בישראל הוא חולף וחורף במספרים קטנים. בנדידת האביב הוא נפוץ מעט יותר – הוא נודד מוקדם מאד, בעיקר בשבוע האחרון של פברואר ובתחילת מרץ, במיוחד בנחלי מדבר יהודה, בנגב ובערבה. בסתיו הוא חולף נדיר, ובחורף נמצא במספרים קטנים בעיקר בהרי אילת ובנחלי מדבר יהודה.[3]
טקסונומיה ואטימולוגיה
הסוג Curruca הוצג בידי חוקר הטבע הגרמני יוהאן מתאוס בכשטיין בשנת 1802. המין הטיפוסי בסוג (Curruca curruca) הוחלט להיות סבכי טוחנים.[4][5][6] שם הסוג Curruca הוא ממילה לטינית שמשמעותה "ציפור קטנה בלתי מזוהה" שטבע המשורר הרומאי יובנאליס.[7] הסוג Curruca פוצל מהסוג Sylvia ב-2014 בעקבות מחקר פילוגנטי שפורסם ב-2011.[8] הפיצול מוכר כיום על ידי רוב הרשויות.[9]
שם המין הספציפי גם הוא מלטינית, ומשמעותו שחור-חזה; melas - שחור ו-thorax - חזה. השמות בעברית ואנגלית מתייחסים למדינה היחידה בה הוא דוגר.[3]
תיאור
כמו רוב המינים בסוג Curruca, יש לו דו-צורתיות זוויגית בולטת. הזכר הבוגר הוא סבכי טיפוסי קטן עם גב אפור, ראש שחור, פסי שפם לבנים, ובאופן ייחודי בקרב הסבכיים, חלקו התחתון מנוקד בשחור בולט. הנקבה אפורה בעיקר בחלקים העליונים, עם ראש אפור יותר, ולבנבנה עם כתמים בהירים בלבד. שירו של הסבכי הקפריסאי מהיר ומקשקש, ודומה לזה של שחור-ראש. הפיצול מוכר כיום על ידי רוב הרשימות.
יחד עם הסבכי שחור-גרון הוא יוצר מין-על בעל גרונות כהים, פסי שפם לבנים ושולי אברות בהירים, זה בתורו קשור למינים של סבכיי Curruca מהים התיכון והמזרח התיכון שיש להם טבעת-עין חשופה, כלומר סבכי רונן, סבכי שחור-ראש וסבכי אשלים. לשתי הקבוצות יש אזור שפם לבן, אך זה לא יוצר פס ברור בקבוצה האחרונה; מעל הלבן, ראשי הזכרים כהים באופן אחיד.
זהו מין של נוף פתוח ויבש, לעיתים קרובות על מדרונות גבעות, עם שיחים לקינון. הקן בנוי בשיח נמוך, ובתטולה אופיינית 3–5 ביצים. כמו רוב הסבכיים, הוא אוכל חרקים, אך ילקט גם פירות יער.
^Mayr, Ernst; Cottrell, G. William, eds. (1986). Check-List of Birds of the World. Vol. 11. Cambridge, Massachusetts: Museum of Comparative Zoology. p. 270.
^Dickinson, E.C.; Christidis, L., eds. (2014). The Howard & Moore Complete Checklist of the Birds of the World. Vol. 2: Passerines (4th ed.). Eastbourne, UK: Aves Press. p. 510. ISBN978-0-9568611-2-2.
^Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. p. 125. ISBN978-1-4081-2501-4.
.jpg)
