|
סולם (יישוב)
סוּלֶם (בערבית: سولم) הוא יישוב ערבי בעמק יזרעאל ליד העיר עפולה השייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג', בה הוא מהווה את היישוב הדרומי והמערבי ביותר. בסולם מתגוררים כ-2,700 תושבים (נכון לשנת 2022).
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר מיושב ברציפות החל מתקופת הברונזה. הכפר בנוי סביב תל ארכאולוגי, ששטחו 25 דונם, הקרוי "תל שונם" או "תל סולם"[3]. בתל נערכו מספר סקרים ארכאולוגים. ובין השנים 1998 ל-2015 ערכה רשות העתיקות מספר חפירות ארכאולוגיות בתל ובסביבתו. התל משמש מאז המאה ה-19 כבית קברות, כך שהחפירות הארכאולוגיות מוגבלות למדרונות התל ולסביבתו.
תקופת הברונזה
השרידים האדריכליים הקדומים ביותר שנמצאו בתל הם מתקופת הברונזה הקדומה 1 (כ-3,500 לפנה"ס). לפי מיקום השרידים של הברונזה הקדומה מעבר לקו הביצורים של תקופת הברונזה התיכונה (2000 לפנה"ס - 1550 לפנה"ס) עולה, כי שהיישוב בתל מתקופת הברונזה התיכונה היה מצומצם בהשוואה ליישוב של תקופת הברונזה הקדומה[4][5]. היישוב שגשג שוב בתקופת הברונזה המאוחרת. מתקופה זו נחשפו שני חדרים השייכים כנראה לשני מבנים הצמודים זה לזה. באחד מהם נמצאו כלי החרס שכללו קערות, קדרה עם זרבובית, סירי בשול, צפחות, קנקנים וקערה 'דמוית ברווז'. מכלול הכלים העשיר קושר את השכבה לשלהי השלטון המצרי על כנען בימי השושלת העשרים (1200 לפנה"ס - 1080-1089 לפנה"ס)[6]. "שונם" נמנית עם הערים שכבש תחותמס השלישי מלך מצרים העתיקה במהלך קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס). שונם מוזכרת במכתבי אל-עמארנה, בקטע ממכתבו של "בִּירִדְיה" מושל מגידו:
”אל ה[מל]ך, אדוני, ו[שמ]שי, אמור: כה (אמר) ברדי העבד הכן של המלך לרגלי המלך, אדוני, ושמשי שבע ושבעתיים אני נופל! ידע נא המל על עבדו ועל עירו. הנה אנוכי בעצמי חורש ה (שדות) בשונם וכן אני בעצמי מוביל אנשי מס (עובד)! אך, ראה, הנציבים אשר איתי אינם עושים כמוני ואינם מעבדים את חלקם בשונם ואינם מובילים אנשי מס (עובד)!”[7]
תקופת הברזל
המבנים מתקופת הברונזה במאוחרת בתל המשיכו להיות מיישבים גם בתקופת הברזל. באחד המבנים נמצאו מכלול כלי חרס ומתקן המורכב מקנקן אגירה מקובע ברצפה. שתוארכו לתקופת הברזל 1[6]. שונם נזכרת ברשימת הערים (מס' 15) שכבש שושנק הראשון, מלך מצרים ומייסדה של השושלת העשרים ושתיים במסעו לכיבוש ארץ ישראל (920-929 לפנה"ס).
התקופה ההלניסטית והרומית
מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל נמצאו חרסים, בחפירה שנערכה ברחוב הראשי של הכפר[8]
מהתקופה הרומית בארץ ישראל נמצאו בתל וסביבתו שרדי מבנים, וכלי חרס הכוללים קערות, קדרות, סיר בישול וקנקנים. בנוסף נחשפו בורות מהתקופה הרומית המצביעים על מגוון פעילויות סמוך לשדות החקלאיים[5].
