סמואל הנטינגטון נולד ב-16 ביולי 1731 לנתניאל ומהיטבל הנטינגטון בוינדהם (אנ'), מושבת קונטיקט.[2] הוא היה הרביעי מתוך עשרה ילדים, בן ראשון לאחר שלוש בנות. הנטינגטון למד בבית ספר מקומי, אך את עיקר השכלתו רכש בעצמו מספרים בספריית הכומר אבנעזר דבושן ומספרים שהשאיל מעורכי דין מקומיים.[2]
בשנת 1754 התקבל ללשכת עורכי הדין ועבר לנוריץ', שם החל לעסוק בעריכת דין.[3]
קריירה
האספה של קונטיקט
לאחר תקופת שירות קצרה כראש מועצה מקומית, החל הנטינגטון את הקריירה הפוליטית שלו באופן משמעותי בשנת 1764, כאשר נוריץ' שלחה אותו כאחד מנציגיה לבית התחתון של האספה הכללית של קונטיקט, שם כיהן עד 1774. בשנת 1775 נבחר לבית העליון, מועצת המושל, שם כיהן עד 1784.[4]בנוסף לשירותו במוסדות החקיקה, מונה בשנת 1768 לתפקיד "עורך הדין של המלך" בקונטיקט, ובשנת 1773 מונה לבית המשפט העליון של המושבה, שנקרא אז בית המשפט העליון לטעויות. הוא כיהן כנשיא בית המשפט העליון בין השנים 1784 ל-1787.[4][5]
למרות שלא היה ידוע בזכות השכלה רחבה או נאומים מבריקים, עבודתו הקשה והמתמדת ואופיו הרגוע והעקבי זיכו את הנטינגטון בכבוד מצד עמיתיו הצירים. כתוצאה מכך, כאשר ג'ון ג'יי עזב כדי לכהן כשגריר ארצות הברית לספרד, נבחר הנטינגטון להחליפו כנשיא הקונגרס הקונטיננטלי ב-28 בספטמבר 1779, מה שמסביר מדוע הוא נחשב לעיתים כנשיא הראשון. תפקיד נשיא הקונגרס היה בעיקר טקסי וללא סמכות ממשית, אך התפקיד דרש מהנטינגטון לטפל בכמות רבה של תכתובות ולחתום על מסמכים רשמיים.[7] בזמן כהונתו כנשיא, הקדיש הנטינגטון את זמנו לעידוד המדינות ובתי המחוקקים שלהן לתמוך בגיוסים של חיילים, אספקה וכספים הדרושים למלחמת העצמאות של ארצות הברית. במהלך כהונתו אושררו תקנות הקונפדרציה.[6]
הנטינגטון כיהן כנשיא הקונגרס עד 9 ביולי 1781, כאשר מצבו הבריאותי אילץ אותו להתפטר ולחזור לקונטיקט. בשנת 1782 מינתה אותו קונטיקט שוב כציר, אך בריאותו וחובותיו השיפוטיות מנעו ממנו לקבל את המינוי. הוא חזר לקונגרס כציר למושב של שנת 1783, כדי לחזות בהצלחת המהפכה שהתגלמה בחוזה פריז. באותה שנה נבחר גם כחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית.[8][9]
מושל קונטיקט
בשנת 1785 בנה הנטינגטון את בית האחוזה שלו סמוך לכיכר המרכזית בנורוויצ'טאון, קונטיקט, בכתובת שהיא כיום רחוב מזרח טאון 34 והמיקום הנוכחי של המטה של "United and Community Family Services, Inc". באותה שנה נבחר לתפקיד סגן מושל קונטיקט, וכיהן לצד המושל מת'יו גריזוולד. בשנת 1786 הפך למושל.[6] הוא נותר בתפקידו בבית המשפט העליון במהלך כהונתו כסגן מושל, אך ויתר על משרה זו עם היבחרו למושל.[5]
