ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מופע המינים השולט הוא אפור־חום ושחור, נוצות הזנב מסתיימות בדירוג מעוגל, אורך גופם נע בין 12 ל־17 ס"מ. מינים רבים מסוג הסבכי מופיעים בדו־צורתיות זוויגית, כאשר ההבדלים בניצוי בולטים בין הזכר לנקבה. מאפיין משותף למינים מסוימים הוא שלזכרים יש אזור שחור על ראשם, המוחלף בחום, אפור או בצבע כהה בנקבות, הגב כהה מהגחון. מינים המתרבים באזורים בעלי אקלים ממוזג בדרך כלל נודדים, אלם כמה מינים הם יציבים (אינם נודדים). מינים מהסוג סבכי הם פעילים, נעים תדיר ממקום למקום, ונמצאים לרוב בשטחים מיוערים פתוחים, בשיחים, גנים ובגדרות שיחים. מאחר שהם מרבים להתנועע ולהסתתר בסבך מכאן שמם העברי, כמו גם שמם המדעי, Sylvia, שפירושו סבך או חורש.
הסבכי בתרבות
נוכחותם ושירתם הנעימה של כמה מינים סיפקו השראה לאמנים ביצירתם מזה זמן רב. המלחין והצפר הצרפתי אוליבייה מסייאן הושפע ביצירותיו מהסבכי אפור שנתן את השם והרבה מן החומר ליצירתו La fauvette des jardins. בקריאתו מסמל הסבכי שחור־הכיפה את בואו של הקדוש פרנציסקוס מאסיזי באופרה של מאסיזי Saint-François d'Assise (פרנציסקוס הקדוש מאסיזי). "La Capinera" (שחור־כיפה באיטלקית) הוא שמו של אחד משיריו המפורסמים ביותר של המשורר האיטלקי ג'ובני פסקולי. "Storia di una capiner" (סבכי שחור כיפה - capiner) הוא סרט מ־1993 שבוים על ידי פרנקו זפירלי שהופץ בשמו הבינלאומי "דרור".
הסבכי נחשב מעדן בכמה מדינות במזרח התיכון, שם רבות מציפורים אלו נלכדות באופן בלתי־חוקי בכל שנה במהלך נדידתן. בקפריסין המשמשת כמקפצת יבשה הכרחית במסען המפרך והמאמץ מאירופה לאפריקה ישנה תופעה ייחודית של קטל המוני של ציפורי שיר נודדות וקטנות, ובהן מינים רבים של הסבכי. (להרחבה ראו פרק קישורים חיצוניים)
המינים המצויים בישראל
נמצא שיש מתאם בין תקופת הפריחה והבשלת הפירות של האשחר רחב עלים והאלה ארצישראלית לבין תקופת נדידת הסבכיים דרך ישראל. האשחר רחב העלים פורח ואז מבשיל את פירותיו באפריל מאי ואז עובר שיא נדידת האביב של הסבכיים ורבים מהם נצפים אוכלים את האשחר. בשקיות הטיבוע בתחנה לחקר ציפורי ירושלים מופיעים כתמים כחולים כהים, כתוצאה מהלשלשת שמכילה את שאריות פירות האשחר והזרעים. האלה ארצישראלית מבשילה את פירותיה לקראת אמצע־סוף אוגוסט בירושלים ואז נודדים ועוברים דרך התחנה מספרים עצומים של סבכיים, מספרים גדולים בהרבה מאשר המספרים שחולפים במהלך ספטמבר אוקטובר ונובמבר. נראה שקיים סוג של הדדיות, התפתחות מקבילה, שבה הציפורים והצמחים התאימו את עצמם זה לזה במהלך האבולוציה.
ממצאים נוספים שנאספו באמצעות התחנה לחקר ציפורי ירושלים הם שבזמן נדידת הסבכיים באביב דרך התחנה, נמצא שיש שונות בגנים בין הנודדים של תחילת העונה לאלו שבאים אחריהם.
עוד נמצא, במחקרי התחנה, שציפורים הנודדות למרחקים הן בעלות כנפיים ארוכות יותר ביחס למשקל גופן לעומת ציפורים יציבות או הנודדות למרחקים קטנים יותר. לדוגמה סבכי אפור נודד מרחקים גדולים יותר מאתרי הדגירה שלו בצפון אירופה מאשר סבכי שחור כיפה ואכן יחס אורך הכנף שלו למשקל גוף גדול יותר.
במחקר אחר נמצא שבסבכי שחור כיפה יש הבדל באסטרטגית הנדידה של זכרים ונקבות. הזכרים ממהרים באביב להגיע לאירופה ולכן מבצעים חניות קצרות יותר בתחנה.