סייבר-פסיכולוגיה (Cyberpsychology) היא תחום החוקר את האינטראקציה בין אנשים למחשבים.[1]סייבר-פסיכולוגיה בוחנת את התהליכים, המוטיבציות, הכוונות, ההתנהגויות וההשפעות הפסיכולוגיות הקשורים לכל סוג של טכנולוגיה.[2] זה כולל טכנולוגיות כמו מחשבים, טלפונים, משחקי מחשב, תוכנות ועוד. סייבר-פסיכולוגיה משלבת כמה תחומי מחקר כמו פסיכולוגיה, מדעי המחשב, הנדסה וממשק אדם-מחשב. נושאי המחקר העיקריים בתחום הם התנהגות ואישיות מקוונת, רשתות חברתיות מקוונות ותפקוד פסיכולוגי, משחקים וגיימינג, טלפסיכולוגיה (ייעוץ פסיכולוגי מקוון), מציאות מדומה ובינה מלאכותית.[3] מכיוון שהתחום עדיין בחיתוליו, אין עדיין הסכמה על הגדרתו ועל התחומים הנמצאים בתוכו.[3]
הבדלים בינאישיים
תכונות אישיות
תחום מחקר רחב בסייבר-פסיכולוגיה עוסק באפיון המשתמשים בכלים טכנולוגיים שונים. באופן כללי, לא נמצא קשר משמעותי בין תכונות אישיות לבין שימוש ברשתות חברתיות מקוונות.[4][5] עם זאת, קיים קשר בין תכונות אישיות לבין התנהגויות ספציפיות ברשת. נוירוטיות קשורה לשימוש בעייתי באינטרנט.[5] כן נמצא שככל שהגיל עולה, כך יורדת הקבלה של טכנולוגיות שונות.[6] ככל הנראה הירידה בקבלה נובעת מתחושה של קושי בשימוש בטכנולוגיה.[6]
מגדר
קיימים מספר הבדלים בין גברים ונשים בהתנהגות שלהם ברשת. גברים מפגינים יחס חיובי יותר כלפי טכנולוגיה, בהשוואה לנשים.[7] נשים נוטות לתת ולקבל יותר תמיכה חברתית ברשתות חברתיות מאשר גברים.[8] בהשוואה לגברים, נשים רגישות יותר לפרטיות שלהן ברשת.[9] בהשוואה לנשים, גברים נמצאים בסיכון מוגבר להתמכר לאינטרנט,[10][11] בדומה לסיכון המוגבר שלהם להתמכרויות באופן כללי. במבט ספציפי יותר, נראה שלגברים יש סיכוי גבוה יותר להתמכר למשחקים ברשת בעוד שלנשים יש סיכוי גבוה יותר להתמכר לרשתות חברתיות.[12]
השלכות של שימוש ברשתות חברתיות
חוקרים רבים בודקים את ההשלכות הפסיכולוגיות של שימוש ברשתות חברתיות. לא נמצא קשר בין משך הזמן שאנשים מבלים ברשתות חברתיות לבין רווחתם הנפשית,[13] הדימוי העצמי שלהם ושביעות הרצון מהחיים.[14] קיים קשר חלש בין משך הזמן שמבלים ברשתות חברתיות לבין דיכאון ובדידות.[14] כן נמצא גם שככל שעולה השימוש ברשתות חברתיות, כך עולה הסיכוי לסבול מהפרעה בדימוי הגוף.[15] קיים קשר שלילי בין שימוש ברשתות חברתיות מקוונות לבין הצלחה בלימודים.[16] ככל שהשימוש נרחב יותר, כך יורדים הביצועים הלימודיים. עם זאת, נראה שהקשר בין השניים אינו גדול, במיוחד לא אם מתייחסים רק לשימוש בפייסבוק.[17]
שימוש בעייתי
במסגרת המחקרים על התנהגות ברשת, קיים מושג הנקרא שימוש בעייתי או התנהגות בעייתית. הכוונה בכך היא להתנהגות הפוגעת בהיבטים שונים בחיים כמו לימודים, עבודה, חברויות ויחסים זוגיים.[18]
התמכרות לאינטרנט
התמכרות לאינטרנט היא תלות פסיכולוגית באינטרנט, ללא קשר לסוג הפעילות.[19] מחקרים בסייבר-פסיכולוגיה בוחנים את גורמי הסיכון להתמכרות זו ואת ההשלכות שלה. קיים סיכון גבוה יותר להתמכרות לאינטרנט בקרב אנשים עם דיכאון, חרדה ועוינות.[10][20] למשתנים הרגשיים הללו יש משקל גבוה יותר מאשר למשתנים חברתיים.[10] משתנים חברתיים שזוהו כקשורים להתמכרות לאינטרנט הם קשיים משפחתיים וחברתיים.[10] מהצד השני, דימוי עצמי חיובי, כישורים חברתיים ותפקוד משפחתי חיובי מגנים מפני התמכרות לאינטרנט.[10][21] קיים גם קשר בין בעיות פסיכולוגיות לבין התמכרות לגיימינג[22][23] מבין כל סוגי המשחקים, משחקי תפקידים המוניים ברשת הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר ליצור התמכרות.[23]
בריונות והטרדה ברשת
בריונות ברשת היא פעולה אגרסיבית ומכוונת המתבצעת כנגד פרט או קבוצה תוך שימוש באמצעים אלקטרוניים, שוב ושוב כנגד קורבן המתקשה להגן על עצמו או על עצמה.[24] בקרב מתבגרים, קיים קשר בין היותך קורבן לבין היותך בריון.[25] כלומר, נראה שנוכחות בתפקיד אחד מהם מנבאת את הנוכחות גם בשני. תוכניות התערבות יכולות להפחית התנהגות בריונית שכזו.[26]
אחד הכלים אותם בוחנים בתחום הסייבר-פסיכולוגיה הוא מציאות מדומה. מציאות מדומה יכולה לסייע לשנות את נקודת המבט של המשתמשים בה.[30] התערבויות המשלבות מציאות מדומה מצליחות להגביר את רמת הפעילות הגופנית של המשתתפים בהן.[31]
