שפיגל נחשב למפיק מספר סיפורים, הבוחר עלילות מורכבות המשרתות גיבור כריזמטי הנלחם כנגד העולם. הוא אף נודע כמפיק דעתן ושתלטן המחליט על ליהוק כוכבי הסרט לצד הבמאי ולעיתים אף נגד עמדתו, העובד ישירות עם תסריטאים בשלבי ההפקה השונים ונוטל סיכוני הפקה גבוהים הן מבחינת גודל ההפקה, והן מבחינת מרחקה הפיזי מלוס אנג'לס.
שפיגל נודע באורח חייו הססגוני והפזרני. הוא ניהל סגנון חיים הוליוודי רהבתני, הכולל יאכטות, נשפים, חיי מין סוערים ומקום של כבוד בחברה הגבוהה הבינלאומית - מלכים, שועי עולם וכוכבים. בין חבריו הקרובים היו נסיך מונקו, רנייה השלישי ורעייתו הנסיכה גרייס קלי. עם פטירתו אמר עליו חברו הטוב בילי ויילדר: "הוליווד בלי סם שפיגל היא כמו טהיטי בלי גוגן".
בשנותיו האחרונות חזר לשורשיו היהודיים והציוניים. הוא הקפיד להיפגש מדי שבוע עם רב, והוריש בצוואתו חלק ניכר מהונו לעיר ירושלים.
יורשיו ומנהלי עיזבונו – בנו אדם שפיגל, בתו אליסיה פרידמן, אחייניתו, השופטת רעיה דרבן ועורך-דינו דייוויד בוטומס, החליטו להעביר את אוסף האומנות המרשים שלו למוזיאון ישראל בירושלים. החל מ-1996 הם תורמים מדי שנה, באמצעות הקרן לירושלים, לבית הספר לקולנוע בירושלים, הנקרא מאז על שמו – בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. תרומתו של סם שפיגל לבית הספר הנושא את שמו הסתכמה עד כה בכ-20 מיליון דולר[1]. תרומה מצטברת זו היא הגדולה ביותר לקולנוע הישראלי בכל הזמנים.
בשנת 2005, במלאת 15 שנה להקמת בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, נענתה עיריית ירושלים לבקשת מנהל בית הספר רנן שור להוקירו, וקראה לסמטה באזור התעשייה תלפיות, בה שוכן בית הספר "מבוא סם שפיגל". על שלט הרחוב כתוב "סם שפיגל - מפיק סרטים יהודי-אמריקאי זוכה אוסקרים, חלוץ, אוהב ציון".
בשנת 2015 במלאת 25 שנה לבית הספר זכו מנהלי העיזבון השופטת רעיה דרבן ועו"ד דייוויד בוטומס בתעודת מייסדים של בית הספר.
לקריאה נוספת
Sam Spiegel – The Biography of Hollywood Legend, Natasha Fraser-Cavassoni, Little, Brown, London, 2003.