סלייר ידועה במאפייני המוזיקה שלה, עליהם נמנים שיטת "tremolo picking", סולואים של גיטרה חשמלית, תיפוף על דאבל בס ושירה צעקנית. התוכן הלירי של סלייר, כמו גם עטיפות האלבומים, העוסקים בנושאים כגון שטניזם, אנטי-דת, מלחמה ורוצחים סדרתיים, גררו אחריהם חרמות על אלבומים, עיכובים, תביעות משפטיות וביקורת שלילית רבה מצד קבוצות דתיות ומצד הציבור הרחב.
בינואר 2018 הכריזה הלהקה על סיבוב ההופעות העולמי האחרון שלה, שהחל באותו מאי והסתיים בנובמבר 2019.
אלבומם הראשון, Show No Mercy שיצא ב-1983 נחשב לפריצת דרך בתחום הת'ראש מטאל בשל שירים קלאסיים שבו כגון "Die by the Sword", "Black Magic" ועוד. בשנת 1986, אחרי שלושה אלבומים נוספים, הוציאו סלייר את האלבום שנראה בעיני חלק מהמעריצים כאלבום הת'ראש הגדול בכול הזמנים, Reign in Blood, הכולל את השיר השנוי במחלוקת "Angel of Death" (מאנגלית: "מלאך המוות"), המבוסס על דמותו של הרופא הנאצייוזף מנגלה. בשל כך הואשמו סלייר בתמיכה בנאציזם. הגיטריסט ג'ף הנמן, שכתב את השיר, הגן על עצמו ואמר שלמעשה השיר מגנה את מעשיו השפלים של מנגלה.
בשנת 1988, לאחר האלבום המהיר והאגרסיבי הזה, יצרו סלייר את האלבום South of Heaven. אלבום זה היה מלודי ורגוע יותר מקודמיו. באחד השירים שם, "Behind the Crooked Cross", מבהירים סלייר בפירוש שהם לא נאו-נאצים.
לאחר South of Heaven הוציאו סלייר את Seasons in the Abyss, שלפי כמה מהמעריצים נחשב לטוב ביותר של סלייר. האלבום משלב את האגרסיביות של Reign In Blood בשירים כמו "War Ensemble" ו-"Hallowed Point" ואת המלודיות של South of Heaven בשירים "Expendable Youth" וכן השיר "Dead Skin Mask" המפורסם, המבוסס על דמותו של הרוצח הסדרתי האמריקאי אד גין. שיר הנושא של האלבום נחשב לאחת היצירות הבוגרות שסלייר הוציאו אי-פעם, ומשלב את המהירות והעוצמה הידועים של סלייר יחד עם קטעים מלודיים. לאחר שלושת האלבומים האלה יצאו שבעה אלבומים נוספים בשנים 1994–2015.
האלבומים Diabolus in Musica מ-1988 ו-God Hates Us All מ-2001 זכו לביקורות מעורבות,[1][2] שכן מעריצים רבים של הלהקה התלוננו על אימוץ מאפיינים ואלמנטים של סגנונות כמו גרוב מטאל ואף נו-מטאל, והתרחקות מסגנון הת'ראש ה"טהור".[3][4]
.svg){kind=logo}
