מיני זואופלנקטון שוניםשטרגל (סדרתCalanoida)תפוצת המדוזות, שהפגיות שלהם פלנקטוניות, גדלה במרבית האוקיינוסים על חשבון המגוון הביולוגי, תופעה הנחשבת לאי שווי משקל אקולוגיקריל (קריל צפוני)
זואופלנקטון הוא פלנקטוןהטרוטרופי (לעיתים דטריטיבורי). פלנקטון (בעברית: צֶפֶת) הוא השם שניתן לצבר של אורגניזמים זעירים - השוחים ובעיקר נסחפים - השוכנים במימי האוקיינוסים והימים, כמו גם במאגרי מים מתוקים שונים. מקור המילה "זואופלנקטון" מיוונית עתיקה, "זון" (ζῴον) שפירושו בעל חיים, ו"פלנקטוס" (πλαγκτός) שפירושו "נודד" או "נע ונד". פרטים של זואופלנקטון הם בדרך כלל מיקרוסקופיים, אבל חלקם (דוגמת מדוזות) גדולים יותר וניתנים לצפייה בעין בלתי מזוינת.
זואופלנקטון היא קטגוריה הכוללת טווח גדול של גדלים של אורגניזמים, מחד-תאיים זעירים ועד בעלי חיים גדולים יחסית. היא כוללת אורגניזמים הולופלנקטוניים שמחזור החיים השלם שלהם מתרחש כפלנקטון, כמו גם אורגניזמים מרופלנקטוניים שמבלים חלק מחייהם כפלנקטון לפני שהם מתבגרים והופכים לנקטון (מסוגלים לנוע עצמאית) או שהופכים לבעלי חיים ישיבים על קרקעית האוקיינוס. אף שהאורגניזמים בזואופלנקטון תלויים בזרמי המים לתנועה, יש לרבים מהם יכולת תנועה עצמית, במטרה להתחמק מטורפים (כפי שמתרחש בנדידה היממתית האנכית), או כדי להגביר את הסיכוי למצוא טרף.
כמו כל המינים האחרים, כך גם הזואופלנקטון מוגבל לאזור גאוגרפי. עם זאת, מינים של זואופלנקטון אינם מפוזרים בצורה אחידה או אקראית בתוך אזור באוקיינוס. במקום זאת "צברים" של מינים של זואופלנקטון (וזה נכון גם לגבי פיטופלנקטון) קיימים בכל רחבי האוקיינוס. אף שמעל לשכבה המזופלגאית (בין 200 מטרים ל-2,000 מטרים מתחת לפני המים) אין כמעט מחסומים פיזיים, מוגבלים מינים מסוימים של זואופלנקטון בהתאם לרמת המליחות ומפל הטמפרטורות, בעוד שמינים אחרים יכולים לעמוד בטווח רחב של מליחות וטמפרטורות. הפיזור של הזואופלנקטון מושפע מגורמים ביולוגיים, כמו גם גורמים פיזיים אחרים. גורמים ביולוגים כוללים: רבייה, טריפה, ריכוז של פיטופלנקטון, ונדידה אנכית. הגורם הפיזי המשפיע בצורה הרבה ביותר על תפוצת הזואופלנקטון הוא תנועת עמוד המים (עליית מי העומק ושקיעה של מי שטח לאורך החוף ובאוקיינוס הפתוח). שמשפיע על זמינות הנוטריאנטים ועקב כך על ייצור הפיטופלנקטון.
מיני הזואופלנקטון מהווים שלב חשוב בשרשרת המזון בכך שהם ניזונים מהפיטופלנקטון ומשמשים מקור מזון לצרכנים ברמת הזנה גבוהה יותר (כולל דגים) וכאמצעי הובלה לאריזת החומר האורגני במשאבה הביולוגית. מכיוון שהם בדרך כלל קטנים, יכולים מיני הזואופלנקטון להגיב במהירות לגידול בשפע הפיטופלנקטון, לדוגמה, בתקופת הפריחה באביב.
זואופלנקטון יכול גם לשמש כמאגר טבעי למחלות זיהומיות. נתגלה כי זואופלנקטון של סרטנאים מארח את החיידק Vibrio cholerae, הגורם למחלת הכולרה, בכך שהוא מאפשר לחיידקי הכולרה להיצמד לשלד החיצוני הכיטיני שלהם. יחסים סימביוטיים אלו משפרים את היכולת של החיידקים לשרוד בסביבה הימית, כיוון שהשלד החיצוני מספק להם פחמן וחנקן.[1]
