נולדה בשם סוניה גלמן בעיירה מיזוץ' שבפולין (כיום באוקראינה) למלכה (ממצ'ה) ויעקב גלמן. בשנת 1927עלתה לארץ ישראל עם הוריה, אחותה הגדולה בתיה ואחיה הצעיר איציק. משפחת גלמן הייתה מן הראשונים שעזבו את העיירה, במטרה לעלות לישראל, ועזיבתם גרמה להתרגשות גדולה. נערך טקס פרידה, שכלל מסיבה ונאומים בהשתתפות כל התושבים. המשפחה השתקעה בכפר הנוער בן שמן, כאשר מלכה הועסקה כאם הבית של המוסד, ויעקב שימש כחצרן ומורה לנגרות.
הכרותה עם בעלה
סוניה גלמן למדה בכפר הנוער בן שמן שבמקום מגוריה, שם הכירה את שמעון פרסקי (לימים פרס), תלמיד במוסד, שהצטרף להגנה ומעמדת השמירה שלו ראה את סוניה בביתה שממול. השניים יצרו קשר שהפך לסיפור אהבה. בתום לימודיו נפרדו השניים, כאשר פרס הצטרף לגרעין שהקים את קיבוץאלומות, וסוניה נשארה בכפר על מנת להשלים את לימודי הבגרות. הקשרים נמשכו, בעיקר בהתכתבות. עם סיום לימודיה, ניסתה סוניה לשווא להתקבל לבית הספר לאחיות ועקב כך החליטה להתגייס לחיל העזר לנשים בצבא הבריטי. שמעון נשאר בקיבוץ בתקופת מלחמת העולם השנייה.
אחות בצבא
סוניה שירתה כאחות מעשית, בבית חולים שדה במדבר המערבי בזמן המערכה בצפון אפריקה. תפקידה היה לסייע לצוות המקצועי בכל הנדרש לטיפול בפצועים. פרס סיפרה כי באחד הימים בעקבות אחד הקרבות האכזריים הובאו מאות פצועים לבית החולים והאחיות המעשיות נאלצו לסייע לאחיות המוסמכות לעמוד בעומס ולבצע משימות, שלהן לא הוסמכו. האחות הראשית פנתה אליה בזעם וקראה לה "ילידה ארורה". בתגובה סוניה נתנה לה סטירת לחי מצלצלת, ובעקבות זאת התפטרה ונשלחה לקורס נהיגת רכב כבד במחנה מינה שליד הפירמידות[2]. בהמשך נהגה במשאיות בקו לבנון-מצרים. הקשר עם שמעון נשמר דרך מכתבים.
נישואיה ופועלה בישראל
באביב 1945 שבה לארץ בתום השירות בצבא הבריטי והצטרפה לשמעון בקיבוץ אלומות. ב-1 במאי נישאה לשמעון פרס.
סוניה פרס הייתה לעקרת בית – היא בחרה להתרחק מאמצעי התקשורת ולשמור בקנאות על פרטיותה ועל פרטיות משפחתה, זאת למרות הקריירה הפוליטית הענפה של בעלה. לאורך השנים, התנדבה פרס במסגרת פעילויות שונות אשר נועדו לסייע לנזקקים בקרב החברה הישראלית. בין היתר, סייעה בחלוקת מוצרי מזון לנזקקים, וכן פעלה רבות למען אלמנות צה"ל. במקרה אחד, פרס אימצה את ילדיה של אחת מהאלמנות, עם פטירתה, והם אף התגוררו לתקופה מסוימת בבית ראש הממשלה. עם זאת, פעילותה ההתנדבותית התקיימה בסתר, תחת מסך חשאיות כבד, וזאת בשל חוסר רצונה של פרס להציג ברבים את פועלה[3].
תקופת נשיאותו של שמעון פרס
עם בחירתו של שמעון פרס לנשיאות, הודיעה סוניה פרס כי לא תעבור איתו לבית הנשיא ותישאר בדירתם שבנווה אביבים, ומאז חיו בנפרד, זאת בעקבות הפרת הבטחתו של בעלה, שמעון פרס, שתפקידו כיו"ר מפלגת העבודה, אליו נבחר ב-2002, יהיה תפקידו הציבורי האחרון. בתקופה זו שינתה את שמה לסוניה גל, קיצור של שם נעוריה גלמן.
פטירתה
נפטרה ב-20 בינואר 2011, בדירתה שבתל אביב. לבקשתה, נקברה בבית העלמין של כפר הנוער בן שמן ולא במקום שיועד לה, לצד בעלה, בחלקת גדולי האומה.