ב-1987 חזרה לגמביה והחלה לעבוד כעורכת דין בשורות התביעה הכללית. בשנת 1991 קיבלה תואר שני מבית הספר למשפט ימי של האו"ם במלטה (אנ'), והייתה למומחית הראשונה בגמביה למשפט ימי בינלאומי[4]. היא התקדמה בשורות התביעה הכללית של גמביה, עד שב-1996 מינה אותה הנשיא יחיא ג'אמה, הדיקטטור של גמביה, ליועצת המשפטית שלו וב-1998 לשרת המשפטים והתובעת הכללית. רבים מאשימים אותה בשיתוף פעולה עם הדיקטטור בתקופה זו, אולם בשנת 2000 היא פוטרה על ידי ג'אמה, ככל הנראה משום שהחלה להתעניין בזכויות האדם בגמביה[5].
למשך מספר חודשים כיהנה כמנכ"לית של בנק והייתה בעלים של משרד עורכי דין פרטי.
במאי 2002 מונתה לעורכת דין ולאחר מכן יועצת משפטית לבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה. בית הדין הרשיע 61 אנשים בפשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות.[6] ב-8 באוגוסט2004 בחרה בה האספה הכללית של המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לתפקיד סגנית התובע הראשי הראשון, לואיס מורנו אוקמפו. היא נכנסה לתפקיד זה ב-1 בנובמבר 2004 וכיהנה בו במשך כשבע שנים וחצי[7].
תובעת ראשית
לקראת סיום תקופת כהונתו של אוקמפו הארגנטינאי התלוננו מדינות האיחוד האפריקאי כי הוא חוקר ומעמיד לדין רק מקרים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות המבוצעים באפריקה. ביוני 2011 הן החליטו לפיכך כי מועמדן להחלפתו יהיה אפריקאי[5]. באוקטובר 2011 הודיעה ועדת איתור שהקים בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על ארבעה מועמדים, אחת מהן בנסודה. הרשימה צומצמה כעבור כחודש, לשניים בלבד, שניהם אפריקאים מוסלמים, בנסודה ומוחמד עות'מאן מטנזניה. היא נבחרה פה אחד ב-12 בדצמבר 2011[8] ונכנסה לתפקיד ב-15 ביוני2012. כהונתה קצובה מראש לתשע שנים.
בנסודה הגדירה כי ענישה בגין אונס וניצול של נשים וילדים באזורי מלחמה היא מטרה אסטרטגית מפורשת של בית הדין.[6]
בנסודה נקטה קו תקיף יותר מקודמה בנוגע לחקירת סכסוכים בינלאומיים שמעורבות בהם מדינות מערביות. במאי 2014 הכלילה את ארצות הברית בבדיקה מקדמית שניהל בית הדין על תלונות לפשעי מלחמה באפגניסטן, לאחר שזו כבר הושמטה בכהונת אוקמפו[9] ובנובמבר 2017, היא ביקשה מבין הדין אישור לפתוח בחקירה פלילית נגד הצבא האמריקאי, ה־CIA וכוחות הביטחון האפגניים בחשד לפשעי מלחמה במסגרת המלחמה באפגניסטן, בהם עינויים, מעשי אונס והפרת זכויות אדם, וכן חקירה נגד הטליבאן בחשד לפשעים נגד האנושות[10] בעקבות החלטתה זו, ב-2019 לא חודש אישור הכניסה של בנסודה לארצות הברית, למעט לישיבות האו"ם בניו יורק[11]. בית הדין הבינלאומי עצמו החליט בהמשך אותה שנה להפוך את החלטתה ולא לחקור את ארצות הברית.
לנוכח כוונתה של בנסודה לחקור חיילים של ארצות הברית, היא הוכנסה ב-2 בספטמבר 2020 לרשימת החסומים (אנ')[12], אמצעי ענישה המכוון לטרוריסטים ולסוחרי סמים. משמעות הכללתה ברשימה היא שלחברות ואזרחי ארצות הברית אסור לנהל איתה עסקים[13].
באמצע 2017 החליטה בנסודה לפתוח בחקירה ראשונית על פשעים נגד האנושות שבוצעו לכאורה על ידי משטר ניקולאס מדורו בוונצואלה, אולם מאז לא התחדש דבר בעניין, למרות פנייתם של שישה ראשי מדינות מדרום אמריקה אל בית הדין להמשיך בהליכים.
ב-15 ביוני 2021, לאחר מנדט של 9 שנים כתובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, סיימה את תפקידה.[14] ב-12 בפברואר 2021 ירש אותה בתפקיד עורך הדין הבריטי כרים קאן.
יחסה לסכסוך הישראלי פלסטיני
ב-1998, בהיותה שרת המשפטים של גמביה, התארחה בנסודה בישראל והשתתפה בכנס מטעם משרד החוץ ובמימונו[15].
המשט לעזה (2010)
ב-2013 הגישה קומורו תלונה כנגד ישראל לבית הדין הבינלאומי, בשל פשעי מלחמה שביצעה ישראל כביכול, בעת המשט לעזה. ה"מאווי מרמרה", עליה ישראל השתלטה, נשאה דגל של קומורו. בנובמבר 2014 הודיעה בנסודה כי הבדיקה המוקדמת העלתה שאין מקום לחקירה רשמית משיקול של סדרי עדיפויות. אפילו אם ישראל ביצעה כביכול פשעים, הם יהיו קלי ערך ביחס לפשעי מלחמה בעולם[16].
מבצע צוק איתן
בנסודה הואשמה על ידי פרו-פלסטינים בכניעה ללחצים פוליטיים של ישראל וידידותיה, בשל אי-פתיחת חקירה כנגד פשעים כביכול של ישראל במבצע צוק איתן. היא דחתה את ההאשמות, בטענה כי כל עוד מדינה פלסטינית לא תצטרף לבית הדין ותקבל על עצמה את כלליו, אין לבית הדין סמכות לחקור אם בוצעו פשעים על אדמתה. בינואר 2009 אמנם ביקשה הרשות הפלסטינית להצטרף לבית הדין אך בקשתה נדחתה באפריל 2012 משום שהיא לא הוכרה כמדינה[17]. לאחר שעצרת האו"ם החליטה בנובמבר 2012 בהחלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם להכיר ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה שאיננה חברה, התגברה הרשות לדעת בנסודה על המכשול הזה, אולם לא חזרה מאז על בקשתה מינואר 2009, ולכן בית הדין לפי קביעת בנסודה עדיין לא יכול היה לחקור[18].
נשואה לפיליפ בנסודה, אזרח גמביה ממוצא מרוקאי ואם לשני בנים ובת מאומצת אחת.
אחד מהבנים, ג'ורג', תושב ארצות הברית, הואשם כי בשנת 2010 נשא אקדח שמספרו הסידורי טושטש, וכן כי הייתה עליו כמות קוקאין מסחרית[21]. לאחר סדרת הסתבכויות עם החוק, הוא נורה ונהרג במהלך קטטה בבר במינסוטה, באמצע שנת 2017[22][23].