זה משאל העם הראשון המתקיים ביוון מאז 1974, והראשון בהיסטוריה המודרנית של המדינה שאינו קשור למבנה הממשלה.
רקע
ממשלת הקואליציה המונהגת על ידי מפלגת השמאל סיריזה ברשות ציפראס, רמזה בעבר כי ייתכן והיא תשקול לערוך משאל עם בנושא, או שתקרא לבחירות חדשות, במידה ולא תקבל הצעה נוחה בחדרי המשא ומתן. משאל העם הוכרז על ידי ציפראס בשעות הבוקר המוקדמות של ה-27 ביוני2015. יום לאחר מכן הצביע הפרלמנט היווני על עריכת משאל העם, והצעה זו עברה ברוב של 178 חברי פרלמנט מול 120, עם שני נמנעים. לאחר מכן נחתם החוק על ידי הנשיא.
פתק ההצבעה
על פתק ההצבעה במשאל העם הוצבה השאלה: "האם את/ה מסכים/ה לקבל את ההצעה שהוגשה על ידי הנציבות האירופית, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית?" הבוחרים נתבקשו לבחור באחת משתי האפשרויות: "על האזרחים הדוחים הצעה זו של שלושת המוסדות להצביע לא (Όχι)", ו"על האזרחים המקבלים הצעה זו של שלושת המוסדות להצביע כן (Ναί)".[1]
המשאל הסתיים בניצחון סוחף לעמדה של ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס: כ-61% מהיוונים הצביעו נגד קבלת תוכנית החילוץ האירופית.[2] לאחר המשאל, התפטר יאניס וארופאקיס, שר האוצר היווני.[3]
השלכות
הצבעת לא, כלומר דחיית הצעת שאר מדינות אירופה עלולה להביא את יוון לחדלות פרעון. קבלת ההצעה תעמיק את העול הכלכלי הקיים על אזרחי יוון.