ערך זה עוסק בעיר באיטליה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מסינה (פירושונים).

מסינה
Messina

סמל מסינה דגל מסינה
מדינה	איטליה איטליה
מחוז	סיציליה סיציליה
נפה	נפת מסינה
ראש העיר	Cateno De Luca
שפה רשמית	איטלקית
תאריך ייסוד	המאה ה-8 לפנה"ס
שטח	211 קמ"ר
גובה	3 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	218,786 (1 בינואר 2023)
‑ צפיפות	1,151.8 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות	38°11′37″N 15°33′15″E / 38.193611111111°N 15.554166666667°E / 38.193611111111; 15.554166666667
אזור זמן	UTC +1
http://www.comune.messina.it
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת איטליה מוגדלת)   בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה והרצגובינה מ. תוניסיה אלג'יריה הים האדריאטי הים הטירני הים הליגורי הים התיכון מסינה (למפת איטליה רגילה)   בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה והרצגובינה מ. תוניסיה אלג'יריה הים האדריאטי הים הטירני הים הליגורי הים התיכון מסינה (למפת סיציליה רגילה)   פלרמו קטניה סירקוזה מרסלה ג'לה רגוזה טרפאני קלטניסטה אטנה ק. מלטה הים היוני הים הטירני הים התיכון מסינה (למפת סיציליה מוגדלת)   פלרמו קטניה סירקוזה מרסלה ג'לה רגוזה טרפאני קלטניסטה אטנה ק. מלטה הים היוני הים הטירני הים התיכון מסינה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מסינה או מיסינה (באיטלקית: ‏Messina^ⓘ‏^Ⓘ‏, בסיציליאנית: Missina) היא העיר השלישית בגודלה באזור האוטונומי סיציליה שבאיטליה וכן בירת נפת מסינה. בעיר מתגוררים כ-243,000 תושבים (2009).

מסינה נמצאת בפינה הצפון-מזרחית של סיציליה, מול העיר וילה סן ג'ובאני שבצדו השני של מצר מסינה, במחוז רג'ו די קלבריה שבאיטליה גופא. הענף הכלכלי העיקרי של העיר הוא הנמל, אשר משמש גורמים מסחריים כמו גם את חיל הים האיטלקי. באזור גדלים גם פירות הדר וירקות, ומיוצר יין. העיר היא ארכידיוקסיה של הכנסייה הקתולית מאז 1548 ומארחת כל שנה יריד בינלאומי.

היוונים הקימו את מסינה במאה השמינית לפנה"ס. היא נקראה בתחילה זָנְקְלֶה שפירושה ביוונית עתיקה "חרמש", על שום צורת הנמל הטבעי שלחופו הוקמה. במאה החמישית לפנה"ס כבש אותה אנאקסילס מרגיום, והוא קרא לה על שמה של העיר היוונית מסניה. ב-397 לפנה"ס כבשה אותה קרתגו, אך היא נכבשה מחדש בידי דיוניסיוס הראשון, טיראן סירקוסאי.

ב-288 לפנה"ס השתלטו על העיר המאמרטינים, טבחו בגברים ולקחו את נשותיהם. העיר הפכה לבסיס ממנו פשטו על הכפרים שבסביבה, עד שהיירון השני כבש אותה בחזרה. ב-264 לפנה"ס הגיעו הרומאים, שחששו מהתגברות השפעתה של קרתגו באזור. בתום המלחמה הפונית הראשונה הייתה מסינה (אז מסאנה; Messana) עיר חופשית, הקשורה בברית עם רומא. בהמשך שימשה את סקסטוס פומפיוס כבסיס למלחמתו באוגוסטוס קיסר.

לאחר נפילת האימפריה הרומית, נכבשה מסינה בידי הגותים, ואחר כך בידי האימפריה הביזנטית (535) הערבים (842) והאחים הנורמנים רוג'רו הראשון ורובר גיסקאר (1061). ריצ'רד לב הארי עבר בה במהלך מסע הצלב השלישי (1189) ואף הוא כבש אותה לזמן קצר.

מסינה הייתה ככל הנראה המקום בו פרצה המגפה השחורה שפקדה את אירופה במאה ה-14, כאשר חיילים גנואים ששבו מחצי האי קרים נשאו עמם את המחלה, וספינתם עגנה כנראה בנמל מסינה.

