PROFILPELAJAR.COM

פורמולה 1 עונת 1976
1976 Formula One season
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	25 בינואר 1976
תאריך סיום	24 באוקטובר 1976
מספר עונה	27
מספר מרוצים בעונה	16
זוכה באליפות הנהגים	ג'יימס האנט
נקודות הנהג הזוכה	69
זוכה באליפות היצרנים	פרארי
נקודות היצרן הזוכה	83
	→ פורמולה 1 עונת 1975 פורמולה 1 עונת 1977 ←

עונת 1976 הייתה העונה העשרים ושבע של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). במהלך העונה התקיימו 16 מרוצים. בנוסף התקיימו שני מרוצים שלא נכללו בסבב האליפות.

הקרב על אליפות הנהגים היה צמוד בין ניקי לאודה, אלוף העונה הקודמת, וג'יימס האנט והוכרע רק במרוץ האחרון, לטובתו של האנט. הבריטי הצטרף לקבוצת מקלארן במקומו של אמרסון פיטיפלדי, שעבר להתחרות בקבוצת פיטיפלדי שהקים אחיו, וילסון.

האנט ניצח את גרנד פרי ספרד אך לאחר סיום המרוץ נפסל ניצחונו של עקב רוחב מכונית החורג מן התקנות. לאודה הוכרז כמנצח במרוץ. הקבוצה ערערה בטענה שמדובר בהתרחבות של הצמיגים. הערעור התקבל כעבור חודשיים והניצחון הושב להאנט. האנט ניצח בגרנד פרי צרפת. הזינוק למרוץ הבא, בריטניה, החל במאבק צמוד בין לאודה לבן קבוצתו השווייצרי קליי רגצוני. נגיעה של מכוניותיהם הובילה להתנגשות של האנט ברגצוני. המרוץ הופסק ובהזנקה מחדש הופיעו האנט ורגצוני באופן חריג עם המכוניות החלופיות. האנט זכה במרוץ לעיני הקהל הביתי ולאודה סיים שני. אף שרגצוני, נהג פרארי בעצמו, זינק במכונית חלופית, ערערה פרארי על חוקיות המקרה וזכתה לפסילת הנהגים במכוניות החלופיות. עקב כך נפסל ניצחונו של האנט ולאודה זכה במקום הראשון.

לאודה נפצע קשה בהתרסקות במהלך גרנד פרי גרמניה, תאונה שכמעט וגבתה את חייו. האנט ניצח את המרוץ. הוא סיים במקום הרביעי בגרנד פרי אוסטריה וניצח בהולנד, שני מרוצים מהם נעדר לאודה בשל הפציעה. האנט ניצח בקנדה ובארצות הברית, אך לאודה שסיים על הפודיום (מקום שלישי) שמר על ההובלה עם פער של 3 נקודות לקראת המרוץ האחרון שהתקיים ביפן. מריו אנדרטי ניצח את המרוץ, שהתקיים בתנאי מזג אוויר קשים. לאודה פרש בגלל התנאים המסוכנים והאנט, שסיים שלישי במרוץ, זכה באליפות בפער של נקודה אחת.

סרט הקולנוע "Rush" מבוסס על העונה אירועי העונה ומתמקד ביחסי החברות-יריבות של לאודה והאנט.