בשנת כהונתו הראשונה כמושל, כחזרה על מאמציו בקונגרס, תיווך את הסכם הרטפורד (אנ'), שפתר את תביעות הקרקע המערביות בין ניו יורק למסצ'וסטס. בשנת 1787 הביע תמיכה בתקנות צפון-מערב (Northwest Ordinance), שסיים את פתרון הבעיות הללו ברמה הלאומית.[10] בשנת 1788 עמד בראש ועידת קונטיקט שהתכנסה לאשרר את חוקת ארצות הברית. בשנים מאוחרות יותר היה עד לתהליך המעבר של קונטיקט למדינה בארצות הברית. הוא פתר את סוגיית קביעת הרטפורד כבירת מדינה קבועה והשגיח על בניית בית המחוקקים של המדינה.[6]
הוא שב לכהן כחבר בבית המשפט העליון של קונטיקט בשנים 1794 ועד מותו.[8]
חיים אישיים
סמואל הנטינגטון נישא למרתה דוושן בשנת 1761, והם נותרו יחד עד מותה בשנת 1794. לזוג לא נולדו ילדים, אך כאשר אחיו של סמואל, הכומר ג'וזף הנטינגטון, נפטר, הם אימצו את אחיינם ואחייניתם, סמואל הנטינגטון ג'וניור ופרנסס (פאני) הנטינגטון, וגידלו אותם כילדיהם. ביתם של סמואל ומרתה נודע כחם ומלא חיים, ומשמש מוקד למפגשים צעירים ולמוזיקה. אף על פי שהיה דמות בולטת בזמנו, סמואל הנטינגטון מעולם לא היה בעל עבדים.[9]
סמואל ומרתה השקיעו רבות בחינוך ובטיפוח של אחייניהם, שהפכו לדמויות מוערכות בקהילה. בנוסף, ביתם שימש גם כמקום מחסה עבור קרובי משפחה נוספים שנזקקו לעזרה, כמו אחיה הצעיר של מרתה, מייסון קוגסוול, לאחר שהתייתם מאמו. הקשרים המשפחתיים האמיצים היו חלק משמעותי מחייו של סמואל, והם ביטאו את ערכיו המוסריים והאישיים.[6]
מותו
הנטינגטון נפטר במהלך כהונתו בביתו שבנורוויץ' ב-5 בינואר 1796.[10] קברו, שעבר שיקום נרחב בשנת 2003, וממוקם בבית העלמין הישן של נורוויצ'טאון, מאחורי בית האחוזה שלו. במהלך הפרויקט הוצאו שרידיהם של סמואל ואשתו מרתה מקברם, ולאחר מכן הובאו למנוחות מחדש בטקס רשמי שנערך ב-23 בנובמבר 2003.
מורשת
העיר הנטינגטון (אנ'), שהוקמה בשנת 1789, נקראה על שמו של סמואל הנטינגטון, אך שמה שונה מאוחר יותר לשלטון בשנת 1919 כאשר אוחדה עם שלטון והפכה לעיר אחת.[11] מחוז הנטינגטון באינדיאנה(אנ') נקרא גם הוא על שמו.[12] העיירה הקטנה הנטינגטון מילס(אנ') בצפון-מזרח פנסילבניה קרויה גם היא על שמו של סמואל הנטינגטון.
בית הולדתו של סמואל נבנה על ידי אביו, נתניאל, בסביבות 1732 ועדיין עומד על תילו. האזור נמצא כיום בתחומי העיר סקוטלנד, קונטיקט. בשנת 1994 נרכש הבית והאדמות שסביבו על ידי קרן היסטורית מקומית. בית הולדתו של סמואל הנטינגטון(אנ') הוכרז כאתר היסטורי לאומי(אנ').
אחיינו ובנו המאומץ סמואל ה. הנטינגטון עבר לאזור אוהיו, שבו סייע הנטינגטון לפתח את ההתיישבות, ולימים הפך למושל השלישי של המדינה.
^Jillson, Calvin C.; Wilson, Rick K. (1994). Congressional Dynamics: Structure, Coordination, and Choice in the First American Congress, 1774–1789. Stanford: Stanford University Press. pp. 76–80. ISBN0-8047-2293-5.
