אורלי סיגל

אורלי סיגל
לידה 17 ביולי 1977 (בת 47)
ירוחם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ניר צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אשל הנשיא, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה פרוזה
הושפעה מ אליס מונרו, מירה מגן, ניקול קראוס, יהודית קציר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורלי סיגל (נולדה ב-17 ביולי 1977) היא סופרת ישראלית.

ביוגרפיה

אורלי סיגל נולדה וגדלה בירוחם. כשהייתה בת חמש, הוריה התגרשו והיא עברה להתגורר עם אימה בירושלים.

סבתה היא רבקה (בקי) קאופמן שהייתה שחקנית בתיאטראות ברודוויי וצאצאית של הגאון מווילנה.

כשהייתה בת 14 שיחקה בהצגה "ציד המכשפות" בתיאטרון באר שבע, לצד אלישבע מיכאלי, אילי גורליצקי, אריאל פורמן, אורלי טובלי ואחרים.

בתיכון למדה בפנימיית אשל הנשיא ומאחר והצטיינה בלימודים סיימה את התיכון בגיל 17. לאחר סיום התיכון התגוררה במספר מקומות שונים בעולם, בין היתר בברזיל עם משפחתו של אביה שחזר להתגורר שם וגם שהתה בלונדון ובניו יורק. היא חזרה לישראל להתגייס ולאחר סיום השירות בצה"ל המשיכה לטייל בעולם[1].

שירתה בצה"ל בתפקיד מורה חיילת ונשלחה בעת שירותה לקייב מטעם הסוכנות היהודית וצה״ל.

בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בפסיכולוגיה ארגונית, עם התמחות במגדר מבית הספר לכלכלה של לונדון. את התזה בשנת 2001 כתבה על פריחת חברות ההזנק (סטארט-אפים) כהזדמנות ליצירת סביבת עבודה שיוונית לנשים.

סיגל עובדת כמנחה לתהליכים בחשיבה המצאתית וניהול חדשנות בארגונים ומרצה אורחת באוניברסיטאות בישראל ומחוצה לה[2], ומקדמת את המודעות הציבורית לתסמונות נדירות כנשאית של התסמונת Beckwith Wiedemann. מנחה סדנאות כתיבה למתמודדי נפש, חולי פיברומאלגיה ולקהל הרחב, בין היתר בבית הספר לכתיבה "סדנאות הבית" של אשכול נבו ואורית גידלי. מגישה את הפודקאסט הספרותי "שתים על כתיבה" עם מאיה וקסלר[3]. מתגוררת במושב ניר צבי, נשואה ואם לשניים.

קריירה ספרותית

כתיבתה הושפעה מעבודתה ומסעותיה בעשרות מדינות והיא דוברת שבע שפות. התפרקותו של התא המשפחתי הגרעיני השפיע על כתיבתה ועל השקפותיה ביחס לזוגיות, נישואין, הורות ויחסי משפחה. שני ספריה היו לרבי מכר.

במאי 2018 ראה אור ספר הביכורים שלה, ניסויים פתוחים בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר ובעריכת ד"ר עלמה כהן ורדי.

במרכזו של הספר נמצא העיסוק בדיסוננס התרבותי הקשור במשפחה ותשוקה. הרומן פותח שאלות הקשורות לנורמות עתיקות, מונוגמיה, פוליאמוריה ומבנים חברתיים כמו מסגרת משפחתית, חיי נישואין ועוד.

בנובמבר 2019 פורסם ספרה השני, בואי, גם הוא בעריכת כהן ורדי ובהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר.

הספר עוסק באהבה וקושי ובכוחה המרפא של ההורות. בספר שלוש נובלות אשר במרכזן גיבורים החיים בעולם נורמטיבי לכאורה ומתמודדים עם קונפליקטים שונים בשגרת חייהם, ובכל אחד משלושת הסיפורים יש אלמנט של בחירה והתלבטות[4].

במרץ 2022 פורסם ספרה השלישי של סיגל ועכשיו אהבה בהוצאת שתיים בעריכת אורנה לנדאו[5].

הספר עוסק בהורות לילד על הרצף האוטיסטי, אימוץ, הריונות ולידה. הוא קושר מספר סיפורים יחדיו ומעלה תהיות לגבי השאלות וההתמודדויות הקשות בחיים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורלי סיגל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דליה בן ארי, אורלי סיגל כתבה את הספר הכי אמיץ על זוגיות פתוחה: "זוגות מונוגמיים חיים בשקר כי זה נוח", באתר "את", 7 באוגוסט 2018
  2. ^ בואי - אורלי סיגל, באתר www.e-vrit.co.il
  3. ^ שתיים על כתיבה, באתר SoundCloud (באנגלית)
  4. ^ דריה מעוז, כל הדרכים מובילות, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2019
  5. ^ אורלי סיגל, ‏מה היה אם, באתר ‏מאקו‏, 17 באוגוסט 2022