השם מיצובישי מורכב משני חלקים: "Mitsu" שמשמעותו "3", ו-"hishi" (שהופך ל-"bishi" בעת הדיבור) שמשמעותו ערמוני מים (שלהם צורות המזכירות מעוין) ולכן המעוינים שבאים לידי ביטוי בלוגו המפורסם של החברה. תרגום נוסף לשם הוא "שלושה יהלומים".[1]
חברת מיצובישי הוקמה לראשונה בשנת 1870, שנתיים לאחר רסטורציית מייג'י, כחברת ספנות על ידי יאטארו איוואסאקי. בשנת 1873, שונה שמה ל"מיצובישי שוקאיי". בחלוף הזמן, נעשה הגיוון בעסקיה בעיקר אל תחומים קרובים לספנות. החברה נכנסה לעסקי כרייתפחם כדי להשיג את הפחם שנדרש לספינות, קנתה מספנה מהממשלה כדי לתקן את הספינות שהשתמשה בהן, ייסדה בית חרושת ויציקה לברזל ופלדה כדי לספקם למספנה, ייסדה חברת ביטוח־ימי כדי לספק את צורכי עסקי הספנות, וכן הלאה. מאוחר יותר, המשאבים הניהוליים והיכולות הטכנולוגיות שנרכשו והופעלו לצורך בניית הספינות, נוצלו כדי להרחיב את העסק אף יותר, לייצור כלי טיס וציוד. בדומה לכך, הניסיון שנרכש בעסקי הספנות שמעבר לים, הובילו את החברה להיכנס לעסקי המסחר.[2]
החברה החלה עוסקת בכריית פחם בשנת 1881 עם רכישתו של "מכרה טאקאשימה", בעקבות כך החלה החברה לעשות שימוש בפחם שהופק לצורך תדלוק ציספינות הקיטור הנרחב שלה. בהמשך, גיוונה החברה את עסקיה לתחומי בניית ספינות, בנקאות, ביטוח, אחסנה, ומסחר. גיוון מאוחר יותר, הביא את החברה למגזרי עסקים כגון ייצור נייר, פלדה, זכוכית, ציוד אלקטרוני, כלי טיס, נפט ונדל"ן. בעת שמיצובישי בנתה קונצרן רחב בסיס, היא שיחקה תפקיד מרכזי בתהליך המודרניזציה של התעשייה היפנית.
צי הסוחר העצום של החברה ומכלול העסקים שסביבו, נכנסו לתקופה של פעילות שונה ומגוונת מאוד שלבסוף הביאה ליצירת שלושה גופים:
בנק מיצובישי (כעת חלק מ-Mitsubishi UFJ Financial Group) נוסד בשנת 1919. לאחר מיזוגו עם "בנק טוקיו" בשנת 1996, ו-"UFG אחזקות" בשנת 2004, נהייה הבנק הגדול ביותר ביפן.
תאגיד מיצובישי, נוסד בשנת 1950, חברת המסחר הכללי הגדולה ביותר ביפן.
במהלך תקופת המלחמה, עשתה מיצובישי שימוש בכוח אדם תחת עבודת כפייה. הפועלים כללו שבויים מבעלות הברית ואזרחים סיניים וקוריאנים. בתקופה שלאחר המלחמה, הוגשו תביעות משפטיות ודרישות פיצויים נגד תאגיד מיצובישי, בפרט על ידי עובדי הכפייה הסיניים.[3]
מיצובישי הייתה מעורבת בסחר האופיום בסין, בתקופת המלחמה.[4]
מאז שנת 1945 ועד היום
מיצובישי השתתפה בצמיחה הכלכלית היפנית חסרת התקדים של שנות החמישים והשישים (של המאה ה-20). כך למשל, כאשר יפן חידשה ושכללה את תעשיות האנרגיה והחומרים שלה, הקימו חֲבָרוֹת מיצובישי את "מיצובישי פטרוכימיקלים", "מיצובישי תעשייה אטומית", "מיצובישי גז פחמימני מעובה", ו"מיצובישי פיתוח נפט".
בשנת 1970, ייסדו חברות מיצובישי את "קרן מיצובישי" כדי לציין את יובל המאה של ייסוּד חברת מיצובישי הראשונה.
ביתני מיצובישי היו נקודות השיא של התערוכות ביפן בין שנות ה-70 ל-80, מאז תערוכת EXPO'70 באוסקה.
בשנת 1991 שילבה מיצובישי בתוכניתה העסקית זיוף שיטתי של נתוני צריכת דלק[5].
כל אחת מחברות הקבוצה מחזיקה קרן צדקה משלה.
החל משנת 2007, "תאגיד מיצובישי" (Mitsubishi Corporation) שהוא אחד משלושת גופי העל המרכיבים את קבוצת מיצובישי, הוא חברת הסחר הכללי הגדולה ביותר ביפן, עם מעל 200 בסיסי פעילות בכ- 80 מדינות ברחבי העולם. יחד עם 500 חברות הקבוצה שלה, מעסיקה החברה כוח עבודה רב לאומי של כ-54,000 אנשים.
ועדת מיצובישי לענייני ציבור - Mitsubishi Public Affairs Committee
קרן מיצובישי יו'וואקאי - The Mitsubishi Yowakai Foundation
תאגיד MT שירות ביטוחי - .MT Insurance Service Co., Ltd
ניפון TCS מרכז פתרונות - .Nippon TCS Solution Center Ltd
מוזיאון לאומנות סייקאדו בונקו - Seikadō Bunko Art Museum
קאנטרי קלאב שונאן - Shonan Country Club
תאגיד סוצו - Sotsu Corporation
טויו בונקו (ספרייה ומכון מחקר) - Toyo Bunko
אוניברסיטת סייקיי - Seikei University
ביקורת
בדצמבר 2017 במסגרת סכסוך עבודה בין החברה לבין עובדיה המאוגדים באיגוד המקצועי TEAM איגוד המקצועי TEAM המסונף לאיגוד המקצועי הבינלאומי אינדסטריאול, נקטה החברה 'השבתת מגן' ומנעה מ-1800 עובדיה כניסה למפעל, ופיטרה 26 עובדים חברי ועד ופעילי האיגוד. לאחר חודשיים נחתם הסכם בין החברה לאיגוד המקצועי, אולם לאחר מכן התנתה החברה את חזרת חלק מהעובדים למפעל בכך שיעברו מחנה אימונים דמוי-צבא על מנת ש'ילמדו סדר ומשמעת' וכן חייבה אותם להתנצל בפניה בפומבי בחשבונותיהם ברשתות החברתיות. כמו כן דרשה החברה מהעובדים לחזור לעבודה תחת חוזה אישי, ולא קיבוצי, תוך שהם מתחייבים כי לא יהיו עוד חברים בארגון עובדים. על התנהלות זו של החברה נמתחה ביקורת בין לאומית מצד איגודים מקצועיים, ואף נפתח קמפיין אינטרנטי שקרא לה לסגת ממדיניותה זו[6].
