ממלכת אזור הכף' (באנגלית: Cape Floristic Region או גם Capensis) היא ממלכת צמחייה השוכנת בסמוך לקצה הדרום-מערבי של דרום אפריקה. ממלכת אזור הכף היא הקטנה ביותר מבין שש ממלכות הצמחייה המוכרות בעולם. כל ממלכת אזור הכף מכסה רק חצי אחוז משטחה של אפריקה, אך נחשבת לאזור הצומח המגוון ביותר בעולם עם כמעט חמישית ממיני הצמחים באפריקה, שכמעט שליש מהם אנדמיים. האזור הוא משכן של למעלה מ-9,000 מיני צמחים וסקולריים, מתוכם 69 אחוזים אנדמיים.
חלק גדול מהמגוון הזה קשור לביומת הפינבוס, בתהים תיכונית המכוסה בשיחים שבה מתרחשות שרפות לעיתים קרובות. בביומה של הפינבוס, נמצאות אסטרטגיות רבות של רבייה ופיזור זרעים על ידי ציפורים וחרקים, כמו גם התאמות לשריפות שיחים, מה שהופך אותה לבעלת ערך ייחודי למחקר על תהליכים אקולוגיים וביולוגיים. הערך הכלכלי של המגוון הביולוגי של פינבוס, המבוסס על קצירים של מוצרי פינבוס (למשל פרחי בר) ותיירות אקולוגית, מוערך סביב 77 מיליון ראנד דרום-אפריקאי (כ-5 מיליון דולר) בשנה. לפיכך, ברור שלממלכת אזור הכף יש גם ערך ביולוגי כלכלי בנוסף למהותה כנקודה חמה למגוון ביולוגי.
ב-2004 הוגדרו 8 אזורים בשטח של 5,530 קילומטרים רבועים בתחומי ממלכת אזור הכף כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ב-2015 הורחב אתר המורשת העולמית והוא כולל 13 אזורים בשטח של 10,947 קילומטרים רבועים.[1]
מיקום ותיאור
שמונת האזורים שהוכרזו ב-2004: (1): הפארק הלאומי הר השולחן (2): אזור המדבר חרוט וינטרהוק (3): אזור מדבר סדרברג (4): מתחם הרי בולנד (5): שמורת הטבע דה הופ (6): שמורת בוסמנבוס (7) מתחם סוורטברג (8): שמורת בוויאנסקלוף
האזור הוא הנקודה החמה היחידה שמקיפה ממלכת צמחייה שלמה ומהווה משכן של הריכוז הלא-טרופי הגדול ביותר של מיני צמחים עילאיים בעולם. באזור זה גדלים חמש מ-12 משפחות הצמחים האנדמיות של דרום אפריקה ו-160 סוגים אנדמיים. הנקודה חמה של ממלכת אזור הכף משתרעת על 78,555 קילומטרים רבועים וממוקמת כולה בגבולות דרום אפריקה. זוהי אחת מחמש המערכות הממוזגות ים תיכוניות ברשימת הנקודות החמות. האזור מכסה את אזור האקלים הים תיכוני של דרום אפריקה בכף המערבי בפינה הדרום-מערבית של המדינה, ומשתרע מזרחה לתוך הכף המזרחי, אזור מעבר בין אזור גשמי החורף במערב לאזור גשמי הקיץ במזרח בקוואזולו-נטאל.
צמחייה
רוב האזור מכוסה בפינבוס, בתהסקלרופילית (אנ') המופיעה על חולות חומציים או קרקעות דלות בחומרים מזינים שמקורן באבן החול של הר השולחן (חבורת העל של הכף). פינבוס הוא משכן של שפע מגוון של מיני צמחים, לרבות חברים רבים ממשפחת הפרוטאיים, משפחת האברשיים ומשפחת הקנים של הרסטיוניים (אנ'). סוגי צמחייה אחרים הם סנדפלט (sandveld, מאפריקאנס: "שדה חול"), שטח בתה שנמצא בעיקר בחוף הפונה למערב של פרובינצייתהכף המערבי, על חולות מהשלישון. רנוסטרופלט (Renosterveld, מילולית "שדה קרנף") הוא בתה עשבונית הנשלטת על ידי בני משפחת המורכבים, במיוחד Elytropappus rhinocerotis (באפריקאנס renosterbos, "שיח הקרנף"), דמויי עשב וגאופיטים, המופיעים על קרקעות הבסיסיות של אדמות החוף. ניתן למצוא כיסים קטנים של יער אפרומונטן (אנ') (תת-אזור ביוגאוגרפי בהרים של האזור האפרוטרופי) (היער האפרומונטן הדרומי) באזורים גשומים ומוגנים.
ב-2004 הוגדרו 8 אזורים בשטח של 5,530 קילומטרים רבועים בתחומי ממלכת אזור הכף כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ב-2015 הורחב אתר המורשת העולמית והוא כולל 13 אזורים בשטח של 10,947 קילומטרים רבועים. להלן רשימת כל האזורים, כאשר 12 הראשונים שוכנים בפרובינצייתהכף המערבי, והאזור האחרון בפרובינציית הכף המזרחי:
קוד אונסק"ו
שם
שם במקור
קואורדינטות של מרכז האתר
שטח בקמ"ר
אזור החיץ בקמ"ר
תמונה
ZA-1007rev ZA-1007bis
"האזורים המוגנים של ממלכת הצמחייה של הכף" (2015)[1]
^Takhtajan, A. (1986). Floristic Regions of the World. (translated by T.J. Crovello & A. Cronquist). University of California Press, Berkeley, PDF, DjVu.
.jpg)
