סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית היא סוכנות הידיעות היחידה המורשית לפעול בקוריאה הצפונית. הסוכנות משדרת דיווח חדשות יומי לכל אמצעי תקשורת ההמונית במדינה, לרבות עיתונים, רדיו (באמצעות תחנת השידור המרכזית הקוריאנית וקול קוריאה), וטלוויזיה (באמצעות שידורי ערוץ הטלוויזיה המרכזי הקוריאני המשדר לתושבי קוריאה הצפונית בלבד). סוכנות הידיעות פועלת ומפוקחת מטעם ועדת השידורים המרכזית הקוריאנית, אשר מנוהלת על ידי מחלקת ההסתה והתעמולה במפלגת הפועלים של קוריאה, מפלגת השלטון במדינה.[2] במהלך חודש דצמבר 1996 החלה הסוכנות לפרסם דיווחי חדשות באינטרנט, כאשר שרת האינטרנט שלה ממוקם ביפן. באוקטובר 2010 עלה לרשת אתר אינטרנט חדש לסוכנות, אשר מנוהל ישירות מפיונגיאנג, וממועד זה גדל היקף התוכן המפורסם באופן משמעותי, והחל לכלול גם דיווחי חדשות בנושאים כלליים, שאינם מקושרים ישירות לקוריאה הצפונית.[3]
בעוד שמרבית התוכן המשודר מטעם הסוכנות מפורסם בקוריאנית, מהדורות חדשות של הסוכנות מתורגמות גם לאנגלית, רוסית, וספרדית. הגישה לאתר האינטרנט של הסוכנות, בדומה לאתרי חדשות בעלי אוריינטציה צפון-קוריאנית, נחסמה על ידי שלטונות קוריאה הדרומית החל משנת 2004, והגישה לאתרים אלו מתאפשרת רק באמצעות היתר פרטני מטעם הממשלה.
בנוסף לתפקידה כסוכנות ידיעות, הסוכנות גם אחראית על גיבוש ותדרוך פקידי ממשל צפון-קוריאנים בענייני מדיניות ופוליטיקה. עוד נטען כי בין תפקידיה של הסוכנות נכללת גם המשימה לבצע איסוף מודיעין חשאי.[4]
בשנת 2004 העסיקה הסוכנות בסך הכל כ-2,000 עובדים.[7]
על פי אתר האינטרנט שלה, הסוכנות "מדברת בשם מפלגת הפועלים של קוריאה והממשלה הצפון-קוריאנית.[8] ביוני 1964, במסגרת אחת מפעילויותיו הרשמיות הראשונות כיורש עצר, קים ג'ונג-איל ביקר מטה הסוכנות, ואמר כי תפקידה הוא צריך להיות "להפיץ את האידאולוגיה המהפכנית של המנהיג (קים איל-סונג) באופן נרחב ברחבי העולם".[9] עם זאת, לדבריו הסוכנות גם משקפת תובנה ייחודית ביחס ל"מנטליות" הצפון-קוריאנית.[10][11]
ריאיון שהתקיים מול גורמים בכירים בסוכנות, מ-12 ביוני 1964, מתאר את תפקידה של הסוכנות בראייתם:
תחת הנחייתה ושליטתה הישירה של מפלגת השלטון, הסוכנות מפרסמת באופן כמעט בלעדי דיווחי חדשות אופטימיים ועדכונים חיוביים ביחס לקוריאה הצפונית, על מנת לעודד את תושבי המדינה ולשפר את תדמית המדינה מחוץ לגבולותיה.[12] עם זאת, במספר מקרים חריגים הסוכנות גם הכירה בקיומם של אירועים שליליים במדינה, כדוגמת המחסור במזון בשנות ה-90.[13][14] הסוכנות גם דיווחה על אסון ריונגצ'ון משנת 2004, וזאת לאחר עיכוב של יומיים.[15][16]
הסוכנות עושה שימוש תדיר בשפה בעלת גוון שלילי, כגון "בוגדים", "מחרחרי מלחמה" או "חלאות אדם" ביחס לממשלות (בעיקר קוריאה הדרומית וארצות הברית), ארגונים או אישים אשר נתפסים כמתנגדים למדיניות ממשלת קוריאה הצפונית.[17] לעומת זאת, למנהיג העליון מיוחסות תכונות חיוביות באופן יוצא מן-הכלל, כגון "חכמה חסרת גבולות", "יכולות ייחודיות" או "בעל מידות אציליות".[18]
מאמרי מערכת לרגל השנה החדשה
החל משנת 1996, הסוכנות, בשיתוף עם שלושה עיתונים הפעילים בקוריאה הצפונית, מפרסמת מגזין חגיגי לרגל השנה החדשה, אשר מפרט את מדיניות הממשלה לשנה הבאה. מאמרי המגזין כוללים בדרך כלל תשבחות למדיניות הממשלה בשנה שחלפה, וכן ביקורת על מדיניותן של קוריאה הדרומית, יפן, ארצות הברית ושאר ממשלות המערב כלפי המדינה.[19][20][21][22][23][24]
צנזורה
בעקבות החלטת הממשלה הצפון-קוריאנית להדיח את הפוליטיקאי ואיש המפתח בממשל הצפון-קוריאני צ'אנג סונג-טק מתפקידיו בחודש דצמבר 2013, כ-100,000 דיווחי חדשות בשפה הקוריאנית ובשפות מתורגמות נוספות, שהתייחסו לצ'אנג ולפועלו לאורך השנים, בצורה ישירה או מרומזת, נמחקו בצורה שיטתית מאתר האינטרנט של הסוכנות. דיווחים נוספים עברו עריכה, במטרה להשמיט את שמו של צ'אנג.[25]
.svg){kind=small}
