28 ביוני – מאהר וכרים יונס תושבי עארה חטפו את החייל אברהם ברומברג ירו בראשו וזרקו אותו ליד פרדס חנה. החייל נמצא כעבור יומיים ואושפז בבית החולים רמב"ם עד למותו לאחר חמישה ימים.[5]
24 באוגוסט – יהודי נרצח ו-11 נפצעו בפיגוע תופת בתחנת דלק בנווה אילן. מטען חבלה נוסף שהונח בתחנת דלק בכניסה לירושלים התפוצץ בלא לפגוע באיש. אש"ף קיבל אחריות לפיגועים.[6]
11 ביוני – רצח דפנה כרמון: צעירה יהודיה בת 21 נחטפה, נאנסה ונרצחה על ידי ערבים בחיפה. גופתה נמצאה כחודש לאחר מכן בפארק הכרמל. הטענות לאונס וזיהוי הרוצחים נעשו על פי הודאתם, שלטענתם הייתה כוזבת והוצאה מהם בכח. לעומת זאת ידיד שלה עבריין ששמו מתחיל באות פ התכחש לכך שהכיר אותה אף שהמתין לה ערב ערב במקום עבודתה.[10][11]
3 באוקטובר – בפיגוע באוטובוס חיילים בעאליי נרצחו 6 חיילי צה"ל במארב מחבלים.[12]
7 ביולי – רצח אשר אהרן גרוס: בפיגוע דקירה בסמוך לשוק הערבי הישן בחברון נדקר בחור ישראלי-אמריקאי מישיבת שבי חברון בידי צוות מחבלים, ונשקו נחטף. בית החולים הנסיכה עאליה בחברון סירב לקבלו כשהתבררה טעותו של המפנה הערבי וגרוס זוהה כיהודי.[14]
8 בדצמבר – רצח דני כץ: חמישה ערבים ישראלים תושבי סכנין והאזור אנסו, הכו ורצחו את הנער הישראלי בן ה-14 דני כץ על רקע לאומני. הפיגוע זעזע את הציבור הישראלי בשל אופיו הברוטלי וסימל בעיני רבים בציבור הישראלי את ההידרדרות בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה.[15][16]
12 באפריל – משבר בני הערובה בקו 300 של אגד: ארבעה מחבלים משתלטים על אוטובוס ולוקחים את נוסעיו כבני ערובה. למחרת, בפעולת חילוץ, נהרגת אחת החטופות ושניים מהחוטפים. שני מחבלים אחרים שהוצאו חיים מהאוטובוס מוצאים להורג על ידי אנשי השב"כ.[18][19]
24 באוגוסט – יהודי תושב טבריה נפצע קשה בפיגוע ירי בג'נין כשקנה מתנה ליום הולדת בנו ונפטר כתוצאה מפציעתו ב-1999.[דרוש מקור]
19 באוקטובר – ספינת דבור של חיל הים משמידה סירת גומי שבה שני מחבלים שתכננו לבצע פיגוע מיקוח. בחילופי האש נפצעו שני חיילי צה"ל.[20]
22 באוקטובר – הרצח במנזר כרמיזן: רצח שני סטודנטים ישראלים חברי שלום עכשיו בידי מחבל פלסטיני, סמוך למנזר כרמיזן ליד בית לחם.[21] הרצח נדון בהרחבה בכנסת ובעיתונות במשך כמה שנים. המחבל הביע חרטה, גם לקראת שחרורו כהכנה לחידוש משא ומתן מדיני עם הפלסטינים בשנת 2013.[22] כשהשתחרר התראיין וסיפר כיצד רצח אותם בדם קר ועל הסיפוק שהיה לו לאחר מכן.[23]
27 ביוני – בפיגוע ביער משואה נרצח זוג ישראלי על ידי מחבלים.[24]
21 ביולי – מורה ועובדת מפת"ן (לאה אלמקייס ויוסף אליהו מעפולה) שנסעו לגלבוע לצורך תכנון טיול למוסד בו עבדו, הרכב בו נסעו השניים נמצא נטוש בכניסה לג'נין, גופותיהם של השניים נמצאו במערה בגלבוע, ומחקירת השב"כ עלה ששלושה מחבלים התנפלו עליהם ורצחו את המורה בירי ואת העובדת בחניקה בחבל.[דרוש מקור]
30 ביוני – בפיגועים שבוצעו בשני אוטובוסים שונים בירושלים נפצעו בסך הכל 6 ישראלים.[דרוש מקור]
