מיכאל נחמייביץ' טל (בלטבית: Mihails Tāls, ברוסית: Михаил Нехемьевич Таль; 9 בנובמבר1936 – 27 ביוני[1]1992) היה שחמטאי סובייטי ממוצא יהודי-לטבי יליד ריגה שבלטביה, אלוף העולם השמיני בשחמט. משחקיו מלאי ההקרבות הובילו רבים לראותו כאחד מן הגדולים והמבריקים שבשחמטאי כל הזמנים[דרוש מקור]. טל, "הקוסם מריגה", כפי שהתקבע כינויו בקרב רבים מחובבי המשחק, עשה שימוש רב בתחבולות התקפיות מתוחכמות, עמוקות ומסובכות, אשר במסגרתן לא היסס לעשות שימוש מגוון בכליו, לרבות הקרבתם. הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').
שנותיו הראשונות
רבים מבני משפחתו של טל היו רופאים. אביו היה ד"ר נחמיה טל, סבו היה רוקח, אחיו הגדול היה רופא ובנו הראשון רופא. בספרו של מיכאל טל שפורסם ב-1975, "החיים והמשחקים של מיכאל טל",[2] מתלוצץ טל על כך שמאחר שכל בני משפחתו עסקו ברפואה, החיים התנקמו בו בכך שבריאותו הייתה רופפת כל חייו.
טל נחשב ליוצא דופן כבר מגיל קטן. כבר בגיל 3 החל לקרוא והיה תולעת ספרים כל חייו. הוא למד לשחק שחמט בגיל 8 כאשר צפה באביו משחק. הוא השלים את לימודיו בתיכון כבר בגיל 15, והתחיל ללמוד באוניברסיטה בגיל 15.5. טל רצה ללמוד משפטים, אך במסלול לימודים של 4 שנים הוא היה מסיים את התואר בגיל 19.5, אך באותה עת בריגה לא ניתן היה לעסוק בעריכת דין לפני גיל 21.
במקום זאת בחר טל בפקולטה לספרות, וסיים את התואר בגיל 19. הוא הוסמך כמורה לספרות וגם עסק בכך במהלך קריירת השחמט שלו, כמו רבים משחקני השחמט בזמנו בברית המועצות - לצד קריירת השחמט שלו הייתה לו השכלה ועבודה נוספת. טל היה ידוע בקרב הקולגות שלו כאדם נעים מזג, חברותי ומצחיק.
חייו הבוגרים
ב-1960, בגיל 24, הביס טל את מיכאל בוטביניק בתוצאה 12.5-8.5 בדו-קרב הראשון שלו על אליפות העולם בשחמט, ובכך הפך לאלוף הצעיר ביותר עד זמנו (שיא שנשבר רק כעבור כחצי יובל על ידי גארי קספרוב). בוטביניק ניצח את טל כשנה לאחר מכן באליפות העולם ב-1961. נטען שזוהי תוצאה של הצלחת בוטביניק ללמוד את סגנונו, דרכי חשיבתו, ופעולתו של טל על הלוח. יתר על כן, טל סבל מבעיות בריאותיות במהלך הדו-קרב החוזר מול בוטביניק, כולל פעם אחת בה הובהל לבית החולים ואושפז למשך יומיים (על חשבון ימי המנוחה). על פי הנהלים, טל היה יכול לבקש דחייה בין המשחקים בשל בריאותו הרופפת, אך זאת בתנאי שבוטביניק יבחר את הרופא שיקבע אם טל כשיר להמשיך לשחק (על ידי שליחת מכתב לאגודת השחמט העולמית). טל טען בספרו ("החיים והמשחקים של מיכאל טל") כי לא רצה להתעסק עם כל הניירת ורק רצה לשחק. למרות מצבו הרפואי, טל לא השתמש בכך כסיבה להפסדו לבוטביניק במשחק החוזר באליפות העולם. בקריירה המאוחרת שלו זכה טל להישגים רבים בשל ניתוח להסרת כליה שעבר (אליו חיכה שנים) ששיפר את מצבו הבריאותי. טל זכה בהישג בולט כשהגיע למקום הראשון, בצוותא עם אנטולי קרפוב, ב"תחרות הכוכבים", שנערכה במונטריאול. במהלך התחרות, הפגין טל רמת משחק גבוהה מאוד נגד רבים מטובי רבי האמנים של אותה תקופה. בשל השפעתו על השחמטאי הלטבי-ספרדי, אלכסיי שירוב ועל שחקנים לטבים אחרים, היו שהחשיבו אותו ליוצר האסכולה הלטבית בשחמט.
