טאס"ס
ТАСС

מדינה	רוסיה
מטה הארגון	ITAR-TASS building
מייסדים	סובנארקום
מנכ"ל	אנדריי קונדראשוב
עובדים	1,500
תקופת הפעילות	1 בספטמבר 1904 – הווה (120 שנה)
tass.ru

"טאס"ס" (סוכנות הידיעות של רוסיה "ט.א.ס.ס") היא סוכנות הידיעות המרכזית של ממשלת רוסיה, והיחידה בשליטה ממשלתית ישירה מבין שלל סוכנויות הידיעות הרוסיות.

שמה הרשמי של הסוכנות הוא "סוכנות הטלגרף והידיעות של רוסיה איט"ר-טא"ס" (ברוסית: Информационное телеграфное агентство России; תעתיק: אינפורמאציוננויה טלגראפנויה אגנסטבו רוסיי, בראשי תיבות: ИТАР-ТАСС, תוך שמירה על השם הישן: סוכנות הטלגרף של ברית המועצות, Телеграфное агентство Советского Союза, בראשי תיבות ТАСС, ט.א.ס.ס.; TASS באותיות לטיניות).

סוכנות הטלגרף הוקמה מתוך סוכנות הטלגרף של פטרוגרד בשנת 1925, אך מקורותיה הולכים אחורה עד 1904 ואף עד 1866.^[1].

• 1902—1904: סוכנות הטלגרף המסחרי (Торгово-телеграфное агентство, ТТА);
• 1904—1914: סוכנות הטלגרף של סנקט פטרבורג (Санкт-Петербургское телеграфное агентство ,СПбТА);
• 1914—1918: סוכנות הטלגרף של פטרוגרד (Петроградское телеграфное агентство ,ПТА);
• 1918—1925: סוכנות הטלגרף הרוסית (Российское телеграфное агентство, РОСТА);
• 1925—1992: סוכנות הטלגרף של ברית המועצות (Телеграфное агентство Советского Союза ,ТАСС);
• 1992—2014: סוכנות הטלגרף והידיעות של רוסיה "איט"ר טא"ס" (Информационное телеграфное агентство России ,ИТАР-ТАСС;
• 2014—ואילך: סוכנות הידיעות של רוסיה "טא"ס" (Информационное агентство России «ТАСС»).

סוכנות הטלגרף הרוסית הוקמה לראשונה בשנת 1866. בתחילת 1872 סוכנות הטלגרף הבינלאומית, שהייתה בבעלות פרטית של יאקוב פייגין וולנטין סזניקוב, הורשתה לפעול בשטחי האימפריה הרוסית. סוכנות הידיעות הרוסית התמקמה בסנקט פטרבורג והתקיימה מ-19 בדצמבר 1866 ועד 1878.

ב-1902 שר הפנים של רוסיה סרגיי ויטה יצא ביוזמה להקים על בסיס עיתוני מסחר ותעשייה וסוכנות הטלגרף המסחרית סוכנות ידיעות רשמית. הקיסר ניקולאי השני אישר את הקמת הסוכנות וזו קמה בדצמבר 1902 כסוכנות טלגרף ממלכתית. הסוכנות פעלה בכפיפות למשרד האוצר של רוסיה ועסקה באיסוף נתונים כלכליים.

בעקבות מלחמת יפן-רוסיה הסוכנות שינתה את שמה ב-1904 והפכה לסוכנות הטלגרף של פטרוגרד והחלה לפעול כגוף מרכזי לענייני ידיעות. עד 31 בדצמבר 1909 הייתה כפופה למשרד האוצר וב-1 בינואר 1910 הוכפפה ישירות לממשלת האימפריה הרוסית.

הסוכנות פעלה ברציפות עד לפרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה. באוקטובר 1917 בניין הסוכנות נכבש על ידי חיילי הצבא האדום שהסמיכו את הסוכנות והכפיפו אותה לסובנרקום. ב-1918 הסוכנות הפכה לסוכנות הטלגרף הרוסית והייתה סוכנות ידיעות רשמית של רוסיה הסובייטית.