המרוצים בעונה

	מרוץ	מסלול	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	מנצח	יצרן
1	ברזיל גרנד פרי ברזיל	אינטרלאגוס	25 בינואר	בריטניה ג'יימס האנט	צרפת ז'אן-פייר ז'רייה	אוסטריה ניקי לאודה	איטליה פרארי
2	דרום אפריקה (1928–1994) גרנד פרי דרום אפריקה	קילאמי	6 במרץ	בריטניה ג'יימס האנט	אוסטריה ניקי לאודה	אוסטריה ניקי לאודה	איטליה פרארי
3	ארצות הברית גרנד פרי מערב ארצות הברית	לונג ביץ'	28 במרץ	שווייץ קליי רגאצוני	שווייץ קליי רגאצוני	שווייץ קליי רגאצוני	איטליה פרארי
4	ספרד (1945–1977) גרנד פרי ספרד	חראמה	2 במאי	בריטניה ג'יימס האנט	גרמניה המערבית יוכן מאס	בריטניה ג'יימס האנט	בריטניה מקלארן-פורד
5	בלגיה גרנד פרי בלגיה	זולדר	16 במאי	אוסטריה ניקי לאודה	אוסטריה ניקי לאודה	אוסטריה ניקי לאודה	איטליה פרארי
6	מונקו גרנד פרי מונקו	מונקו	30 במאי	אוסטריה ניקי לאודה	שווייץ קליי רגאצוני	אוסטריה ניקי לאודה	איטליה פרארי
7	שוודיה גרנד פרי שוודיה	אנדרסטופ	13 ביוני	דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר	ארצות הברית מריו אנדרטי	דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר	בריטניה טירל-פורד
8	צרפת גרנד פרי צרפת	פול רישארד	4 ביולי	בריטניה ג'יימס האנט	אוסטריה ניקי לאודה	בריטניה ג'יימס האנט	בריטניה מקלארן-פורד
9	בריטניה גרנד פרי בריטניה	ברנדס האטץ'	18 ביולי	אוסטריה ניקי לאודה	אוסטריה ניקי לאודה	אוסטריה ניקי לאודה	איטליה פרארי
10	גרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה	נורבורגרינג	1 באוגוסט	בריטניה ג'יימס האנט	דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר	בריטניה ג'יימס האנט	בריטניה מקלארן-פורד
11	אוסטריה גרנד פרי אוסטריה	אוסטרייכרינג	15 באוגוסט	בריטניה ג'יימס האנט	בריטניה ג'יימס האנט	בריטניה ג'ון ווטסון	ארצות הברית פנסקה-פורד
12	הולנד גרנד פרי הולנד	זנדוורט	29 באוגוסט	שוודיה רוני פטרסון	שווייץ קליי רגאצוני	בריטניה ג'יימס האנט	בריטניה מקלארן-פורד
13	איטליה גרנד פרי איטליה	מונצה	12 בספטמבר	צרפת ז'אק לאפיט	שוודיה רוני פטרסון	שוודיה רוני פטרסון	בריטניה מרץ'-פורד
14	קנדה גרנד פרי קנדה	מוספורט פארק	3 באוקטובר	בריטניה ג'יימס האנט	צרפת פטריק דפלייה	בריטניה ג'יימס האנט	בריטניה מקלארן-פורד
15	ארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית	וטקינס גלן	10 באוקטובר	בריטניה ג'יימס האנט	בריטניה ג'יימס האנט	בריטניה ג'יימס האנט	בריטניה מקלארן-פורד
16	יפן גרנד פרי יפן	פוג'י ספידווי	24 באוקטובר	ארצות הברית מריו אנדרטי	צרפת ז'אק לאפיט	ארצות הברית מריו אנדרטי	בריטניה לוטוס-פורד

שינויים בלוח המרוצים

גרנד פרי ארגנטינה נקבע כמרוץ הראשון של העונה ואמור היה להתקיים ב-11 בינואר, אך בוטל מסיבות כלכליות ופוליטיות.

דירוג האליפות

שיטת הניקוד

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון שבע התוצאות הטובות מתוך שמונת המרוצים הראשונים בעונה ושבע התוצאות הטובות מתוך שמונת המרוצים האחרונים בעונה.

מיקום	1	2	3	4	5	6
נקודות	9	6	4	3	2	1

אליפות הנהגים

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום	נהג	ברזיל	דרום אפריקה (1928–1994)	ארצות הברית	ספרד (1945-1977)	בלגיה	מונקו	שוודיה	צרפת	בריטניה	גרמניה המערבית	אוסטריה	הולנד	איטליה	קנדה	ארצות הברית	יפן	נקודות
1	בריטניה ג'יימס האנט	פרש	2	פרש	1	פרש	פרש	5	1	נפסל	1	4	1	פרש	1	1	3	69
2	אוסטריה ניקי לאודה	1	1	2	2	1	1	3	פרש	1	פרש			4	8	3	פרש	68
3	דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר	5	4	פרש	פרש	4	2	1	6	2	2	פרש	5	5	4	2	פרש	49
4	צרפת פטריק דפלייה	2	9	3	פרש	פרש	3	2	2	פרש	פרש	פרש	7	6	2	פרש	2	39
5	שווייץ קליי רגאצוני	7	פרש	1	11	2	14	6	פרש	נפסל	9		2	2	6	7	5	31
6	ארצות הברית מריו אנדרטי	פרש	6	פרש	פרש	פרש		פרש	5	פרש	12	5	3	פרש	3	פרש	1	22
7	בריטניה ג'ון ווטסון	פרש	5	NC	פרש	7	10	פרש	3	3	7	1	פרש	11	10	6	פרש	20
8	צרפת ז'אק לאפיט	פרש	פרש	4	12	3	12	4	14	נפסל	פרש	2	פרש	3	פרש	פרש	7	20
9	גרמניה המערבית יוכן מאס	6	3	5	פרש	6	5	11	15	פרש	3	7	9	פרש	5	4	פרש	19
10	שוודיה גונאר נילסון		פרש	פרש	3	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	5	3	פרש	13	12	פרש	6	11
11	שוודיה רוני פטרסון	פרש	פרש	10	פרש	פרש	פרש	7	19	פרש	פרש	6	פרש	1	9	פרש	פרש	10
12	בריטניה טום פרייס	3	7	פרש	8	10	7	9	8	4	8	פרש	4	8	11	פרש	פרש	10
13	גרמניה המערבית האנס-יואכים שטוק	4	12	פרש	פרש	פרש	4	פרש	7	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	פרש	5	פרש	8
14	ברזיל קרלוס פייס	10	פרש	9	6	פרש	9	8	4	8	4	פרש	פרש	פרש	7	פרש	פרש	7
15	אוסטרליה אלן ג'ונס			NC	9	5	פרש	13	פרש	5	10	פרש	8	12	16	8	4	7
16	ארגנטינה קרלוס ראוטמן	12	פרש	פרש	4	פרש	פרש	פרש	11	פרש	פרש	פרש	פרש	9				3
17	ברזיל אמרסון פיטיפלדי	13	17	6	פרש	DNQ	6	פרש	פרש	6	13	פרש	פרש	15	פרש	9	פרש	3
18	ניו זילנד כריס אמון		14	8	5	פרש	13	פרש		פרש	פרש				DNS			2
19	איטליה ויטוריו ברמבילה	פרש	8	פרש	פרש	פרש	פרש	10	פרש	פרש	פרש	פרש	6	7	14	פרש	פרש	1
20	גרמניה המערבית רולף סטולמן										6		12	פרש				1