התקופה הביזנטית והאומיית
מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל (בין השנים 324 ו-638) והתקופה האומיית (661 עד 750) נמצאו בתל וסביבתו ממצאים רבים ומגוונים. בין השאר: ממצאי כלי הזכוכית בתוך עשרה סלים. הכלים מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית ומייצגים טיפוסים נפוצים מאוד של קערות, בקבוקים, גביעי יין ונרות. בנוסף לשברי הכלים נמצאו כמה שברים המעידים על קרבה לבית מלאכה לזכוכית: התגלה גוש קטן של זכוכית גולמית, ועליו שרידי פסולת מכבשן הזכוכית, יחד עם שני שברים של כלים מעוותים בחום; התגלה גם גוש פסולת נוסף, מפורר, שמרקמו ספוגי ואוורירי, הקשור אולי אף הוא לכבשן[9]. ממצא כלי החרס מהתקופה הביזנטית כולל קערות מחופות אדום מפוקאיה. עיקר הממצא מתוארך לתקופה האומיית, והוא כולל אגן שעוטר בחריתה, קערה מחופה אדום ממצרים, קדרת בישול פתוחה שלה ידיות אוזן מתחת לשפה, סירי בישול, קנקנים וצפחות. כן התגלו קנקנים צבועים אדום ועששית שעוטרה בעיטור קרבשניט. כמה מטיפוסי כלים אלה ממשיכים להופיע בתקופה העבאסית, ולכן אפשר שתיארוך הממצא מעט מאוחר לתקופה האומיית וזמנו בתחילת התקופה העבאסית[10]. כמו כך נמצא מטבע של תיאודריך הגדול מלך האוסטרוגותים (491–526 לסה"נ), שנטבע ברוונה או ברומא בין שנת 493 לשנת 518 לסה"נ. ונמצאו שני מטבעות שתוארכו לתקופה הביזנטית (למחצית השנייה של המאה השישית לסה"נ). אחד המטבעות הוא מטבע ביזנטו-ערבי המחקה את המטבעות של קונסטנס השני, קיסר האימפריה הביזנטית ותאריכו 640–660 לסה"נ[5].
בחפירה שנערכה מחוץ לשטח התל, בחלקו הצפוני-מזרחי של הכפר, כ-50 מטר מצפון למורדות התל, נחשפו שלושה ריכוזים של אבני גוויל קטנות. בחלק הדרומי של החפירה, צמוד לריכוז אבנים נחשף מפלס אדמה בהירה מהודקת. בחתכיהם של שני בורות בדיקה ניתן היה להבחין בשני מפלסי אפר; מעליהם נמצאו שלדי אדם אחדים פזורים בשטח ללא כל סימן לקבורה מסודרת. בחומר שהצטבר על שכבות האפר נמצאו שברי כלי חרס, בהם שש קערות, מכסה, קדרת בישול ושלושה קנקנים, כולם מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית ותחילת התקופה האומיית וכן טבעת ברונזה[11].
התקופה הצלבנית והתקופה הממלוכית
בתקופה הצלבנית והממלוכית, על פי הממצא הארכאולוגי, היה בתל יישוב כפרי קטן. עיקר הממצא מתקופות אלו נחשף במדרון הדרומי של התל, בקרבת המעיין שבמרכז הכפר. נחשפה מפולת של אבני בנייה גדולות מגיר. בין האבנים התגלה מטבע מן התקופה הממלוכית. צמוד למפולת מצפון נחשפה שכבת שרפה עבה, שמעורבים בה חומר לבנים ועצמות בעלי חיים, המלמדים כנראה על פעילות אינטנסיבית של שרפה בתנור. נחשף קיר שנבנה בכיוון צפון-דרום באבני גיר מסותתות בגדלים שונים ומהלכו מעוגל. בפן המזרחי של הקיר הונחו האבנים כך שצדן הארוך ניכר כלפי חוץ. אל הפן המזרחי של הקיר ניגש קיר נוסף, שנחשף ברובו בחתך הדרומי של הריבוע. הקיר נבנה באבני בזלת מהוקצעות גס, והוא נחשף לגובה שני נדבכים. הקיר כוסה בשכבה של אדמה אפורה, שמעורבים בה אפר וחומר שרוף. הממצא הקרמי מתקופות אלה כולל קערה מזוגגת מטיפוס אנגוב, קערות מזוגגות בירוק וצהוב, קערת מזוגגת מעוטרת בחריתה המתוארכת לסוף המאה ה-12 וראשית המאה ה-13, קערת יבוא מקפריסין המתוארכת למאה ה-13 לסה"נ, סירי בישול מהמאה ה-12, סיר בישול מהמאה ה-13 וכלים רבים עשויים ביד וצבועים באדום-חום בדגמים גאומטריים המתוארכים למאות ה-12 וה-13.
אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח (תחילת המאה ה-14) הציע לזהות את העיר המקראית שונם עם "סולם".
