פארק ולנטינו (באיטלקית: Parco del Valentino) הוא פארק ציבורי מפורסם בעיר טורינו, לאורך נהר הפו. שטחו של הפארק הוא 500 דונם והוא השני בגודלו בעיר. בפארק מצויים, בין השאר, גן בוטני, ארמון קסטלו די ולנטינו ובורגו מדיאוולה - כפר קטן ומצודה ששוחזרו מימי הביניים.
תולדות הפארק
הפארק העירוני מוכר לתושבי פיימונטה כסמל העיר בדומה למולה אנטונליאנה. מקורו של שם הפארק אינו ידוע בוודאות. אחדים סבורים כי במקור "ולנטינו" היה שם רומאי עתיק. אחרים סבורים כי המקור הוא מימי הביניים, יש גם כנסייה, הנושאת שם זה.
יסודו של הגן הוא במרחב של ארמון "קסטלו דה ולנטינו", שהוקם במאה ה-16. רק במאה ה-19 הפך הגן בתור פארק ציבורי. היה זה הודות לאדריכל הנוף הצרפתי בארילה דשאן (Barrilet-Dechamps) שראה בו פרויקט בעל סגנון רומנטי.
כאשר נערכה בטורינו התערוכה האיטלקית הגדולה (Esposizione Generale Italiana) בשנת 1884 הפך הגן לעיירה מימי הביניים, שכללה את כל המאפיינים לעיר מאותה תקופה תוך דגש לאלמנטים של בנייה מהמחוזות פיימונטה ומוואלה ד'אאוסטה, כולל מספר רב של מצודות משוחזרות.
בפארק התקיימו תערוכות נוספות לצמחים ולפרחים "פלור 1961" (Flor 1961). תערוכה נוספת התקיימה בו לרגל 100 שנים לאיחוד איטליה.
תיאור הגן
בגן מצויות ערוגות פרחים. יש גן סלעי וגן הררי עם מפלים, מזרקות ופלגי מים. המזרקה המפורסמת בגן היא של האדריכל קרלו צ'פי, (la fontana del Ceppi ) שהוקמה בשנת 1898 בסגנון הרוקוקו. היא הוקדשה לחודשי השנה וכך הבריכה המקיפה את המזרקה מחולקת לפי חודשי השנה. בשנים האחרונות הפארק הפך למוקד לריצת ג'וגינג ולרכיבת אופניים. בלילה הוא אינו נחשב למקום בטוח.
.jpg)