10 ביולי – מחבלים ניסו לחדור לישראל מלבנון דרך הים באזור ראש הנקרה. בקרב שהתפתח בינם לחיילי צה"ל במקום נהרגו שלושת המחבלים, נהרגו גם 2 חיילי צה"ל, ונפצעו 9 חיילי צה"ל.[דרוש מקור]
18 בפברואר – מחבל פגע ברכבו בסיור צה"ל בפיגוע דריסה בשכם. המחבל הצליח לפצוע קשה שני חיילי צה"ל, בטרם נורה על ידי חבריהם. אחד החיילים נפטר מפצעיו לאחר כשנה וחצי בבית החולים.[30]
22 בפברואר – בפיגוע רימון בירושלים נפצעו 17 אנשים, 12 מתוכם חיילי צה"ל.
11 באפריל – רצח עופרה וטל מוזס: מחבל פלסטיני משליך בקבוק תבערה לעבר מכונית בה נסעה משפחת מוזס מאלפי מנשה, סמוך לכפר הפלסטיני חבלה. בפיגוע נרצחו אם המשפחה עופרה מוזס, והילד טל מוזס שמת מפצעיו לאחר שלושה חודשים.
11 באוקטובר – בפיגוע ירי בירושלים נרצח ישראלי לאחר שהלך עם בת זוגו לכותל.[31]
25 בנובמבר – ליל הגלשונים: מחבלים פלסטינים חדרו לישראל מדרום לבנון באמצעות גלשני רוח ופתחו במתקפת פתע נגד חיילי צה"ל. בעוד שאחד המחבלים נחת בטעות ברצועת הביטחון ונהרג על ידי כוחות צה"ל, המחבל השני הצליח לחדור לבסיס צה"ל, רצח 6 חיילי צה"ל, ופצע 8 חיילים נוספים לפני שנורה למוות.
14 בינואר – ישראלי נרצח בחניקה בתל אביב על ידי ערבי שהיה חבר לעבודתו, גופתו נחטפה ונזרקה כשלושים קילומטר מל אביב בדרך לירושלים.[דרוש מקור]
21 בינואר – חייל צה"ל נפצע בהתקפה שבוצעה על ידי שלושה מחבלים שחדרו לישראל מלבנון.[דרוש מקור]
4 בפברואר – 2 חיילי צה"ל נרצחו וחייל אחד נפצע בהתקפה שבוצעה על ידי מחבלים שחדרו לישראל מלבנון.[דרוש מקור]
7 במרץ – אוטובוס האמהות: אוטובוס שהוביל עובדים (רובן נשים) לקריה למחקר גרעיני בדימונה נחטף על ידי שלושה מחבלים פלסטינים אשר לקחו את 11 הנוסעים כבני ערובה ואיימו לרצוח את נוסעיו בזה אחר זה אם לא ישוחררו אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל. לאחר שהמחבלים ירו למוות באחד הנוסעים החל מבצע ההשתלטות על האוטובוס שנמשך 40 שניות ובמהלך נהרגו שלושת החוטפים יחד עם אחד מבני הערובה.[32]
6 באפריל – במהלך פעילות נוער של נערים מאלון מורה פורצות מהומות והקבוצה נכנסת לכפר ביתא ובכפר נרצחה אחת הנערות שהיו בטיול.[דרוש מקור]
26 באפריל – 2 חיילי צה"ל נרצחו ו-2 חיילים נפצעו בהתקפה שבוצעה על ידי שלושה מחבלים שחדרו לישראל מלבנון.[33]
2 ביוני – שני חברים תלמידי ישיבות משכונת שערי חסד בירושלים הלכו לגן סאקר מחבלת ערביה ירתה בהם מספר כדורים ורצחה את אחד מהם.[דרוש מקור]
20 ביוני – חקלאי תושב שקף הותקף בידי חוליית מחבלים על ידי סכנים ואלות.[דרוש מקור]
22 ביוני – 2 ישראלים נפצעו בהתקפה שבוצעה על ידי שני מחבלים שחדרו לישראל מלבנון.[דרוש מקור]
30 באוקטובר – הפיגוע בקו 961: שלושה מחבלים זרקו בקבוקי תבערה על אוטובוס מטבריה לירושלים. האוטובוס נשרף וכל הנוסעים נמלטו למעט משפחת וייס שנשרפו חיים, והחייל דוד דלרוזה שנפטר חודש וחצי לאחר הפיגוע.