בתקופה העות'מאנית
ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר בנַאחִיָה (מחוז) של ג'נין בסנג'ק לג'ון. בכפר היו 26 בתי אב ששילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועצי פרי[12].
הסופר מארק טוויין ביקר בסולם בשנת 1867, כדי לבקר בציון ביתה של האישה השונמית, הנזכרת במעשי אלישע הנביא. טוויין כתב על הביקור בספרו "מסע תענוגות לארץ הקודש"[13]:
מצאנו כאן פרדס לימונים — צונן, מצל, שופע פרי. אתה נוטה להגזים בהערכת היופי כשהוא נדיר, אך פרדס לימונים זה היה יפהפה בעיני. הוא אכן היה יפהפה. אינני מגזים. תמיד אזכור לטובה את שונם כמקום שהעניק לנו מחסה עלווה מצל זה לאחר רכיבה ארוכה, חמה ומייגעת. סעדנו את ליבנו, נחנו, שוחחנו, עישנו את מקטרותינו במשך שעה ואז עלינו על סוסינו והמשכנו בדרכנו
.
בשנת 1910 רכש יהושע חנקין, באמצעות הקרן הקיימת שטח קרקע רחב היקף מהפאודל אליאס סורסוק שישב בביירות האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע ישבו בשני כפרים בשם "פולה" ו"עפולה"[14]. במקום אחד הכפרים הוקמה הקואופרציה במרחביה. שחברי התגורו תחילה בבתי הבוץ של האריסים שפונו[15], ובשנת 1925 העיר עפולה. בסך הכל נרכשו כ-9,000 דונם[16][17]. מכירת האדמה ופינוי האריסים גרמה למתיחות בקרב הערבים תושבי הסביבה - בכללם סולם - שתקפו את המקום זמן קצר לאחר הקמתו, לאחר שהאשימו את תושבי מרחביה ברצח של ערבי מקומי[18][19]. בהמשך פיתחו תושבי הכפר יחסי שכנות טובה עם מרחביה ועם היישובים היהודים האחרים שהוקמו באזור. בשנת 1928 אפשרו למושב מרחביה
(שהוקם ב-1922 כקילומטר ממערב לסולם) לקדוח באר מים באדמות סולם[20]. בנות הכפר עבדו במשק בית של משפחות בעפולה[21], ותושבי סולם אף נהגו להזמין את תושבי מרחביה לשמחות משפחתיות[22].
בתקופת המנדט הבריטי
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת נצרת[23]. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, מנתה האוכלוסייה של סולם 370 נפש, 366 מוסלמים ו-4 נוצרים[24]. במפקד 1931 היו בכפר 85 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 328 תושבים, כולם מוסלמים[25]. בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר מנתה 470 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 3,600 דונם. מתוכם הוקצו 291 לחקלאות שלחין, ו-2,041 לגידולי דגנים[26].
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה היהודית. במהלך מלחמת העצמאות, בניגוד לרוב הכפרים באזור שגורשו מיושביהם, תושבי סולם לא עזבו לאחר שיצרו קשר עם שכניהם היהודים, שאמרו להם להישאר במקומם[27].
לאחר הקמת מדינת ישראל
לאחר הקמת מדינת ישראל היה הכפר נתון תחת הממשל הצבאי על ערביי ישראל, עם זאת נמשכו יחסי השכנות הטובה עם יישובי הסביבה[28], ותושב הכפר אף שימש כמנהל האזורי של מע"ץ[29]. בשנת 1964 מנתה אוכלוסיית הכפר 600 תושבים[30]. עם ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל בשנת 1966 צורף הכפר לשטחה של מועצה אזורית עמק יזרעאל[31]. בתחילת 1971 הוקמה ביישוב מרפאה של קופת חולים כללית[32].
בשנת 1993, בעקבות החלטת ממשלת רבין השנייה על פיתוח המגזר הערבי בישראל, הוקמה מועצה אזורית נפרדת לסולם ולמספר יישובים ערבים נוספים באזור, בשם מועצה אזורית נוף הגליל. בפברואר 2001, המועצה פורקה - ויישוביה התפצלו לשתי מועצות אזוריות - מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג', בה נכללת סולם, ולמועצה אזורית אל-בטוף[33].
