בפרשת בשלח בספר שמות המגוללת את קורות בני ישראל מיד עם צאתם ממצרים, והמתחילה במילים "ויהי בשלח פרעה את העם" מסופר: ”וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה. לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה, לִפְנֵי הָעָם.” (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק כ"א) בהמשך הפרשה, בתיאור רדיפת המצרים את בני ישראל לפני קריעת ים סוף, נאמר: ”וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם. וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת-הַלָּיְלָה; וְלֹא-קָרַב זֶה אֶל-זֶה כָּל-הַלָּיְלָה.” (ספר שמות, פרק י"ד, פסוק י"ט)
מחוץ לתורה עמוד הענן מוזכר בתהילים מספר פעמים. לדוגמה, במזמור ק"ה בתיאור יציאת מצרים שם " פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ;וְאֵשׁ, לְהָאִיר לָיְלָה". ספר נחמיה מזכיר את עמוד הענן בתיאור יציאת מצרים שלו: ”וּבְעַמּוּד עָנָן הִנְחִיתָם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ” (ספר נחמיה, פרק ט', פסוק י"ב).
בנדודי אוהל מועד
מאוחר יותר, לאחר גמר בניית והקמת המשכן, כיסה הענן את המשכן ושימש כמורה דרך וכסימן מתי יש לפרק את המשכן ולהמשיך לתחנה הבאה במסעות בני ישראל, כפי שנכתב בפרשת פקודי:
במדרשי חז"ל קיימת הרחבה של תיאור הענן ותפקידיו. על פי המכילתא, הענן הגן על בני ישראל מהחצים שירו עליהם המצרים לפני קריעת ים סוף:
”...שהיו מצרים שרוים באפלה רואים את ישראל שהיו נתונין באורה אוכלים ושותים ושמחים, והיו מזרקים בהם בחצים ובאבני בליסטרא והיה המלאך והענן מקבלן, שנאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד (בראשית טו)...” (מכילתא שמות יד פסוק כ)
במדרש תנחומא נכתב כי הענן יישר את הקרקע בשביל מעבר בני ישראל והרג הנחשים והעקרבים שבמדבר:
”שבעה ענני כבוד היו: ארבע מארבע רוחות, ואחד מלמטה, ואחד מלמעלה, ואחד מהלך לפניהם. כל הנמוך מגביהו וכל הגבוה מנמיכו ושורף נחשים ועקרבים, מכבד ומרבץ את הדרך לפניהם.” (מדרש תנחומא, פרשת בשלח)
מדרש אחר מייחס לענן תכונה של שיקוף הכלים, כך שאדם היה יכול להסתכל על חבית מבחוץ ולראות מה בתוכה[1]. מדרש אחר מייחס לענן פעולה של כיבוס וגיהוץ הבגדים במשך ארבעים שנות נדודי בני ישראל במדבר[2].
במסכת תענית נכתב כי ענני הכבוד שמשו את ישראל בזכות אהרן הכהן, ועם מותו נסתלקו ולאחר מכן חזרו בזכות משה רבנו[3].
בקוראן נזכר עמוד הענן פעמיים בפרשת הפרה, תחילה מתואר תפקידו כמתן צל לבני ישראל במדבר: ”וַנָּצֵל עֲלֵיכֶם בֶּעָנָן וַנֹּורֶד לָכֶם אֶת הַמָּן וְאֵת הַשְּׂלָו” (קוראן, פרשת הפרה, פסוק 57, תרגום יוסף יואל ריבלין)
ומאוחר יותר: ”הַיְיַחֲלוּ זוּלַת אֲשֶׁר יָבוֹא אֲלֵיהֶם אֱלֹהִים בְּצִלְלֵי עֲנָנִים וּבְמַלְאָכִים? אָכֵן נֶחֱרָצָה הִיא וְאֶל אֱלֹהִים יוּשְׁבוּ הַדְּבָרִים שְׁאַל אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כַּמָּה אוֹתוֹת בְּרוּרִים הֵבֵאנוּ אֲלֵיהֶם” (קוראן, פרשת הפרה, פסוקים 210-211, תרגום יוסף יואל ריבלין)
ראו גם
מבצע עמוד ענן - המבצע נקרא כך בעקבות עמוד הענן המקראי
^כמבואר במסכת תענית ט א: "מת אהרן נסתלקו ענני כבוד שנאמר 'וישמע הכנעני מלך ערד' מה שמועה שמע? שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה לו רשות להלחם בישראל".
^מסכת סוכה דף י"א ע"ב, רבי עקיבא חולק עליו וגורס כי "סוכות ממש עשו להם".