מפת פויטינגר (Tabula Peutingeriana) היא מפתהדרכים והמחוזות של האימפריה הרומית, אשר נוצרה במאה ה-4 או ראשית המאה ה-5 לספירה, ושורטטה על פי נתונים שהופיעו ברשימת תלמי. המפה מתארת את רשת "שירות הבלדרים" (Cursus publicus) של האימפריה הרומית שהוקמה על ידי אוגוסטוס קיסר (63 לפנה"ס–14 לספירה) על מנת להעביר אגרות מאת השליטים, הסעת פקידי ממשל, והעברת תקבולי מיסים מפרובינקיה רומית אחת לשנייה. היא מתארת את המרחב שבין ספרד ואנגליה במערב ועד הודו במזרח.
מפת פויטינגר התגלתה בגרמניה בשנת 1507 כמגילה צרה וארוכה. המגילה הועתקה במאה ה-13 מהמגילה המקורית של מפת הדרכים העתיקה, שאיננה בידינו, על ידי נזיר בעיר קולמר שבצפון-מזרח צרפת.
במפה מתוארות בלטינית, התחנות והדרכים בארץ והמרחק במילין בין מקום למקום. המפה מציגה דרכים סלולות באופן ברור, ובה בין היתר הערים והמחוזות של ארץ ישראל. ירושלים מסומנת במילים "פעם נקראה ירושלים, היום אליה קפיטולינה" (Antea dicta H(i)erusalem, nunc Aelia Capitolina)[1]. הר הזיתים מסומן בקרבתה. במפה יותר מ-550 יישובים. במפה יש הבחנה בין הערים: ערים קטנות סומנו באמצעות ציור בית. ערים חשובות יותר הוקפו בחומה. בערים מסומן מיקום המרחצאות – אתר חשוב להולכי דרכים, כן סומנו בבירור מקומות מנוחה ומקורות מים.