באפריל 1942 החלה קרן קיימת באיסוף כספים בארגנטינה לטובת רכישת קרקע להקמת "כפר ארגנטינה" בארץ ישראל[4][5]. לקראת סוף 1943 כבר נקבע מיקומו של כפר ארגנטינה, אולם הקמת היישוב עצמו התעכבה[6]. התוכנית להקמת הכפר חודשה לאחר הקמת המדינה[7].
ב-25 בספטמבר 1952 נערך טקס הנחת אבן הפינה ונקבע שהכפר יוקם ככפר חקלאי-תעשייתי על ידי חברת רסקו עבור בני המעמד הבינוני מיהדות ארגנטינה ויכלול 100 משקים של 25 דונם ושישים מגרשים לא חקלאיים[8]. ראשוני המתיישבים בכפר עלו לישראל בדצמבר 1953[9] והתיישבו בכפר בתחילת 1954. לקראת סוף 1954 הוחלט על הרחבת הכפר[10]. הכפר נחנך בתחילת 1955 כשנה לאחר הקמתו. בעת טקס חנוכת הכפר נקרא הרחוב הראשי על שם נשיא ארגנטינה, חואן דומינגו פרון. באותה עת התגוררו במקום 57 משפחות[11]. הכפר הוצג בפני יהודי ארגנטינה כסיפור הצלחה, אולם בתחילת 1961 התלוננו המתיישבים על מצבם הקשה והעדר פרנסה, בגלל שלא אישרו להם מכסות בענף הלול[12].
אופי המושב
ביישוב מתגוררים תושבים בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב או באזור התעשייה הקלה שהוקם בשטחים ששימשו בעבר לחקלאות. ביישוב שוכן מרכז חברת עמינח.
במושב נמצאת החוה האורגנית "בריאות בטבע", מהראשונות בארץ, המייצרת מגוון רחב של מוצרים אורגנים[13].
במקום שבט צופים בשם "שבט ניר"[15]. למרות הניגוד שבעניין מכיוון שהתנועה המיישבת של המושב היא האיחוד החקלאי.
ליד הכיכר בכניסה למושב (כיכר הבנים) נמצאת האנדרטה לנופלים מניר צבי במערכות ישראל (ראו תמונה).
שטח המושב כ-2,500 דונם והוא מונה כ-1,309 נפשות[16].
חומת ההפרדה עם פרדס שניר
במאי 1999 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז תוכנית מתאר שהכין משרד האדריכלים גוגנהים-טוראל, לשכונת "פרדס שניר" בלוד הממוקמת ממזרח לניר צבי. מטרת התוכנית הייתה הסדרת הבנייה בשכונה. אושרו הקמתם (או מתן אישור למבנים קיימים) של כ-800 בתים, ולראשונה בתולדות השכונה תוכננה סלילת כבישים ומדרכות, הסדרת מערכת החשמל, הקמת מערכת הביוב, ונקבע תוכנית להרחבת השכונה בעתיד עד ל-3,000 יחידות דיור. מושב ניר צבי הגיש התנגדות לוועדה המחוזית, בטענה שהתוכנית החדשה פוגעת בו, ודרש שלתוך התוכנית יוכנס כביש השייך מוניציפלית למועצה האזורית עמק לוד, כדי שכביש זה יחצוץ בין המושב לבין השכונה. יתר על כן, המושב דרש, שבצד הכביש תיבנה חומה גבוהה שאורכה 1.5 קילומטר וגובהה שלושה מטרים, שתפריד בין פרדס שניר לבין בתי המושב[17]. ועדת ההתנגדויות קיבלה את ההתנגדות, והחליטה שלא תיתן תוקף לתוכנית ולא תעניק אישורי בנייה לפרדס שניר, עד שלא תאושר תוכנית החומה ויובטח ביצועה. עוד דרש המושב, שמי שיקים את החומה יהיו משרד השיכון ועיריית לוד, שתתחייב לטפל בחומה גם בהמשך[18][19].
הקמת החומה החלה אך תושבי פרדס שניר יצאו למאבק נגדה[32]. בית המשפט לעניינים מינהליים, קיבל במאי 2006 את עתירת תושבי השכונה נגד בניית החומה, וקבע שתכנון מרחבי עוסק בבני אדם, ביחסים ביניהם ולכן אמור לבחון שיקולים רחבים. בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט כי על רשויות התכנון להתייחס לטענות התושבים, בדבר אפליה, גזענות, קיפוח והדרה אתנית, כאל טיעונים תכנוניים מובהקים. בין היתר קבע שהעובדה שהקיר גורם לתחושה של גטו, היא שיקול תכנוני שאינו שונה במהותו מטענה של הסתרת אור ואוויר. בית המשפט הורה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לדון שוב בטענות תושבי פרדס שניר, ולבחון את מידתיות הפגיעה בהם ואם יש אמצעים חלופיים להגנה על ניר צבי[33].
במאי 2007, דחתה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את הערר של תושבי פרדס שניר, נגד ההחלטה להקים את חומת הפרדה בינם לבין מושב ניר צבי[34]. הקמת החומה חודשה והיא הושלמה בשנת 2008.
הפשרת קרקעות המושב לבנייה
בנובמבר 2018 אישרה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) בהליך מזורז, את תוכנית "הרובע המערבי" בלוד[35] הכוללת כ-11 אלף יחידות דיור[36]. חלק משטחי התוכנית הם על שטח חקלאי, בשימוש מושב ניר צבי, בהיקף של 1,690 דונם. שטחים שלא נמצאים בתחום השיפוט של לוד אך יסופחו אליה. המושב התנגד לתוכנית וכפיצוי אושר לו להגדיל את מספר הבתים צמודי הקרקע בשטחו בכ-180 יחידות[37].
השכונה החדשה שתוקם בעיר לוד מקודמת בשם "קדמת ניר צבי"[38] וגם בשם "הרובע הבינלאומי לוד פינת ניר צבי".[39]
אישים
האישים הבאים קשורים למושב ניר צבי:
אהרן זאבי-פַרקַש - איש צבא ישראלי; אלוף במילואים בצה"ל. כיהן כראש אמ"ן, כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל), וכמפקד יחידה 8200. מתגורר במושב ניר צבי.
יהודה בר-און - כלכלן ורואה חשבון בהסמכתו, מנהל פרויקטים בתחום התחבורה והתשתיות האזרחיות מתגורר בניר צבי.
עודד מימון - פרופסור אמריטוס להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב וקודם לכן במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בארצות הברית (MIT). ידוע במחקריו בתחום כריית מידע, בינה מלאכותית ורובוטיקה. לאחרונה עוסק במתמטיקה של התודעה. מתגורר בניר צבי.
נפתלי שטרן - רופא פנימי ואנדוקרינולוג, פרופסור לרפואה פנימית באוניברסיטת תל אביב, מנהל המכון האנדוקרינולוגי בבית החולים איכילוב. מתגורר בניר צבי.
אׂהד זמורה - היה מו"ל עברי, מבעלי הוצאת מחברות לספרות וזמורה ביתן מודן, עיתונאי ועורך בעיתון "דבר" במשך כשלושים שנה. התגורר בניר צבי.
עידו אופק - פזמונאי, מלחין, מפיק מוזיקלי, גיטריסט וזמר ישראלי. נולד וגדל בניר צבי.
גֶדי רונן - זמר-יוצר, פסנתרן ומפיק מוזיקלי הפועל עצמאית ובנוסף חבר בלהקות "החצר האחורית", "1:1" ו"דבק". נולד וגדל בניר צבי.