כדורגל
בשנת 1964 הוקמה קבוצת הכדורגל של הכפר, "הפועל סולם"[34]. הקבוצה שיחקה תחילה בליגה ג', ואחר כך במשך שנים רבות בליגה ב'[35]. הקבוצה התפרקה עקב קשיים כלכליים בשנת 2009, אך הוקמה מחדש ב-2012 על ידי מהראן ראדי יליד הכפר (שהיה אז כדורגלן מכבי תל אביב)[36][37]. בספטמבר 1991, הלך לעולמו במהלך משחק אביהם של שניים משחקני הקבוצה, ודודם של ארבעה שחקנים נוספים. שחקני הקבוצה לא עלו למחצית השנייה והמשחק הופסק. בעקבות האירוע, נערכו דיונים שנמשכו מספר חודשים בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, בכדי לקבוע מה הייתה תוצאת המשחק או האם לערוך משחק חוזר[38].
שחקן בולט נוסף שגדל בכפר הוא ג'מיל ח'אדר.
גלריה
-
מסגד בכפר סולם
-
-
בית בכפר בשנת 1918
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור
סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור
סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ שפי גבאי, כפר סולם הוא שונם הקדומה, דבר, 12 בנובמבר 1969
- ^ קרן קובלו-פארן, סולם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 118, 10 בספטמבר 2006
- ^ 1 2 3 קרן קובלו-פארן, סולם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 122, 7 בפברואר 2010
- ^ 1 2 קרן קובלו-פארן וערן אריה, סולם, תל שונם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 122, 7 בספטמבר 2010
- ^ רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, יחידה 7 עמוד 101
- ^ עדנה דללי-עמוס, סולם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 2 בדצמבר 2009
- ^ יעל גורין-רוזן, סולם - ממצא כלי הזכוכית, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 126, 17 בנובמבר 2014
- ^ יופה חושקר, סולם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 126, 17 בנובמבר 2014
- ^ פאדי אבו זידאן, סולם - ממצא כלי הזכוכית, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 131, 22 בדצמבר 2019
- ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118
- ^
 משה גלעד, למה מארק טוויין שנא את מה שראה בישראל ואיך זה קשור לנתניהו, באתר הארץ, 13 במרץ 2017
- ^ היהודים בעמק יזרעאל, החרות, 23 במאי 1910
- ^ מרחביה, הפועל הצעיר, 14 בנובמבר 1913
- ^ מכתב ממרחביה, האחדות, 7 בנובמבר 1913
- ^ פרטי המאורע בפוליה, הצפירה, 11 ביוני 1911
- ^ מאורע מרחביה, הפועל הצעיר, 14 ביוני 1911
- ^ פולה, מוריה, 6 ביוני 1911
- ^ בעמק יזרעאל - מושב מרחביה, הארץ, 1 באוקטובר 1928
- ^ בלשכת העבודה בעפולה, ?^נלק, דבר, 28 באוקטובר 1934
- ^ בישובי עובדים - מרחביה, משמר, 31 באוגוסט 1947
- ^ תקנות העברת קרקעות, הצופה, 29 בפברואר 1940
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramleh, p. 21
- ^ Mills, 1932, p.67
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
- ^ עזריה אלון, מי גורש איך ולמה, דבר, 10 במרץ 1978
- ^ ילדי שונם הערבית בחגיגת 1 במאי במרחביה, על המשמר, 2 במאי 1949
- ^ ערבי שאינו מקופח, הארץ, 25 ביוני 1950
- ^ יעקב פליישר, סולחה בכפר סולם, על המשמר, 21 בינואר 1964
- ^ כפרים ערביים קטנים הוכללו במועצות אזוריות, הצופה, 29 ביוני 1966
- ^ מרפאה של קופ"ח נפתחה בכפר סולם, דבר, 10 בפברואר 1971
- ^ ועדת חקירה לגבולות: מועצה אזורית נוף הגליל תפוצל לשתי מועצות אזוריות, באתר גלובס, 1 בפברואר 2001
- ^ משחק בודד בלאומית ־ 48 החוויות ער גביע־המדינה, על המשמר, 11 בדצמבר 1964
- ^ ליגות ב', דבר, 5 בפברואר 1978
- ^ מיקי שורץ, הפרויקט של ראדי, באתר ynet, 2 בינואר 2013
- ^ דוד מרואני, הזידאן של סכנין, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011
- ^ שרה ליבוביץ-דר, המשחק הבלתי גמור, חדשות, 29 בנובמבר 1991
|
|
