יבין מלך חצור החליט לגייס עוד 3 מלכים (מלכי מדון שימרון ואכשף) מהאזור וביחד התכנסו במי מרום כדי להילחם בעם ישראל. לפני שיצא יהושע למלחמה אמר לו אלוהים שלא יפחד מהמלחמה וציווה עליו (בהוראת שעה) לעקור את פרסות הסוסים ולשרוף את המרכבות של הכנענים. הציווי על עיקור הסוסים ושריפת המרכבות הוא מחודש כאשר בתורה נצטווינו רק על הריגת עמי כנען ולא על השמדת אמצעי לחימה .
הזיהוי של אתר הקרב "מי מרום" איננו ברור והדעה הרווחת היא הכפר מארון א-ראס.[1] עם זאת, החוקר יצחק מייטליס דוחה את הסברה הזאת בשל התיאור של השימוש הבולט במרכבות במהלך הקרב, והכפר הנ"ל ממוקם בסביבה הררית גבוהה שלא מתאימה לתמרון מרכבות. לכן, מייטליס מציע לזהות את האתר באזור עמק החולה שכן מתאים לתמרון מרכבות וגם עשיר במים, מה שמתאים גם לזיהוי עם השם. על פי הפשט ביהושע י"א מי מרום הוא מקום בארץ המצפה .על פי הרד"ק בארץ המצפה הוקם מזבח ואולי לכן הייתה שם אספת הלוחמים . זאת כנראה הסיבה כי לוחמי יהושע הצליחו להפתיע את מלכי הצפון מאחר שלא ציפו למתקפה במקום קדוש .על פי המסורת השיעית האסלאמית ב'נבי יושע' =יהושע ,ליד רמות נפתלי של היום מאוזכרת מלחמה זאת .
תפיסת צבא הכנענים
עם ישראל, שהיה אז בגלגל הגיע למי מרום במהירות גבוהה יחסית והפתיע את האויב. הבהלה יצרה מהומות והצבא הגדול נמלט ב-3 נתיבי בריחה: חלקם ברחו אל צידון חלקם אל משרפות מים וחלקם אל בעלבכ. חילות יהושע רדפו אחרי הצבא הנסוג והרגו בו רבים. צבא יהושע עקר את פרסות הסוסים ושרף את המרכבות כפי שציווה ה'.
שרפת חצור
לאחר שכל צבאות האויב חוסלו, התפנו צבאות יהושע לכבוש את ערי המדינה שהשתתפו במלחמה. הם כבשו את חצור, הרגו את מלכה יבין ושרפו את העיר. זוהי העיר היחידה במלחמה הזאת שנשרפה כליל, כי חצור היא זו שהסיתה את הערים האחרות להילחם בעם ישראל.
כיבוש שאר הערים
לאחר שרפת חצור, עבר צבא יהושע לכבוש את מדון, שימרון ואכשף. את הערים הללו לא שרף צבא יהושע, ולאחר שכל התושבים הושמדו, הערים נבזזו.
מדרשי חז"ל
לפי מדרש שיר השירים רבה "עם המלחמה" שהשתתף בקרב, כלל 60,000 לוחמים יהודים[2].
הערות שוליים
^John Garstang, The Foundation of Bible History: Joshua, Judges. London: Constable & Co. 1931, pp. 192-197
_;_Abraham_Goos_-_btv1b7200261r_(5_of_9)_(cropped).jpg)