דרוּיי בביתו – אדם ככל האדם; דרוּיי בציבור – טיפש מופלג.
חילופו בשׁקלוֹבי; בציבור – אדם ככל האדם, בביתו – טיפש מופלג.
חלמאי, בין בביתו ובין בציבור – טיפש שבטיפשים.
תושביהן של ערי הטיפשים נהגו, על-פי הפולקלור, לעשות מעשים נפסדים שאין בהם תכלית, ובהם היו מתגאים כאילו היוו תרומה של ממש. למשל, אחד מחכמי חלם, שהיה בא בימים, שמע כי ישנו תוכי היכול להגיע לגיל מאה שנה, ועל מנת להיווכח אם אמנם נכון הדבר, הלך וקנה גוזל של תוכי כזה.