ב-10 ביולי 1925 הפכה לסוכנות ט.א.ס.ס. - סוכנות הטלגרף הסובייטית, שהייתה לאחת מסוכנויות הטלגרף הגדולות בעולם. הסוכנות הפעילה סניפים בכל אחת מרפובליקות ברית המועצות:

• סוכנות RATAU (ברוסית: РАТАУ) באוקראינה;
• סוכנות BelTA (ברוסית: БелТА) בבלארוס;
• סוכנות UzTAG (ברוסית: УзТАГ) באוזבקיסטן;
• סוכנות KazTAG (ברוסית: КазТАГ) בקזחסטן;
• סוכנות גרוזינפורם (ברוסית: Грузинформ) בגאורגיה;
• סוכנות אזראינפורם (ברוסית: Азеринформ) באזרבייג'ן;
• סוכנות ElTA (ברוסית: ЭльТА) בליטא;
• סוכנות ATEM במולדובה;
• סוכנות לטאינפורם (ברוסית: Латинформ) בלטביה;
• סוכנות KirTA (ברוסית: КирТАГ) בקירגיזסטן;
• סוכנות TajikTA (ברוסית: ТаджикТА) בטג'יקיסטן;
• סוכנות ארמנפרס (ברוסית: Арменпресс) בארמניה;
• סוכנות טורקמנאינפורם (ברוסית: ТуркменИнформ) בטורקמניסטן;
• סוכנות ETA באסטוניה;
• סוכנות KarelfinTAG (ברוסית: КарелфинТАГ) בחבל קרליה שפעלה בשנים 1940—1956.

בין כתבי טא"ס בחו"ל היו כאלה שאספו מודיעין בשירות הק.ג.ב.^[2]

ב-1992 הוחלט לשמר את ראשי התיבות הסובייטיים ולהוסיף את ראשי התיבות איט"ר. כיום נושאת הסוכנות באופן רשמי את השם איט"ר-טא"ס: סוכנות הידיעות והטלגרף של רוסיה - סוכנות הטלגרף של ברית המועצות.

• ספוטניק (סוכנות ידיעות)
• רי"א נובוסטי

מדיה וקבצים בנושא טאס"ס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של טאס"ס

• טאס"ס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• טאס"ס, ביישום טלגרם
• טאס"ס, ברשת החברתית טיקטוק
• טאס"ס, ברשת החברתית VK
• טאס"ס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סוכנות הצילום טא"ס
• אריאל בולשטיין, קול הרעם ממוסקבה, באתר ישראל היום, 15 בספטמבר 2021

מוסדות ממשלתיים בברית המועצות
ניהול המדינה, תקשורת וכלכלה	הסובייט העליון • ועידת נציגי העם • המפלגה הקומוניסטית • הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות • הוועד הפועל המרכזי • סובנארקום • סוכנות הטלגרף • הפיקוח הממלכתי לניירות ערך • ועדת המחירים הממלכתית • הוועדה הממלכתית לתקנים • ועדת התכנון הממלכתית • מועצת ההגנה הממלכתית • ועדת הבקרה הסובייטית • המנהל הראשי ליחסי כלכלה זרים • מועצת העבודה וההגנה • המועצה העליונה לענייני משק העם • ועדת הזיכיון הממלכתית • הבנק הממלכתי • הוועדה לבקרה עממית
תחבורה, תשתיות ובינוי	המשרד למכונות כלליות • הוועדה הממלכתית לאספקה ​​חומרית וטכנית • הוועדה הממלכתית לבנייה • הוועדה הממלכתית למדע וטכנולוגיה • הוועדה המיוחדת לשימוש באנרגיה אטומית
יחסים בינלאומיים, קולנוע ותרבות	קומינפורם • קומינטרן • הוועדה הממלכתית לטלוויזיה ורדיו • גוסקינו
בריאות, חברה ורווחה	הוועדה הממלכתית לענייני עבודה וחברה • הוועדה לתרבות גופנית וספורט • מועצת הדת • המנהל הראשי לספרות והוצאה לאור • ועדת האמנויות • הסוכנות הממלכתית לזכויות יוצרים • המחלקה לחינוך תרבותי • המינהל המרכזי לסטטיסטיקה • הוועדה הממלכתית להמצאות וגילויים • מינהל הארכיון הראשי • המנהל הראשי לתיירות חוץ • המרכז הסובייטי לתרגום ספרות מדעית-טכנית ותיעוד • הוועדה הממלכתית לפיקוח על ביטחון טיסות כלי טיס
צבא, ביון ואכיפת חוק	קרן המדינה • הוועדה הממלכתית למצבי חירום • הוועדה לביטחון המדינה (ביון • ביטחון פנים • סיכול ריגול צבאי) • משמר הגבול • מיליציה • ענייני פנים • ועדת המודיעין • ועדת התעשייה הצבאית • מועצת ההגנה