אליפות היצרנים

מקום	יצרן	ברזיל	דרום אפריקה (1928–1994)	ארצות הברית	ספרד (1945-1977)	בלגיה	מונקו	שוודיה	צרפת	בריטניה	גרמניה המערבית	אוסטריה	הולנד	איטליה	קנדה	ארצות הברית	יפן	נקודות
1	איטליה פרארי	1	1	1	2	1	1	3	פרש	1	9	WD	2	2	6	3	5	83
2	בריטניה מקלארן-פורד	6	2	5	1	6	5	5	1	פרש	1	4	1	פרש	1	1	3	74 (75)
3	בריטניה טירל-פורד	2	4	3	פרש	4	2	1	2	2	2	11	5	5	2	2	2	71
4	בריטניה לוטוס-פורד	פרש	10	פרש	3	פרש	פרש	פרש	5	פרש	5	3	3	13	3	פרש	1	29
5	ארצות הברית פנסקה-פורד	פרש	5	NC	פרש	7	10	פרש	3	3	7	1	פרש	11	10	6	פרש	20
6	צרפת ליז'ייה-מאטרה	פרש	פרש	4	12	3	12	4	14	נפסל	פרש	2	פרש	3	פרש	פרש	7	20
7	בריטניה מרץ'-פורד	4	8	10	פרש	פרש	4	7	7	פרש	פרש	6	6	1	9	5	פרש	19
8	בריטניה Shadow-פורד	3	7	7	8	9	7	9	8	4	8	פרש	4	8	11	10	10	10
9	בריטניה ברבהאם-אלפא רומיאו	10	פרש	9	4	פרש	9	8	4	8	4	פרש	פרש	פרש	7	פרש	פרש	9
10	בריטניה סורטיס-פורד		11	NC	9	5	פרש	13	16	5	10	9	8	12	15	8	4	7
11	ברזיל פיטיפלדי-פורד	11	17	6	פרש	DNQ	6	פרש	פרש	6	13	פרש	פרש	15	פרש	9	פרש	3
12	בריטניה אנסיגן-פורד			8	5	פרש	13	פרש	18	פרש	פרש	פרש	פרש	10	13	פרש	WD	2
13	ארצות הברית פרנלי-פורד		6	פרש														1
—	בריטניה הסקת'-פורד		15	DNQ	DNQ	פרש	DNQ	פרש	17	7	15	8	12	16	20	12	8	0
—	קנדה וולף-ויליאמס-פורד	8	13	DNQ	7	11	11	פרש	10	DNQ	פרש	פרש	פרש	DNQ	פרש	14	פרש	0
—	הולנד בורו-פורד				13	8	DNQ	פרש			WD		פרש	פרש				0
—	יפן קוג'ימה-פורד																11	0
—	בריטניה ברבהאם-פורד				DNQ	12		פרש	DNQ	פרש	DNS	12		WD			WD	0
—	בריטניה BRM	פרש	WD															0
—	בריטניה ויליאמס-פורד				DNQ													0
—	יפן מאקי-פורד																DNQ	0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1976 בוויקישיתוף

תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.

הקודם: ניקי לאודה	פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1976 ג'יימס האנט	הבא: ניקי לאודה