svg){kind=logo}
