פנג, היא קבוצה אתנית הידועה גם בשמות פאן ופהואין, הנמצאת בגינאה המשוונית, צפון גבון, ודרום קמרון[1][2]. נכון לשנת 2010, הפנג הם כ-85% מאוכלוסיית גינאה המשוונית, המרוכזים בעיקר במחוז ריו מוני[3]. פנג הם גם האוכלוסייה העיקרית של גבון (בערך רבע מהאוכלוסייה). גם במדינות אחרות, במחוזות בהם הם גרים, הפנג היא אחת הקבוצות האתניות המשפיעות ביותר[4][5][6].
שפה
אנשי הפנג מדברים בעיקר את שפת הפנג, הידועה גם בשמות פהואין, פמואה ופנגואה. מוצא השפה משבטי הבנטו הדרומיים, והיא משתייכת למשפחת השפות הניז'ריות-קונגולזיות[7]. שפת הפנג דומה לשפות האחרות מאותה המשפחה, הבטי והבולו. הנוכחות הגדולה ביותר של שפות כאלו היא מצפון לנהר האוגואה, בערך במרכז גבון[2].
הפנג העבירו את ההיסטוריה והשפה שלהם דרך מסורת שבעל פה מוזיקלית[8]. הרבה מהפנג מכירים שפות אחרות חוץ משפת הפנג, הנפוצות בהן הן ספרדית, צרפתית, גרמנית, פורטוגזית ואנגלית. המסורת של שפה נוספת התפתחה אצל הפנג בזמן השליטה הקולוניאלית של ספרד בגינאה המשוונית, השליטה של צרפת בגבון, והשליטה של גרמניה ולאחר מכן צרפת בקמרון[3].
היסטוריה
אנשי הפנג הם מהגרים בגינאה המשוונית, והם ככל הנראה היגרו ממרכז קמרון במהלך המאה ה-19[3].
האתנולוגים שיערו בהתחלה כי אנשי הפנג הם נילוטים, כלומר מוצאם הוא מאזור הנילוס, או אפילו מהמצרים הקדמונים, אך השערה זו הופרכה[9]. על פי צירוף של הוכחות שונות, ההשערה כיום היא שמוצא הפנג הוא משבטי העמים, והם התחילו לחזור אל אפריקה בסביבות המאה השביעית או השמינית, עקב פלישות מהצפון, והמלחמות במערב אפריקה[1]. ההגירה שלהם מקמרון יוחסה לניסיון בריחה מהאלימות של השעבוד ופשיטות העבדים, שביצעו בני שבט ההאוסה[10], אבל ישנם גם תיאוריות מתחרות[1]. בעזרת שימוש בגלוטוכרונולוגיה, היסטוריונים גילו שהיו דוברים של שפת הפנג בדרום קמרון לפני יותר מ-4,000 שנים[1][3][11].
אנשי הפנג היו קורבנות לסחר העבדים הטרנס-אטלנטי והטרנס-סהרה במאות ה-16 וה-19. בסחר העבדים יוחס לאנשי הפנג קניבליזם על ידי מוכרי העבדים והמיסיונרים, כנראה בגלל עצמות וגולגולות אדם שנמצאו בתיבות עץ ליד הכפרים שלהם[1]. טענה זו שומשה כדי להצדיק את מעשיהם של סוחרי העבדים. כשסוחרי העבדים פשטו על הכפרים של הפנג, אלפי אלילים מעץ שנמצאו בכפרים, והכפרים עצמם, נשרפו על ידי הפושטים[3]. מאוחר יותר אתנולוגים שדיברו עם אנשי הפנג גילו שהם לא באמת היו קניבלים, אלא העצמות שנמצאו היו של אבותיהם[1][3][11].