13 בדצמבר – מחבל רוצץ את ראשו של יעקב פרג, תושב הר ברכה לאחר שהתבקש לצאת משטח אש.[36]
1989
5 בינואר – מספר מחבלים עלו על מכונית של תושב פתח תקווה בצומת יקיר ורצחו אותו.[דרוש מקור]
8 בפברואר – ישראלי נרצח במכוניתו ליד אלפי מנשה עקב בקבוק תבערה ששרף את מכוניתו.[דרוש מקור]
16 בפברואר – חטיפת ורציחת סמל אבי סספורטס: נחטף ונרצח החייל אבי סספורטס לאחר שעלה לטרמפ בצומת הודיה. תמורת שחרורו נדרש שחרורם של 1,500 מחבלים. גופתו נמצאה לאחר שלושה חודשים.[37]
14 במרץ – מחבל מלבנון נכנס לבית בנהריה ורצח את דיירת הבית בפטיש.[דרוש מקור]
17 במרץ – חייל צה"ל נרצח וחייל נוסף נפצע בהתקפה שבוצעה על ידי מחבלים שחדרו לישראל מירדן.[38]
21 במרץ – פיגוע הדקירה בחגיגות פורים בתל אביב: המחבל מוחמד זקות, שעבד כפועל בניין בתל אביב דוקר באמצעות סכין קומנדו שני ישראלים, אזרח אחד נרצח, ואדם נוסף נפצע באופן קשה כאשר נדקר בחלק האחורי של ראשו ובעמוד השדרה.[39]
4 באוגוסט – שני ערבים חטפו שני נערים שהיו בדרכם להיפגש עם חברותיהם, ודקרו אותם למוות.[דרוש מקור]
14 באוגוסט – בקבוקי תבערה נזרקו אל עבר רכב של יהודים באל בירה הנהג מת מפצעיו שבועיים וחצי לאחר מכן מכיוון שנכווה קשות כאשר ניסה להציל את חבריו.[דרוש מקור]
7 בספטמבר – עובד בית האופרה בתל אביב נדקר למוות על ידי ערבי שהיה חברו לעבודה בעת שישן.[דרוש מקור]
9 בספטמבר – נהג אוטובוס נדקר על ידי מחבל פלסטיני אשר מנסה להשתלט על האוטובוס ולרסק אותו בכביש תל אביב-ירושלים. הנוסעים מצליחים להכניע את המחבל.[45]
20 באוקטובר – פיגוע החניקה בתל אביב: במהלך סוכות נרצחו בחנק על ידי שני מחבלים אחים מעזה שבעה אנשים בתל אביב, שלושה ברחוב ראשית חכמה 6 בשכונת שפירא וארבעה ברחוב יהודה הימית 4 ביפו. התברר שאחד הרוצחים היה סייען של כוחות הביטחון הישראלים, וכדי "לטהר" את שמו בעזה החליט לבצע את הרצח עם אחיו.