נמל התעופה הבין-לאומי גיברלטר (באנגלית: Gibraltar International Airport; בספרדית: Aeropuerto de Gibraltar) הוא נמל תעופה אזרחי וצבאי השוכן בקצה הצפוני של גיברלטר, כחצי קילומטר ממרכזה של העיר, ובסמוך לגבולה של הטריטוריה עם ספרד.
הנמל שייך למשרד ההגנה הבריטי ועומד לרשותו של חיל האוויר המלכותי (בשם בסיס חיל האוויר המלכותי גיברלטר), אך משמש בעיקר לטיסות אזרחיות, ובמסגרת זו הוא מופעל על ידי ממשלת גיברלטר. בשדה מסלול אספלט בודד (09/27) באורך של 1,829 מטר, ובשנת 2006 חלפו דרכו 330,057 נוסעים ב-3,008 תנועות מטוסים, וסחורה בהיקף של 348 טון[1]. כיום פועלות בשדה רק חמש חברות תעופה סדירות - איבריה (מדריד), אייר מלטה (מלטה) ובריטיש איירווייז, איזיג'ט ומונארך המפעילות קווים ללונדון ולמנצ'סטר.
אחד המאפיינים הייחודיים של הנמל הוא שבגלל שהמסלול חוצה את מצר היבשה ממזרח למערב, לא ניתן להגיע אל הטרמינל שמצפון לו והלאה אל הגבול הספרדי, אלא בדרך של חציית המסלול לרוחבו. מסיבה זו, רחוב וינסטון צ'רצ'יל המחבר בין שני צדדיו של המסלול, נחסם לתנועת כלי רכב ולמעבר הולכי רגל, בכל פעם שמטוס ממריא או נוחת בשדה.
בעקבות הסכסוך על השליטה באי
המחלוקת בין ספרד לממלכה המאוחדת בעניין השליטה על מצר היבשה ברוחב של 800 מטר שבו ממוקם, בין היתר, גם נמל התעופה, העיבה על פעילותו של הנמל משך שנים (מחלוקת זו שונה ונפרדת מטענות הספרדים לבעלות על הטריטוריה כולה). ב-2 בדצמבר1987 חתמו ממשלת ספרד והממלכה המאוחדת על הסכם לפיו יופעל השדה במשותף לצרכים אזרחיים, וטרמינל חדש יוקם מצפון לו, בתחומי העיר לה לינאה דה לה קונספסיון שבספרד. ממשלת גיברלטר סיכלה את המהלך בשנת 1988 וההסכם לא יושם מעולם. מאז הצליחה ממשלת ספרד למנוע באופן יעיל את הפעלתן של טיסות ישירות בין גיברלטר ליעדים שונים ברחבי אירופה, למעט אלה שבתחומי הממלכה המאוחדת, בין היתר על ידי איסור טיסה מעל שטחה.
בעקבות דיונים בהשתתפות ספרד, הממלכה המאוחדת וגיברלטר, נחתם ב-18 בספטמבר2006 הסכם שהסדיר מחדש את התנועה האווירית האזרחית מגיברלטר ואליה, והמגבלות הוסרו. בהמשך לכך, ב-16 בדצמבר2006 החלה חברת התעופה איבריה להפעיל קו טיסה ישיר בין מדריד לגיברלטר, לאחר שמאז שנת 1979 לא נחתו מטוסים ספרדיים בנמל. אחד מסעיפי ההסכם קובע שתנועת נוסעים מגיברלטר ליעדים בתחומי ספרד בלבד, תחשב כתנועה בתוך מדינות שנגן.
הנמל כיום
מראה כללי של השדה והכביש החוצה את מסלול ההמראה לעבר העיר הספרדית לה לינאה דה לה קונספסיון (בחלקה העליון של התמונה)
הטרמינל הקיים והקטן המשתרע על פני 5,000 מ"ר, הוחלף במבנה חדש בן שתי קומות ובשטח של 20,000 מ"ר, אשר הוקם מצידו הצפוני של המסלול בתחומי גיברלטר, וצורתו כשל מעוין שחזיתו הצפונית חופפת לקו הגבול. הוא מסוגל לטפל בתעבורה של עד מיליון נוסעים בשנה, ומותקנים בו ארבעה שערי עלייה למטוס, ומגרשי חנייה ל-500 כלי רכב[2]. כביש חדש מתחת לחלקו הצפוני של המבנה מוביל אל מנהרה חדשה מתחת לחלקו המזרחי של המסלול, אשר מחברת את הטרמינל אל יתר חלקיה של גיברלטר. מעבר הגבול ורחוב וינסטון צ'רצ'יל נותרו במקומם, אך האחרון משמש אך ורק לתנועת הולכי רגל, והוא ישמש כלי רכב אך ורק במקרה חירום. הקמת המבנה תוכננה להסתיים בסוף שנת 2008 בעוד שהמנהרה הייתה צפויה להפתח לתנועה באמצע שנת 2009, אך בשל עיכובים נדחה תאריך היעד לשנת 2011. לבסוף נחנך המבנה באופן רשמי ב-13 ביוני2012.
מבט מצוק גיברלטר צפונה: תמונה מורכבת המתארת חמישה שלבים בהמראת מטוס מונארך מנמל התעופה גיברלטר. גדר הגבול עוברת במקביל מצפון למסלול ובמרכז התמונה נראה מעבר הגבול בין גיברלטר לספרד