טל סבל כל חייו ממחלת כליות חמורה. לזה נוספו מנהגיו המזיקים לעשן בתדירות תכופה, ולשתות משקאות חריפים לעיתים קרובות. בתקופה מסוימת אף היה מכור למורפיום. אלו הובילו, באופן כמעט בלתי נמנע, לתנודות חדות ברמת המשחק שלו. הוא נפטר בבית חולים במוסקבה כתוצאה מאי ספיקת כליות.
לטל בן מנישואיו הראשונים[3] ובת מנישואיו השלישיים.[4] בנו מתגורר עם משפחתו בישראל בעיר באר שבע.
1. e4 c6 {The Caro-Kann was Botvinnik's main weapon in three consecutive World
Championship matches. This resilient defence proved to be very successful in
neutralizing challengers Smyslov's and Tal's aggressive intentions.
}
2. d4 d5 3. Nc3 dxe4 4. Nxe4 Bf5 5. Ng3 Bg6 6. N1e2 Nf6 7. h4 h6 8. Nf4 Bh7 9.
Bc4 e6 10. O-O Bd6 {White's development looks very hectic - h2-h4 doesn't
co-ordinate well with the short castle. But Tal had prepared measures to keep
up the dying initiative} 11. Nxe6 $5 fxe6 12.
Bxe6 Qc7 ({Afterwards Botvinnik recommended } 12...
Nbd7 13. Re1 Qc7 {to prevent 13.Nh5}) 13. Re1 Nbd7 14.
Bg8+ {The black king has to be kept uncastled.} Kf8 15. Bxh7 Rxh7 16. Nf5 {#
The position Tal was heading for. Two pawns is not enough compensation for the
sacrificed piece, but if you add permanent problems with the king, the dubious
rook on h7, then the practical difficulties of playing this position with
black will become obvious. Such semi-correct sacrifices were a significant
element of Tal's phenomenal successes in the late Fifties. His magical energy
- and the pressure of the ticking clock - caused his opponents to regularly
lose their heads and crack. In Botvinnik's case Tal was up against an iron
character, supported by precise psychological calculation. Botvinnik stood
firm in face of this terrible chess twister.
} g6 $3 {By giving up the pawn Botvinnik completely
changes the nature of the game.
} ({QUESTION: was the preliminary check} 16... Bh2+ 17. Kh1 g6 {a
better option? ANSWER:} 18. Bxh6+ Kg8 (18... Rxh6 $2 19. Nxh6 Qf4 20. g3 {is
unclear.}) 19. Ne7+ (19. g3 $6 Bxg3 $1 (19... gxf5 20. Bf4 Qxf4 21. gxf4 Rxh4
22. Kg2 Kf7 23. Rh1 Rg8+ 24. Kf1 {is only slightly better for Black}) 20. fxg3
gxf5 {is winning for Black.}) 19... Kf7 20. Bg5 Bf4 21. Nxg6 $1 (21. Qd3 $2
Bxg5 22. Qxg6+ Kf8 23. Qxg5 Rxe7 24. Rxe7 Kxe7 25. Qg7+ Kd8 26. Re1 Qd6 {and
Black will win.}) 21... Bxg5 (21... Kxg6 $2 22. Qd3+ Kf7 23. Re7+ $1) 22. Re7+
Kg8 23. Rxh7 Kxh7 24. Qd3 $1 Kg7 $1 25. Ne7 (25. hxg5 $2 Ng4 {wins}) 25... Rh8
$1 26. Qg6+ Kf8 27. Qxg5 Rh5 28. Ng6+ Kg7 $1 (28... Kf7 29. Ne5+ $1 Nxe5 30.
Qf4) 29. Nf4+ Rxg5 30. Ne6+ Kf7 31. Nxc7 Rg4 {with good winning chances. So
objectively 16...Bh2+ was stronger, but Botvinnik's choice made more practical
sense.}) 17. Bxh6+ Kg8 18. Nxd6 Qxd6 (18... Rxh6 {would have taken back the
pawn, but it would have left White with some attacking potential} 19. Re6
Rxh4 20. g3 $1 {With an ability to muddy the waters Botvinnik rejected this
turn of events against Tal.} (20.
Qd3 {lets Black win nicely:} Nf8 $3
21. Rxf6 Qh7 22. Qb3+ Kh8 {etc.})) 19. Bg5 Re7 {Now White has to forget about
his ambitious attacking plans. Instead he is obliged to be extremely cautious,
because in the middlegame an extra piece could help Black to organize a
dangerous attack. The three whole pawns are less relevant since none of them
is passed. No doubt Tal was quite unhappy and played the rest of the game very
nervously. } 20. Qd3 {In the
endgame after Im Endspiel nach} (20. Rxe7 Qxe7 21. h5 gxh5 ({But the
centralizing } 21... Qe4 {gives Black a considerable
edge:} 22. h6 (22. hxg6 Qxg6 23. Be3 Ng4
) 22... Qf5) 22. Qxh5 Nxh5 23. Bxe7 {White has little to fear. A draw is the
most likely outcome.