במאות ה-16 וה-17 שלטו במסינה הספרדים. לשיא גדולתה הגיעה בראשית המאה ה-17, אז הייתה אחת מעשר הערים הגדולות באירופה. ב-1674 מרדו תושבי העיר בספרדים, בעזרתו של לואי ה-14, ולזמן מה הייתה מסינה לעיר עצמאית. בעקבות הסכמי ניימכן ב-1678 שבו הספרדים והשתלטו על העיר. הכיבוש המחודש היה אגרסיבי, והאוטונומיה היחסית ממנה נהנו התושבים עוד מהתקופה הרומית נשללה מהם. לאחר הכיבוש המחודש, נבנה מבצר להגנה על העיר.

ב-1847 הייתה מסינה אחת הערים הראשונות באיטליה שפתחו במאבק לאיחוד איטליה. ב-1848 היא הייתה אחת מהערים הראשיות במהפכת 1848 בסיציליה נגד מלכי בית בורבון ששלטו על ממלכת שתי הסיציליות, אך המרד דוכא והיא נכבשה על ידי הכוחות המלוכנים. ב-1860 שחררו את העיר כוחותיו של ג'וזפה גריבלדי.

מסינה נחרבה כמה פעמים על ידי צונאמי ורעידות אדמה. לאחר רעידת האדמה שפקדה אותה ב-5 בפברואר 1783^[1], נבנה ארמון מסינה מחדש, לפי תוכניותיו של ג'אקומו מינוטולי. ב-28 בדצמבר 1908 הכו בה רעידת אדמה^[2] וצונאמי^[3], הרעידה הייתה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר ונמשכה בין 30 ל 40 שניות. לאחר כמה דקות הכה גל צונאמי בגובה של 12.5 מטר בחוף מסינה. למעלה מ-60 אלף בני אדם מצאו את מותם, ורוב העיר העתיקה חרבה. רוב העיר נבנתה מחדש לפי תוכניותיו של לואיג'י בורצי, אדריכל בן העיר. ב-1943 ניזוקה העיר מההפצצות של בעלות הברית, שאף במהלכן נהרגו אלפים^[4].

ב-1955 אירחה מסינה ועידה של שרי החוץ של איטליה, בלגיה, גרמניה המערבית, הולנד, לוקסמבורג וצרפת, שהובילה לכינונו של השוק האירופי המשותף.

ערך מורחב – גטו מסינה, יהדות מסינה

במסינה התקיימה קהילה יהודית עוד מהתקופה הרומית. עד 1453 הקהילה היהודית במסינה נהנתה משוויון זכויות ומאוטונומיה, אך רדיפות היהודים בספרד, החלו להשפיע על סיציליה, שהחלו לבצע פרעות ביהודי האי. ב-1474 נערכה עלילת דם ביהודי מסינה וב-1493, שנה לאחר תחילת גירוש ספרד, גורשו גם יהודי מסינה, ועברו להתגורר באיסטנבול. למרות זאת במאות ה-16 וה-17 מלכים שונים הזמינו למסינה מגדלי משי יהודיים, על מנת שיעזרו לתעשיית המשי של מסינה להתפתח, וכדי להפוך את העיר לנמל חשוב הזמינו מלכים את היהודים לחזור ולהתיישב במסינה. בשנת 1695 נתן קארלוס השני מבית הבסבורג הספרדי שוויון חוקי ליהודים והוקם בעיר גטו מסינה. עד היום קיים במסינה רחוב הקרוי בשם "רחוב היהודים" (ויה דל ג'ודקה).

