המונח משמש בהקשר של ניווט ימי, החל מהמאה ה-19 (ראשית הופיע במסמכי ניווט רוסיים, ולאחר מכן החל השימוש בשפה האנגלית).
סוגי פוליניות
ישנן שני סוגים עיקריים של פוליניות:
פוליניה חופית (coastal polynya) - פוליניות מסוג זה ניתן למצוא לאורך כל השנה בים הקפוא המקיף את אנטארקטיקה, וכן באזור הארקטי. פוליניות אלה נוצרות בעיקר על ידי רוחות עזות הדוחפות את הקרח למרחק מהחוף (והמרווח שנוצר הוא הפוליניה).
פוליניית לב ים (mid-sea polynya או open-ocean polynya) - פולינייה המצוייה בלב ים, או באופן ספורדי יותר באמצע מדף קרח - בעיקר באזורים סביב אנטארקטיקה. פוליניות מסוג זה נגרמות על ידי דינמיקה אוקיאנית מסוימת (כגון זרמי ים, וגאות ושפל).
הפוליניה הימית הידוע ביותר היא פוליניית ודל הממוקמת בים לאזארב, מעל ההר התת-ימי מוד רייז (Maud Rise seamount).
היווצרות פוליניות
היווצרות פוליניות חופיות
פוליניות החוף נוצרות באמצעות שני תהליכים עיקריים:
פוליניית חום מוחשית (sensible heat polynya), נוצרת עקב תופעה תרמודינמית - היא מתרחשת בדרך כלל כאשר ישנה עליית מי העומק חמים השומרת על טמפרטורת המים העיליים בנקודת הקפאון, או בטמפרטורה חמה מנקודת הקיפאון - דבר המפחית את היווצרות הקרח ועשוי למנוע אותו לחלוטין.
פוליניית חום סמויה (latent heat polynya), נוצרת בתוצאה מפעולת רוחות קטבטיות, המרחיקות את הקרח הימי מקו גבול קבוע כגון קו חוף, מדף קרח הצמוד לקו החוף, או גשר קרח. הפולניה נוצרת כאשר הרוח דוחפת את הקרח הנוצר מקו החוף - דבר המשאיר שטח של מים פתוחים שבתוכו נוצר קרח חדש, אם הרוח ממשיכה לדחוף קרח זה לעבר מדף הקרח, נשמרת הפוליניה החפה מקרח[2].
היווצרות פוליניות לב ים
פוליניית לב ים נוצרות כאשר תנאים אטמוספיריים ספציפיים מתרחשים באזורים אוקיינוגרפיים מסוימים. תנאים אטמוספיריים כאלה צריכים לגרום לסחף קרח בכיוונים מנוגדים - דבר היוצר פתח במשטח הקרח. מערבולת פולארית (ציקלון קוטבי) הם גורם אטמוספירי אופייני להופעת פוליניות לב ים - כאשר רוחות המערבולת דוחפות את הקרח בכיוונים מנוגדים הרחק ממרכז הציקלון[3].
כמו כן, חזיתות קרות, בהן נמצאות שתי זרימות אוויר מנוגדות כיוון, יוצרות פוליניות לב ים.
השפעות אקולוגיות
כמה פוליניות, כגון פוליניית הים הצפוני, שבין קנדה לגרינלנד, נוצרות באופן עונתי באותה עונה ובאותו מקום מדי שנה[4]. בעלי חיים יכולים להתאים את אסטרטגיות חייהם לקביעות זו[5], לפוליניות מסוג זה יש חשיבות אקולוגית מיוחדת:
בחורף, יונקים ימיים כגון ניבתנים, חדשנים, ולבנתנים שאינם נודדים דרומה יכולים להישאר באזור הפולינייה (המאפשרת להם לעלות אל מעל פני הקרח).
באביב, כיסוי הקרח הדק או הנעדר מאפשר לאור לחדור לשכבת פני השטח מיד עם סיום ליל החורף, מה שמפעיל פריחה מוקדמת של מיקרו - אצות (Microalgae) - המהוות את בסיס שרשרת המזון הימית, לפיכף הפוליניות מהוות בסיס למושבות גדולות של אוכלי עשב פלנקטוניים היוצר בתי גידול לבקלה ארקטית אותה אוכלים כלבי ים, לווייתנים ודובי קוטב .