לזכותו רשומים ארבעה שערים ב-18 הופעות במדי נבחרת ישראל.
קריירת מועדונים
גרייב החל לשחק כדורגל במחלקת הנוער של מכבי אחי נצרת, ובתחילת הקריירה גרייב שיחק כחלוץ. את הופעת הבכורה ערך בגיל 18, כאשר אחי נצרת שיחקה בליגה א', ועד מהרה גם הפך למלך שערי הליגה. בשנת 1994 נרכש על ידי מכבי חיפה, במדיה שיחק עונה אחת וזכה עמה בגביע המדינה, לאחר ניצחון במשחק הגמר על הפועל חיפה. משם הוא עבר למכבי פתח תקווה, שם שיחק שנתיים עד אשר עבר להפועל חיפה.
בעונתו השנייה בהפועל חיפה (1998/1999) היה גרייב שותף בכיר באליפות ההיסטורית של הקבוצה, וקנה לעצמו מקום של קבע בנבחרת ישראל. לאחר עונה זו עבר גרייב לאסטון וילה מהפרמייר ליג האנגלית. לקראת סיום עונתו השנייה בקבוצה, עקב מיעוט דקות המשחק שלו, ביקש גרייב להשתחרר וחזר להפועל חיפה, עמה זכה בגביע הטוטו, ועונה לאחר מכן היה שותף לירידתה של הקבוצה לליגה הלאומית.
בעונת 2002/2003 חזר גרייב לקבוצת נעוריו, אחי נצרת, עמה עלה בתום העונה לליגת העל, ולאחר מכן עבר להפועל פתח תקווה. לאחר עונה אחת בלבד בפתח תקווה חזר גרייב למכבי חיפה, וזכה איתה באליפות, בעונה שלוותה בפציעות חוזרות ונשנות שלו, בעקבותיהן שותף ב-7 משחקי ליגה בלבד. בשנת 2005 חזר לאחי נצרת ושיחק בשורותיה שנה נוספת, בסיומה פרש ממשחק פעיל.
קריירת נבחרות
לגרייב 18 הופעות בנבחרת ישראל, בעיקר מהתקופה בה שיחק בהפועל חיפה. את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ערך ב-18 במרץ1998, במשחק הידידות בחוץ מול רומניה. לזכותו של גרייב גם רשומים ארבעה שערים בנבחרת ישראל, כולל השער הראשון מול ארגנטינה בניצחון הביתי 2–1 ב-15 באפריל 1998, וכן השער החמישי בניצחון הביתי 5–0 מול אוסטריה ב-6 ביוני1999.
גרייב נולד בנצרת, ישראל, למשפחה ערבית. הוא נשוי לרונזה שאהין, מלכת היופי של המגזר הערבי בשנות ה-90.[דרוש מקור]
בראיון ל-ynet ב-2003 צוטט גרייב באומרו: ”אני חי פה וסבא שלי חי פה ולפני הרבה שנים הסבא של הסבא שלי חי פה. זו אדמה שלי. סבא שלי לא קיבל אותה במתנה. אני פלסטיני ואי אפשר להעלים את זה. בשבילי לעזוב את נצרת זה ניתוק שורשים. נצרת בשבילי זה פלסטין. החלום שלי זה לתת גול בנבחרת פלסטין.”[3]