מישל קיקואין (31 במאי 1892 – 4 בנובמבר 1968) היה צייר צרפתי, ליטאי ממוצא יהודי מ"אסכולת פריז".
ביוגרפיה
קיקואין נולד ברצ'יצה, עיירה קטנה בדרום מזרח מחוז גומל, היום בבלארוס. בנו של בנקאי יהודי. בתחילת גיל העשרה התחיל ללמוד ב"בית הספר לציור של קרוגר" במינסק. שם פגש את חיים סוטין, עמו היה מיודד כל חיו. בגיל 16 למדו הוא וסוטין באקדמיה לאמנות בוילנה, וב-1911 עבר לפריז במטרה להשתלב בקהילה האמנותית ההולכת וגדלה ברובע מונפרנאס. קהילה אמנותית זו כללה את חברו סוטין וכן את הצייר הבלארוסי, פנחס קרמגנה, שגם למד באקדמיה לאמנות בווילנה.
במשך תקופה מסוימת התגורר באכסניית האמנים "לה רושה", בזמן שלמד בבית הספר הגבוה לאמנות (École des Beaux-Arts). בשנת 1914 נישא לגברת צעירה מוילניה, ונולדו להם בת ובן. בנם, ז'אק יאנקל, יליד צרפת בשנת 1920, הפך גם הוא לצייר. באותה בה התחתן, התנדב קיקואין להילחם בצבא הצרפתי, ושירת עד תום מלחמת העולם הראשונה.
היה חבר של הצייר יצחק פרנקל, עבד באותה תקופה שבה עבד חיים סוטין, ז'ול פסקין וציירים יהודים אחרים של אסכולת פריז[1].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, וכיבוש צרפת לאחר מכן על ידי הגרמנים, עמדו קיקואין ומשפחתו בפני גירוש למחנות ההשמדה הנאציים. עד סוף המלחמה הם שהו ליד טולוז. לאחר שחרור צרפת על ידי בעלות הברית, הוא חזר לפריז. בשנת 1958, עבר לקאן שבחוף הים התיכון, וגר עד מותו ב-4 בנובמבר 1968.
הנצחה
בשנת 2001, הוקם אגף חדש בגלריה האוניברסיטאית בתל אביב, ששטחו כ-800 מ"ר, בו מוצגים 40 ציורי שמן של קיקואין. בתו, קלייר מראטייה, תרמה את הכסף להקמת האגף, שנקרא על שם אביה. והיא קיבלה על כך מהאוניברסיטה תואר דוקטור לשם כבוד[2].
בשנת 2008, נוסד "פרס מישל קיקואין" תרומת בתו קלייר מאראטייה. הפרס, בסך 10 אלף דולר, נועד לעודד ולתגמל אמן ישראלי[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
