פורמולה 1 עונת 1966
1966 Formula One season

סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	22 במאי 1966
תאריך סיום	23 באוקטובר 1966
מספר עונה	17
מספר מרוצים בעונה	9
זוכה באליפות הנהגים	ג'ק ברבהאם
נקודות הנהג הזוכה	42 (45)
זוכה באליפות היצרנים	ברבהאם
נקודות היצרן הזוכה	42 (49)
→ פורמולה 1 עונת 1965 פורמולה 1 עונת 1967 ←

עונת 1966 הייתה העונה ה-17 של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). ג'ק ברבהאם מאוסטרליה זכה באליפות הנהגים, וקבוצת ברבהאם זכתה באליפות היצרנים.

	מרוץ	מסלול	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	מנצח	יצרן
1	מונקו גרנד פרי מונקו	מונקו	22 במאי	בריטניה ג'ים קלארק	איטליה לורנצו בנדיני	בריטניה ג'קי סטיוארט	בריטניה BRM
2	בלגיה גרנד פרי בלגיה	ספא-פרנקורצ'מפס	12 ביוני	בריטניה ג'ון סורטיס	בריטניה ג'ון סורטיס	בריטניה ג'ון סורטיס	איטליה פרארי
3	צרפת גרנד פרי צרפת	ריימס	3 ביולי	איטליה לורנצו בנדיני	איטליה לורנצו בנדיני	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	בריטניה ברבהאם-רפקו
4	בריטניה גרנד פרי בריטניה	ברנדס האטץ'	16 ביולי	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	בריטניה ברבהאם-רפקו
5	הולנד גרנד פרי הולנד	זנדוורט	24 ביולי	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	ניו זילנד דני האלם	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	בריטניה ברבהאם-רפקו
6	גרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה	נורבורגרינג	7 באוגוסט	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניה ג'ון סורטיס	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	בריטניה ברבהאם-רפקו
7	איטליה גרנד פרי איטליה	מונצה	4 בספטמבר	בריטניה מייק פארקס	איטליה לודביקו סקרפיוטי	איטליה לודביקו סקרפיוטי	איטליה פרארי
8	ארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית	וטקינס גלן	2 באוקטובר	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	בריטניה ג'ון סורטיס	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניה לוטוס-BRM
9	מקסיקו (1934-1968) גרנד פרי מקסיקו	הרמנוס רודריגז	23 באוקטובר	בריטניה ג'ון סורטיס	ארצות הברית ריצ'י גינטר	בריטניה ג'ון סורטיס	בריטניה קופר-מזארטי

העונה הייתה העונה הראשונה מבין "עונות 3 הליטרים". נפח המנוע המקסימלי הוכפל בשניים בהשוואה לעונה שעברה. מספר שינויים נעשו בתקנות המרוצים: נקבע שרכב שלא ישלים 90% ממרחק המרוץ לא יזכה לנקודות, גם אם יסיים בשישייה הראשונה. בנוסף צומצם המרחק המקסימלי למרוץ מ-500 ק"מ ל-400 ק"מ.

קבוצת פרארי פתחה את העונה היטב עם ניצחון של ג'ון סורטיס בגרנד פרי בלגיה. סורטיס עזב את הקבוצה לאחר ויכוח על השתתפותו במרוץ 24 השעות של לה מאן. בהמשך השנה שב להתחרות באליפות, הפעם עבור קבוצת קופר וניצח עבורה בגרנד פי מקסיקו, מרוץ סיום העונה.

כמו בעונות קודמות, גם בעונה זאת אירעו תאונות קטלניות רבות. ג'ון טיילור הבריטי מצא את מותו בתאונה שאירעה במהלך גרנד פרי גרמניה לאחר שהתנגש עם ג'קי איקס. ג'קי סטיוארט התהפך עם מכוניתו על המסלול הרטוב בבלגיה ונותר לכוד תחת הרכב ההפוך במשך כ-25 דקות, בעוד טיפות של דלק מטפטפות עליו. גרהאם היל ובוב בונדורנט ניסו לחלץ אותו באמצעות כלי עבודה ששאלו מצופים בקהל. בקבות האירוע הפך סטיוארט לאחד ממובילי הקריאה לשיפור הבטיחות במסלולי המרוצים ובהעלאת רמת השירותים הרפואיים במהלך אירועי ספורט מוטורי.

