פייר גאוויניה (בצרפתית: Pierre Gaviniès; 11 במאי 1728, בורדו – 8 בספטמבר 1800 בפריז) היה כנר, מורה ומלחין צרפתי.
קורות חייו
אביו של גאוויניה היה בונה כינורות. בשנת 1734 לקח אותו אביו לפריז ובגיל 13 הופיע לראשונה בקונסרט ספיריטואל בטילרי, בנגינת סונאטה של ז'אן-מארי לקלייר לשני כינורות.
בסביבות 1753 נידון לעונש מאסר עקב פרשיית אהבים עם רוזנת.[1]
בשנת 1776 הגיע גאוויניה לשיא הקריירה שלו. ג'ובאני בטיסטה ויוטי תיאר אותו כטרטיני הצרפתי, מחמאה יחידה במינה. ז'אן גודפרי אקהרד, לדוק ל'איינה, רודולף קרויצר ורומן דה ברסר הקדישו לו יצירות. הצ'לן מרטין ברטו קרא לסונאטה בשם "לה גאווינייה".
יצירתו הבסיסית היא "24 שחריות", שיצאה לאור בשנת 1794, קובץ תרגילים לכינור, הכולל מעברים מורכבים ביותר, שמטרתם העיקרית הוא פיתוח שליטה בקשת.
גאוויניה לימד כינור בקונסרבטואר של פריז מ-1795 עד מותו.
יצירות
- אופוס 1 - 6 סונאטות לכינור, 1760
- Le Prétendu Intermède, קומדיה איטלקית בשלוש מערכות (ביצוע בכורה בפריז ב-6 בנובמבר 1760)
- Recueil d'airs à 3 parties לשני כינורות, אלט ובסו קונטינואו 1763
- אופוס 3 - 6 סונאטות לכינור, 1764
- אופוס 4 - 6 סונאטות לכינור, 1764
- 2 סוויטות לחג המולד, 1764
- 3 סונאטות לכינור סולו (כולל "קברו של גאוויניה"), 1770
- אופוס 5 - 6 סונאטות לכינור, 1774
- יצירתו הנודעת ביותר הוא האוסף "Les Vingt-quatre Matinées", קובץ אטיוד-קפריסי לכינור, שהופיע בשנת 1794
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=logo}