.}) 20... Kg7 21. Qg3 $2 {The wrong idea. Tal wanted
to prevent a further activation of the black pieces - Rae8 would take over the
only open file - and to break the especially dangerous trio of queen plus two
knights. But the endgame with the mutilated pawn structure offered no chances
of escape.
} ({Correct was } 21. Rxe7+ Qxe7
22. Qb3 $1 {turning Black's attention to the opposite flank.
.} b5 (22... b6 23. Qc4) ({or
} 22... Nb6 23. c4 Rd8 (23... Qe6 24. d5 $1 cxd5 25. c5) 24. Qc3 {and
White is holding the balance.}) 23. a4) 21...
Rxe1+ 22. Rxe1 Qxg3 23. fxg3 Rf8 $1 {Cutting the white king off from the
centre. } 24. c4 ({It's becoming
clear that White cannot activate his pawns on the kingside, e.g.
} 24. Re7+ Rf7 25. Rxf7+ Kxf7 26. Kf2 Ke6 27. Kf3 Kf5) 24... Ng4 25. d5 {A
desperate attempt to remove the blockade. Probably the best option was to stay
passive.
.} cxd5 26. cxd5 Ndf6 27. d6 Rf7 28. Rc1
({If } 28. Bf4 {then } Rd7 {followed by } 29. -- Nh5) 28...
Rd7 29. Rc7 Kf7 30. Bxf6 {With Botvinnik effectively using the white squares
to regroup, this bishop had no role to play.
} Nxf6 31. Kf2 {The king rushes forward, but too late
.} Ke6 32. Rxd7 Kxd7 33. Kf3 Kxd6 34.
Kf4 Ke6 35. g4 Nd5+ 36. Ke4 (36. Kg5 Kf7 37. h5 {is simply ignored by Black:
} Kg7 $1 {and after } 38. hxg6 Nb4
39. a3 (39. a4 Nd3 40. b3 Nc5) 39... Nd3 40. b3 (40. b4 b5 41. Kf5 Nb2) 40...
a5 {and the white king cannot cross the board in time} 41. Kf5 Nc1 42. b4 axb4 43. axb4 Na2
44. b5 Nc3 45. b6 Na4 46. Ke5 Nxb6 47. Kd6 Nc8+ 48. Kc7 b5 {and the remaining
pawn queens.}) 36... Nf6+ 37. Kf4
Nd5+ 38. Ke4 Nb4 39. a3 Nc6 40. h5 g5 {Now the g-pawn is alive and an exchange
of all the pawns on the other side means nothing.
.} 41. h6 ({Otherwise Sonst kommt} 41. -- Ne5 42. h6 Nxg4 43. h7
Nf6+) 41... Kf6 42. Kd5 Kg6 {The knight itself is capable of parrying the
white king's intrusion.
.} 43. Ke6 ({Or Oder} 43. Kd6 Na5 $1 44. Kc7 b5
45. Kb8 Nc4 46. Kxa7 (46. b3 a5 $1) 46... Nxb2 47. Kb6 Nc4+ 48. Kxb5 Nxa3+ {
etc.}) 43... Na5 44. a4 Nb3 45. Kd6 a5 46. Kd5 (46. Kc7 Nc5) 46... Kxh6 47. Kc4
Nc1 48. Kb5 Nd3 49. b3 Nc1 50. Kxa5 Nxb3+ 51. Kb4 (51. Kb6 Kg6 52. Kxb7 Nc5+ {
and the last hope disappears with the last white pawn on the queenside.
.}) 51... Nc1 52. Kc3 Kg6 53. Kc2 Ne2 54. Kd3 Nc1+ 55. Kc2 Ne2 56.
Kd3 Nf4+ 57. Kc4 Kf6 58. g3 Ne2 {resigned.} 0-1
המלך נראה חשוף ופגיע, אך טל מדגים כיצד כוחו של המלך הולך וגדל ככל שהמשחק מתקדם והכלים נעלמים מהלוח. כאשר המשחק מגיע לסיום, המלך של טל מהווה כלי התקפה של ממש, מתקדם ללב מחנה היריב, ומתכונן ללוות את אחד הרגלים שלו עד נקודת ההכתרה. שיעור של ממש בתורת הסיום.
העמדה המוצגת לאחר מסע 24 של השחור היא תחילתו של המסע של המלך. החל מכאן המלך מגיע לאגף המלכה ועושה שמות ברגלים של השחור. לאחר מסע 33 ללבן שני רגלים פחות, אך פעילותו של המלך מפצה על הגירעון החומרי.
לקריאה נוספת
גארי קספרוב, על קודמי הגדולים כרך שני, עמ' 399–500, מקור תקשורת, 2008.
.jpg)