מישל בליין כיהן ככומר בכנסיית נוטרדאם בעיר ניס שבצרפת. בנוסף לתפקידו בכנסייה, שימש כאיש דת בבית ספר לבנים על שם 'דון בוסקו',שהיה בסמוך לכנסייה. בראש בית הספר עמד האב וינסנט סמיוני, שהיה אחד מחסידיו של דון בוסקו. בזמן מלחמת העולם השנייה, התקבלו לבית הספר 12 תלמידים יהודים. האב בליין דאג להעניק להם שמות אריים ותעודות טבילה מזויפות שזייף בעצמו.
באביב 1944, שני חיילים מהמליציה הצרפתית, לבושים בבגדים אזרחיים, פשטו על בית הספר וחיפשו אחר יהודים. הם עברו תלמיד תלמיד וביקשו מכל אחד מהם להתלוות אליהם לשירותים על מנת לבדוק אם הוא נימול. האב סמיוני הצליח להבריח את התלמידים היהודים מבעוד מועד אל האב בליין, שחיכה להם בכנסייה הסמוכה. האב בליין עזר לתלמידים להסתתר בקריפטה העצומה שמתחת לקומה הראשית של הכנסייה[1]. שני החיילים הנחושים למצוא יהודים, הגיעו אל הכנסייה שם הוסתרו הילדים ותחקרו את האב בליין. אך הם יצאו בידיים ריקות ועזבו את המקום.[2]
שמו של מישל בליין על קיר השמות בגן חסידי אומות העולם במוזיאון יד ושם
הכרה והנצחה
ב-29 במרץ 1999, הוכר האב מישל בליין על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם בטקס שהתקיים בפריז. שמו נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי האומות העולם בירושלים. בקריפטה בה הוסתרו הילדים היהודים בכנסיית נוטרדאם בניס, הונחה אבן ציון ועליה הכתובת "בקריפטה זו [...] ילדים יהודים ומבוגרים זכו למקלט בזכות האבות מישל בליין ווינסטנט סמיוני".[2]
