פרוטאיים

קריאת טבלת מיוןפרוטאיים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: פרוטנאים
משפחה: פרוטאיים
שם מדעי
Proteaceae
ז'יסייה, 1789

פרוטאיים (שם מדעי: Proteaceae), היא משפחה של צמחים בעלי פרחים בסדרת הפרוטנאים ממחלקת הדו-פסיגיים שנמצאת בעיקר בחצי הכדור הדרומי. היא תוארה לראשונה על ידי הבוטנאי הצרפתי אנטואן-לורן דה ז'יסייה. המשפחה כוללת 80 סוגים ו-1,720 מינים, והמגוון הגדול ביותר שלה מופיע ביבשת אוסטרליה ובדרום אפריקה. המשפחה קרויה על שם פרוטאוס - אל הים מהמיתולוגיה היוונית שהיה מסוגל להשתנות לצורות רבות; שם זה נבחר עבור המשפחה בשל מגוון הצורות והרבגוניות של הפרחים והעלים במשפחה. הסוגים הידועים של המשפחה כוללים את הפרוטיאה, בנקסיה, מקדמיה, גרוויליאה, אמבות'ריום והקיאה. מינים רבים במשפחה משמשים כצמחי נוי פופולרים, ומינים בודדים מגודלים באופן מסחרי לצורך האגוזים שלהם.

תיאור

סוגי הפרוטאיים מגוונים מאוד בגודלם וצורתם, ולעיתים אפילו סוג אחד מכיל בתוכו מינים במגוון צורות שונות שמקשות על זיהוי פשוט. התצורה של מיני הפרוטאיים נעה משיחים משתטחים עד לעצי יער בגובה 40 מטר, ורובם המכריע הם שיחים נמוכים עד עצים בגובה נמוך ובינוני; יש מינים אחדים שהם עשבי תיבול. צמחי הפרוטאיים מתאפיינים לרוב בפרחים קטנים נפרדים שמשולבים לתפרחות צפופות וראוותניות. העלים שלהם מופיעים במגוון צורות, מסודרים בדרך כלל לסירוגין לאורך הגבעול ומכוסים לעיתים בציצת שערות. הצמחים במשפחה הם לרוב הרמאפרודיטים, אם כי יש גם כמה חד-ביתיים ודו-ביתיים.

אקולוגיה

רבים מהפרוטאיים פיתחו אסטרטגיות להפקת חומרים מזינים ומינרלים מהאדמה ביעילות רבה; כך למשל, מינים הגדלים בקרקעות דלות בזרחן ובחומרים מזינים אחרים מצמיחים לאחר הגשמים אשכולות שורשים: מסה של שורשים רוחביים תת-קרקעיים הפרוסים כמחצלת ויוצרים משטח ספיגה אידיאלי למים ומינרלים שנשטפו לאדמה בגשם. הפרוטאיים גדלים בדרך כלל באזור שיש בו עונה יבשה ארוכה מדי שנה, ורבים מהם הם עצי אש או פירופיטים: מפיצים את זרעיהם רק לאחר שריפות או מסוגלים לצמוח שוב באמצעות פקעות תת-קרקעיות מסיביות; היתרון בכך הוא שלאחר השריפות האדמה מדושנת באפר ונקייה מצמחים אחרים שיכולים להתחרות על משאבים. בין האסטרטגיות להפצת זרעים אחר שריפה: זרעים העטופים במעיל מגן קשיח או בתפרחות וקבירת זרעים באדמה על ידי מכרסמים ונמלים.

רוב הפרוטאיים מסתמכים על האבקה, ומפיקים לצורך כך כמויות ניכרות של צוף המושכים אליהם בעלי חיים רבים. המאביקים שלהם מגוונים וכוללים לא רק חרקים אלא אפילו עופות ויונקים (כיסאים, מכרסמים ועטלפים). צמחי הפרוטאיים נמצאים בשימוש נרחב בתרבויות מקומיות כמזון, תרופות, צביעה, הסקה ובנייה, ובעת המודרנית גם נעשה בהם שימוש בגינון ובגידול צמחי נוי.

תפוצה

משפחת הפרוטאיים נפוצה בעיקר בחצי הכדור הדרומי ומרכזי הגיוון העיקריים שלה באוסטרליה ודרום אפריקה. היא מופיעה גם במרכז אפריקה, אמריקה הדרומיתֿ, אמריקה המרכזית, דרום-מזרח אסיה ואוקיאניה. בניו זילנד ידועים רק 2 מינים, אם כי אבקנים מאובנים מצביעים שבעבר היו בה מינים רבים יותר. המשפחה נחשבת לכזאת שהתפתחה באזור גונדוונה. באוסטרליה יש את המגוון הגדול ביותר של המשפחה: 45 סוגים, מתוכם 35 אנדמיים. אחריה דרום אפריקה עם 14 סוגים, מתוכם 11 אנדמיים וקלדוניה החדשה סוגרת את השלישייה הראשונה עם 9 סוגים מתוכם 6 אנדמיים. בדרום אמריקה יש 8 סוגים מתוכם 4 אנדמיים, ובגינאה החדשה ומלזיה 8 סוגים לא-אנדמיים.

מיון

תפרחת של בנקסיה.
תפרחת של גווינה.
אולאקס.

משפחת הפרוטאיים כוללת בתוכה 5 תת-משפחות, 10 שבטים, 80 סוגים ובסביבות 1,720 מינים.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרוטאיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בשנת 2007 מוזג עם הסוג בנקסיה על בסיס מחקרים מורפולוגיים ופילוגנטיים. עם זאת, יש מחקרים השוללים את המיזוג.