ג'ק ברבהאם זכה באליפות בפעם השלישית והאחרונה בקריירה. הייתה זאת הזכייה הראשונה והיחידה מאז, שהושגה במכונית של קבוצה הנושאת את שם הנהג. ברוס מקלארן ודן גורני התחרו גם הם במכוניות שנבנו על ידי קבוצה שבבעלותם, אך בהצלחה פחותה.

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 5 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום	נהג	מונקו	בלגיה	צרפת	בריטניה	הולנד	גרמניה המערבית	איטליה	ארצות הברית (48 כוכבים)	מקסיקו	נקודות
1	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	פרש	(4)	1	1	1	1	פרש	פרש	2	42 (45)
2	בריטניה ג'ון סורטיס	פרש	1	פרש	פרש	פרש	2	פרש	3	1	28
3	אוסטריה יוכן רינדט	פרש	2	4	(5)	פרש	3	4	2	פרש	22 (24)
4	ניו זילנד דני האלם	פרש	פרש	3	2	פרש	פרש	3	פרש	3	18
5	בריטניה גרהאם היל	3	פרש	פרש	3	2	4	פרש	פרש	פרש	17
6	בריטניה ג'ים קלארק	פרש	פרש	DNS	4	3	פרש	פרש	1	פרש	16
7	בריטניה ג'קי סטויארט	1	פרש		פרש	4	5	פרש	פרש	פרש	14
8	בריטניה מייק פארקס			2		פרש	פרש	2			12
=	איטליה לורנצו בנדיני	2	3	NC		6	6	פרש	פרש		12
10	איטליה לודביקו סקרפיוטי						פרש	1			9
11	ארצות הברית ריצקי גינטר	פרש	5					פרש	פרש	4	5
12	ארצות הברית דן גורני		NC	5	פרש	פרש	7	פרש	פרש	5	4
=	בריטניה מייק ספנס	פרש	פרש	פרש	פרש	5	פרש	5	פרש	DNS	4
14	ארצות הברית בוב בונדרנט	4	פרש		9		פרש	7	DSQ	פרש	3
=	שווייץ ג'ו סיפרט	פרש	פרש	פרש	NC	פרש		פרש	4	פרש	3
=	ניו זילנד ברוס מקלארן	פרש	DNS		6	DNS			5	פרש	3
17	בריטניה פיטר ארונדל		DNS	פרש	פרש	פרש	12	8	6	7	1
=	שוודיה ג'ו בונייה	NC	פרש	NC	פרש	7	פרש	פרש	NC	6	1
=	בריטניה בוב אנדרסון	פרש		7	NC	פרש	פרש	6			1
=	בריטניה ג'ון טיילור			6	8	8	פרש				1

הטבלה כוללת רק יצרנים שצברו נקודות במהלך העונה. התוצאות המודגשות הן התוצאות שנחשבו לחישוב הניקוד באליפות.

מיקום	יצרן	מונקו	בלגיה	צרפת	בריטניה	הולנד	גרמניה המערבית	איטליה	ארצות הברית	מקסיקו	נקודות
1	בריטניה ברבהאם-רפקו	פרש	(4)	1	1	1	1	(3)	פרש	2	42 (49)
2	איטליה פרארי	2	1	2		6	(6)	1	פרש		31 (32)
3	בריטניה קופר-מזארטי	NC	2	4	(5)	7	2	(4)	2	1	30 (35)
4	בריטניה BRM	1	פרש	פרש	3	2	4	7	פרש	פרש	22
5	בריטניה לוטוס-BRM	פרש	פרש	פרש	פרש	5	12	5	1	7	13
6	בריטניה לוטוס-קליימקס	פרש	פרש	פרש	4	3	פרש	9	6		8
7	ארצות הברית איגל-קליימקס		NC	5	פרש	פרש	7	DNQ	נפסל	5	4
8	יפן (1870-1999) הונדה							פרש	NC	4	3
9	בריטניה מקלארן-פורד	פרש	פרש						5	פרש	2
10	בריטניה ברבהאם-קליימקס	פרש	פרש	7	7	פרש	פרש	6			1
=	בריטניה ברבהאם-BRM	פרש		6	8	8	פרש	DNQ			1
=	בריטניה מקלארן-סרניסימה		DNS		6	DNS					1
—	בריטניה קופר-פרארי				11		פרש				0
—	ארצות הברית איגל-ווסלייק							פרש	פרש	פרש	0
—	בריטניה שאנון-קליימקס				פרש						0

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1966 בוויקישיתוף

• תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
• סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.