ב-10 ביוני רסקולניקוב מונה למפקד כוחות הצי באזור הים הכספי. רסקולניקוב השתתף במספר מבצעים באזור ועל פעילות במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה הוענק לו פעמיים עיטור הדגל האדום.
לאחר מלחמת האזרחים
בשנת 1920 רסקולניקוב מונה למפקד הצי הבלטי. זמן קצא לאחר סיום כהונתו התרחש מרד קרונשטאדט. בשנת 1921 רסקולניקוב נשלח לאפגניסטן והיה השגריר הסובייטי הראשון. פעילותו באפגניסטן ספגה ביקורת קשה מצד בריטניה והם לחצו על הממשל הסובייטי להחליף את השגריר. בשנת 1923 רסקולניקוב חזר לברית המועצות. במשך 7 שנים הוא עסק בפעילות ספרותית והיה עורך ראשי של ירחון "מולודאיה גוורדיה".
בשנת 1930 רסקולניקוב חזר לפעילות דיפלומטית. הוא היה שגריר באסטוניה (1930-1933), דנמרק (1933-1934) ובולגריה (1934-1938).
באפריל 1938 הוא קיבל מברק ממשרד החוץ הסובייטי לחזור למוסקבה. בהיותו במעבר רכבות בברלין הוא גילה שכהונתו כשגריר הופסקה. רסקולניקוב הבין שגורלו נחרץ והוא צפוי להיות בין הקורבנות של הטיהורים הגדולים. הוא לקח את משפחתו ועבר לפריז. במקביל התחיל רסקולניקוב להתכתב עם מקסים ליטבינוב ויוסיף סטלין בנושא חזרתו לברית המועצות ודחה אותו מסיבות שונות. ב-17 ביולי1939 הוא הוכרז כ"אויב העם" בהיותו עובד מדינה בכיר שמסרב לחזור למולדת הסובייטית. ב-17 באוגוסט רסקולניקוב סיים כתיבת מכתב גלוי לסטלין בהקשר למדיניותו.