• כנסיית הדואומו מהמאה ה-12 כוללת את שרידיו של קונראד הרביעי, שליט גרמניה וסיציליה. היה צורך לבנות מחדש כמעט את כל המבנה ב-1919 לאחר החורבן של רעידת האדמה ב-1908, ושוב ב-1943 לאחר הפצצה של בעלות הברית על העיר. בחזית הכנסייה ישנם שלושה שערים גותיים, שהמרכזי שבהם מתוארך למאה ה-15. המשקוף מעוטר בפסל של ישו בין האוונגליסטים ובייצוגים שונים של אנשים, צמחים וחיות. הטימפנון של הקתדרלה מתוארך לשנת 1468. בפנים הכנסייה ניצבים שני מעברים עם 28 עמודים ארוכים ושווים בגודלם כל אחד. חלק מהפריטים האומנותיים שייכים לכנסייה המקורית, בעוד הפסיפס והאפסיס משוחזרים. במגדל הפעמונים של הכנסייה נמצא אחד השעונים האסטרונומיים הגדולים בעולם, המתוארך ל-1933. פסלי המגדל מופעלים על ידי אנימציה מכנית, המדגימה אירועים מההיסטוריה האזרחית והדתית של העיר בכל יום בצהריים, ומהווים אטרקציה פופולרית לתיירים.
• כנסיית בשורת הקטאלנים מתוארכת לתקופה הנורמנית. ראויים לציון הם הקישוטים החיצוניים של האגף ואזור הכיפה, עם סדרה של קשתות המופרדות בידי עמודים קטנים. הכנסייה משקפת בבירור השפעות אדריכליות ערביות.
• סנטה מריה דל אלמאני נבנתה כקפלה של המסדר הטבטוני. הכנסייה מהווה דוגמה נדירה לאדריכלות גותית טהורה בסיציליה.
• כנסיית סנטה מריה דל כרמלו נבנתה בשנת 1931, וכוללת פסלים של מריה הבתולה מהמאה ה-17.
• כנסיית הבתולה שעל ההר, המכילה את גופתה של אוסטשיה סמרלדה קלפאטו.

• מזרקת אוריון הממוקמת סמוך לקתדרלה נבנתה בידי ג'ובאני אנג'לו מונטורסולי בשנת 1547.
• מזרקת נפטון הממוקמת סמוך לנמל נבנתה בידי מונטורסולי בשנת 1557.
• המזרקה הסנאטורית (1619).
• ארבע המזרקות, שכיום נותרו מהן רק שתיים.

• המוזיאון המחוזי המארח יצירות של קאראווג'ו ואנטונלו דה מסינה.
• מוזיאון התרבות והמוזיקה הפופולריות, המוקדש למסורת המוזיקלית המקומית.

• המגדלור של סן רניארי (1555).
• הגן הבוטני פייטרו קאסטלי באוניברסיטת מסינה.
• ארמון קלאפיי, דוגמה לאדריכלות מסינית מן המאה ה-18 ששרדה את רעידת האדמה.
• שער החסד הסמוך לנמל ומתוארך למאה ה-16.
• המגדל של מסינה שנבנה ב-1957 יחד עם מגדל נוסף הנמצא על פני מצר מסינה היה מקור חשמל עיקרי לאי סיציליה. בזמן בנייתם היו צמד המגדלים הגבוהים בעולם מסוגם. קווי ההולכה כבר הוחלפו בכבל חשמל תת-ימי, אך המגדל עדיין משמש אטרקציה תיירותית חופשית ונגישה.

• האירוע המסיני

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: מסינה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסינה

• אתר האינטרנט הרשמי של מסינה (באיטלקית)
• יהודי מסינה
• "מֵיסִינָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 190, באתר היברובוקס
• מסינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערים הגדולות של איטליה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022[אוכלוסין 1]
^ ITALY: Regions and Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
רומא מילאנו
	1	רומא	לאציו	2,761,632	11	ורונה	ונטו	257,274	נאפולי טורינו
	2	מילאנו	לומברדיה	1,371,498	12	ונציה	ונטו	254,661
	3	נאפולי	קמפניה	914,758	13	מסינה	סיציליה	220,094
	4	טורינו	פיימונטה	848,885	14	פדובה	ונטו	208,732
	5	פלרמו	סיציליה	630,828	15	פראטו	טוסקנה	200,762
	6	ג'נובה	ליגוריה	560,688	16	טריאסטה	פריולי-ונציה ג'וליה	200,594
	7	בולוניה	אמיליה-רומאניה	392,203	17	ברשה	לומברדיה	196,850
	8	פירנצה	טוסקנה	367,150	18	פארמה	אמיליה-רומאניה	196,655
	9	בארי	פוליה	316,140	19	טאראנטו	פוליה	189,171
	10	קטניה	סיציליה	298,324	20	מודנה	אמיליה-רומאניה	185,644