פוליאנה (באנגלית: Pollyanna) הוא סרט דרמה קומית אמריקאי משנת 1960 של חברת וולט דיסני בבימויו של דייוויד סוויפט ובכיכובה של היילי מילס בתפקיד הראשי. התסריט מבוסס ברובו על רב המכר "פוליאנה" משנת 1913 מאת אלינור הודג'מן פורטר. העלילה מתרכזת בדמותה של פוליאנה, נערה יתומה ומלאת שמחת חיים המצליחה לשמח ולהעלות חיוך אצל אנשים עגומים בעיירה קטנה.
היילי מילס נחלה הצלחה בסרטה הראשון "עד ראייה" שצולם בבריטניה. זהו סרטה הראשון מבין שישה של חברת וולט דיסני בו השתתפה. היא זכתה בפרס אוסקר לשחקן הצעיר על משחקה בסרט זה (הפעם האחרונה שפרס זה חולק). כן הייתה מועמדת לפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר.
ב-1920 הופק הסרט האילם "פוליאנה" עם מרי פיקפורד בתפקיד פוליאנה. כן הופקו מספר סדרות טלוויזיה, ב-1973, 1986, 1989 ו-2003.
תקציר העלילה
בתחילת המאה ה-20 נשלחת פוליאנה וויטייר (היילי מילס), יתומה בת 12, בתם של מיסיונרים שמתו. היא נשלחת ברכבת לעיירה הרינגטון, שם גרה דודתה פולי הרינגטון (ג'יין ויימן).
ננסי (ננסי אולסון), המשרתת הראשית בבית הרינגטון שתהיה מכאן ואילך הממונה על פוליאנה, חברתה ואשת סודה, מקבלת אותה בתחנת הרכבת.
פולי היא אישה רווקה וקשוחה, מקבלת את פוליאנה בפנים רציניות ומסבירה לה את חובותיה להתנהגות טובה. פוליאנה היא נערה אופטימית ושמחה בעיקר הודות לחינוך של אביה שלימד אותה את "משחק השמחה" - למצוא משהו שמח לכל דבר. כאשר הוא ביקש מקהילת מאמיניו העניים בובה כמתנה ליום הולדתה של פוליאנה הם שלחו זוג קביים. פוליאנה התעצבה אך אביה אמר לה שעליה לשמוח שאין היא זקוקה לקביים...
פולי היא האשה החזקה בעיירה, התושבים עובדים במפעלים שלה ופוחדים לצאת נגדה. כשראש העיר (דונלד קריספ) מכנס את התושבים ומבקש עזרתם בבנית בית יתומים חדש כי הישן במצב גרוע, מתנגדת לכך פולי ובעקבותיה כל התושבים...
גם הכומר פורד (קרל מלדן) פוחד מפולי. היא מזמנת אותו לפני כל דרשה ומורה לו באיזה פסוקים עליו להשתמש שעיקרם - תוכחה קשה לחוטאים שיגיעו לגיהנום. אחרי כל דרשה כזאת יוצאים התושבים מהכנסייה עם פנים עגומות...
לעיירה מגיע גם הרופא ד"ר צ'ילטון (ריצ'רד איגן) שהיה פעם בן הזוג של פולי אך היא מקבלת את פניו בקרירות לעומת פוליאנה שמתיידדת איתו.
פוליאנה מתיידדת עד מהרה עם תושבי העיירה. ביחד עם היתום ג'ימי בין (קווין קורקורן) היא מגיעה לביתו של מר פנדרגסט (אדולף מנז'ו), אדם מתבודד ושונא זרים המתרכך לנוכח שני הילדים ולבסוף אף מאמץ את ג'ימי.
פוליאנה מגיעה גם לביתה של האלמנה הרגזנית וההיפוכונדרית גברת סנואו (אגנס מורהד) השוכבת כל הזמן במיטה מוקפת תרופות וחושבת על מוות קרוב. לראשונה היא מקבלת את פוליאנה בכעס אך עם הזמן היא לומדת את "משחק השמחה" ומתחילה להתרכך.
למרות התנגדותה של פולי, התושבים מחליטים לערוך בזאר לאיסוף כספים למטרת הקמת בית היתומים. כדי שהתושבים ישתתפו במפעל זה יש צורך בהסכמת הכומר פורד אבל הוא חושש מפולי ומסרב להתערב בעניין.
פוליאנה מגיע לכומר פורד ואומרת לו כי אביה שהיה גם כומר נהג לשבץ בדרשותיו רק פסוקים שמחים מהתנ"ך וכי יש שמונה מאות כאלה. פורד מתרשם ממנה ומשנה את התנהגותו. בדרשה הבאה בכנסייה הוא מדבר על השמחה, מבקש סליחה על התנהגותו ומבטיח כי יגיע לבזאר.
כל העיירה מגיעה לבזאר חוץ מפולי שאוסרת על פוליאנה לצאת מהבית. ג'ימי מטפס על עץ לחדרה של פוליאנה ומשכנע אותה לרדת ולהגיע לבזאר. בשיא הבזאר שרה פוליאנה את השיר "אמריקה אמריקה" כשהיא עטופה בדגל ארצות הברית.
בחזרה מנסה פוליאנה לטפס לחדרה דרך העץ אך היא נופלת, נפצעת קשה. היא שוכבת משותקת ומדוכאת ופולי מזמינה את ד"ר צ'ילטון. הוא בודק את פוליאנה ומחליט שעליה להגיע לניתוח בבלטימור ויש סיכוי שתוכל לחזור ללכת. פולי שמרגישה רגשות אשם מחליטה לנסוע אתה אך לפני שהם יוצאים באים כל אנשי העיירה להיפרד מהילדה שהכניסה שמחה לכל תושבי העיירה. פוליאנה מתחילה לחייך ובתחנת הרכבת מנופפים לה כולם עם השלט "הרינגטון - עיירת השמחה".
קישורים חיצוניים
