PROFILPELAJAR.COM

מכתש לוכנאגר
Lochnagar Crater
מידע כללי
סוג	מכתש פיצוץ
על שם	מוצא המנהרות שבהן הוטמן היה מחפירה בריטית שקיבלה את השם "רחוב לוכנאגר"
תאריך גילוי	הופעל ב-1 ביולי 1916 בשעה 7:28 בבוקר עם 27 טונות של חומר נפץ מסוג אמונל
נתונים ומידות
קוטר	91 מטרים
עומק	21 מטרים
מיקום
מיקום	באזור הנהר סום, נחפר במהלך הקרב על הסום
גוף שמיימי	כדור הארץ
קואורדינטות	50°00′56″N 2°41′50″E / 50.0156°N 2.69736°E
	(למפת צרפת רגילה) פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס; האטלנטי; מכתש לוכנאגר

מכתש לוכנאגר (באנגלית: Lochnagar Crater) הוא מכתש פיצוץ המצוי באזור הנהר סום בצפון צרפת. הוא נוצר בעקבות פיצוץ מטען ענק של חומר נפץ על ידי הצבא הבריטי ביום הראשון לקרב על הסום, 1 ביולי 1916. המכתש, שקוטרו 91 מטרים ועומקו 21 מטרים, השתמר מאז ועד היום ומהווה אתר זיכרון לקרב.

הפיצוץ

המכתש שוכן בקרבת הכפר לה בואסל (La Boisselle) הסמוך לנהר הסום, כ-140 קילומטרים מצפון לפריז. הוא נוצר על ידי פיצוצו של מוקש גדול (למעשה מטען חומר נפץ), הגדול מבין 17 מוקשים שהופעלו על ידי הצבא הבריטי בבוקר היום הראשון לקרב על הסום.

המוקש, שנקרא מוקש לוכנאגר, הוטמן במנהרות שנחפרו בתנאים קשים על ידי פלוגות המנהרות מס' 185 ו-179 של חיל ההנדסה הבריטי. הן נחפרו תחת קטע מקו ההגנה הגרמני המבוצר באותה גזרה במטרה להשמידו לפני תחילת ההסתערות הבריטית. המוקש קיבל את שמו מן העובדה שמוצא המנהרות שבהן הוטמן היה מחפירה בריטית שקיבלה את השם "רחוב לוכנאגר" (Lochnagar Street). הוא הכיל 27 טונות של חומר נפץ מסוג אמונל, שהוטמן בעומק של 16 מטרים מתחת לפני הקרקע, בשני מטענים שהיו מרוחקים זה מזה כ-18 מטרים.

המוקש הופעל ב-1 ביולי 1916 בשעה 7:28 בבוקר. תיאר את הפיצוץ סגן-משנה ססיל ארתור לואיס מחיל האוויר המלכותי הבריטי:

הקרקע כולה התרוממה והבזיקה, עמוד ענק ומדהים התרומם אל השמיים. נשמעה שאגה קורעת אזניים, שהשתיקה את קולות התותחים וטאטאה את קולות המקלעים באוויר הנרתע סביב. עמוד העפר התרומם מעלה עוד ועוד עד ל-1,200 מטרים כמעט. שם הוא נתלה לרגע באוויר, או נראה כנתלה, כמו צללית של עץ ברוש גדול, ואז נפל כחרוט מתרחב של אבק ושברים.

התפוצצות המוקש השמידה קטע של חפירות גרמניות מבוצרות באורך של 90 עד 120 מטרים, שהיו מלאות ככל הנראה בחיילים. גם חיילים בריטים אחדים, שהמתינו בשטח ההפקר לתחילת ההתקפה של אותו בוקר, נפגעו מן השברים שפיזרה ההתפוצצות.

למרות התוצאות הפיזיות הגדולות שחוללה לא סייעה ההתפוצצות באופן ניכר להסתערות הבריטית באותה גזרה, והדיוויזיה ה-34, שלחמה שם, איבדה באותו יום יותר מ-6,000 הרוגים ופצועים.

המכתש

ממדיו הנוכחיים של המכתש שנוצר עקב ההתפוצצות הם קוטר של 91 מטרים ועומק של 21 מטרים, כולל שפה בהיקף המכתש בגובה של 4.5 מטרים.

הצעות למלא את המכתש בעפר נדחו. במשך חמישים שנים הוא נותר כשהיה והחל לשמש לנסיעות אופנוענים בתוכו וכמטמנה לאשפה. בסופו של דבר נרכשה הקרקע בה נמצא המכתש בשנת 1978 על ידי הבריטי ריצ'רד דאנינג (Richard Dunning) על מנת להבטיח את שימורו כאתר הנצחה.

כיום מבקרים במכתש כ-200,000 איש בשנה, והוא אחד האתרים המתוירים ביותר בחזית המערבית לשעבר.

אנדרטה שבה משולב צלב עץ גדול הוקמה ליד שפת המכתש. מדי שנה מאז 1979 נערך טקס זיכרון באתר, ב-1 ביולי בשעה 7:28, בנוכחות קהל שהגיע עד לכ-1,500 איש.

באוקטובר 1998 נתגלו בנקודה הסמוכה לשפת המכתש שרידי גופתו של חייל בריטי. הגופה זוהתה לפי חפצים שנמצאו בצדה כגופתו של טוראי ג'ורג' נג'נט (George Nugent), בן 28, שהוכרז כנעדר בקרב מאז ה-1 ביולי 1916. הוא הובא לקבורה בטקס צבאי בבית קברות צבאי בריטי סמוך למכתש ב-1 ביולי 2000. על מצבתו נחרתו המילים "אבד, נמצא, אך מעולם לא נשכח." צלב עץ ועליו לוחית זיכרון מסמן מאז בצד המכתש את המקום בו נתגלתה גופתו.