המונח "מזומן" מפנה לכאן. לערך העוסק בשלושה שאכלו כאחד ומברכים ברכת המזון, ראו זימון.
שטרות כסף של מדינות שונות
מזומנים הם שטרות כסף ומטבעות, המהווים את אמצעי התשלום הנזיל ביותר. מקור המילה בספרות השו"ת. בלשון הדיבור נהוגה גם צורת היחיד "מזומן". בסלנג העברי משמשת גם המילה "קֶש", שמקורה במילה המקבילה באנגלית, cash. תשלום במזומנים נחשב לעיתים גם תשלום בהמחאה שאינה מעותדת (כלומר המחאה שניתן לפרוע ביום קבלתה), להבדיל מתשלום באשראי.
מאפייני השימוש במזומנים
מרבית העסקים מוכנים לקבל תשלום במגוון אמצעי תשלום, ובהם מזומנים וכרטיסי אשראי, אך יש עסקאות שבהן נדרש תשלום במזומנים בלבד. פירעון של חשבון (כגון חשבון חשמל) בסניפי הבנקים בישראל, למשל, נעשה במזומנים בלבד. רכישת סחורה בשווקים נערכת אף היא, פעמים רבות, במזומנים בלבד.
חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע "שכר עבודה ישולם במזומנים", אך מתיר גם דרכי תשלום אחרות. הדרך הנפוצה לתשלום השכר היא בהעברה אלקטרונית לחשבון הבנק של העובד, אך בעסקים קטנים נהוג גם תשלום במזומנים. משיכת מזומנים מחשבון הבנק נעשית בפנייה לפקיד הבנק, אך למשיכת סכומים קטנים יחסית משמשים בדרך כלל כספומטים, המוצבים בסניפי הבנקים, במרכזי קניות ובמקומות נוספים.
חסרונות עיקריים
אנונימיות
תכונה אופיינית של הכסף, המהווה הן יתרון והן חיסרון שלו היא העובדה שהעברות מזומן אינן נרשמות. לכן, מהווה הכסף המזומן כלי מרכזי בכלכלת ארגונים בלתי חוקיים (כגון ארגוני טרור ופשע).
כמו כן, קבלת תשלום במזומן מאפשרת השתמטות ממס קלה יחסית. על כן, במרבית המדינות המפותחות קיימת לבנקים חובת דיווח על הפקדות מזומנים בהיקפים גדולים. בארצות הברית, למשל, נקבע שעסקה או הפקדה של מזומנים בסכום הגבוה מ-10,000 דולר חייבת להיות מדווחת ל"רשת אכיפת הפשעים הכלכליים" (FinCEN).
בטיחות
מזומנים מוּעדים לגנבה, לכייסות ולשוד. חברות המתמחות בכך (כגון ברינקס), עוסקות בהובלה מאובטחת של כמות גדולה של מזומנים, והן משתמשות בכלי רכב משוריינים המלווים במאבטחים חמושים. לשמירה מוגנת של מזומנים בבית עסק או בבית משמשת כספת. באופן מעשי, אין כמעט דרך לזהות או להחזיר מזומנים שנגנבו. בפוליסות שגרתיות לביטוח רכוש נהוג שלא לבטח מזומנים.
זיוף כספים
כמעט בכל כלכלה מבוססת מזומנים קיימת תעשיית זיוף כספים. על מנת למנוע זאת, משקיעה המדינה מאמצים רבים להתקין באמצעי התשלום מנגנונים למניעת זיוף כספים, אך הצלחתם חלקית בלבד. כמו כן, עבור מרבית סוגי המטבעות, קיימים מכשירים המאפשרים לזהות שטרות מזויפים.
עלות ייצור
להדפסת המזומנים והפצתם, במיוחד בשימוש באמצעים למניעת זיוף, עלות גבוהה.
הגבלת השימוש במזומנים
השימוש הנרחב במזומנים כחלק מ"הכלכלה השחורה" הביא לחקיקתם של חוקים, במדינות שונות, המגבילים את השימוש במזומן.[1] בישראל אישרה הכנסת, במרץ 2018, חוק לצמצום השימוש במזומן, הקובע שהחל מ-1 בינואר 2019, בעסקה שמחירה עולה על 11,000 ש"ח יאסר על עוסק לשלם או לקבל תשלום במזומן שגובהו עולה על 10% ממחיר העסקה או 11,000 ש"ח, הנמוך מבין השניים. בעסקה בין מי שאינם עוסקים, הסכום של 11,000 ש"ח במגבלה זו גדל ל-50,000 ש"ח.[2] בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:[3]
השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם המהווה את "הדלק" המניע את הכלכלה השחורה. "כלכלה שחורה" או "כלכלת צל" (shadow economy) מוגדרת כנתח מהפעילות הכלכלית שאינו מופיע בנתוני התוצר המקומי הגולמי. היא כוללת פעילויות והכנסות אשר מתבצעות מחוץ למסגרת החוקית של המדינה, מרביתן אינן מדווחות לרשויות במטרה להימנע מקיום החובות המוטלות על כלל האזרחים. הפעילות הבלתי חוקית המשויכת לכלכלה השחורה מגוונת וכוללת העלמות מס, פעילות פלילית, הלבנת הון, מימון טרור וכיוצא באלה.
הכלכלה השחורה בישראל מביאה לאבדן הכנסות ממסים המוערך בהיקף של מיליארדי שקלים חדשים מדי שנה. יצוין כי הנזק למשק ולחברה בישראל מקיומה של כלכלה שחורה אינו מסתכם בהפסד הכלכלי בלבד. כלכלה שחורה פוגעת בלכידות החברתית ובחוסן הלאומי ומערערת את לגיטימיות שלטון החוק וסדרי הממשל. תופעת הכלכלה השחורה מהווה חסם לתחרות חופשית ולצמיחה כלכלית, וגורמת להיעדר שוויון בנטל תשלום המיסים, אשר מעבר לאי-הצדק הטמון בו, מטיל עול כבד יותר על אזרחים שומרי חוק.
כאמור, קיים קשר הדוק בין תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון, לבין השימוש במזומן. קשר זה נובע מהיותו של המזומן אנונימי ומהקלות הרבה שבשימוש באמצעי תשלום זה, כך שמי שמעוניין יכול באמצעות השימוש דווקא במזומן, לפעול הרחק מעייניהן של רשויות המס ואכיפת החוק, והרחק מעיני המערכת הפיננסית המהווה שומר סף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
בשיטה השנייה מתבצע הרישום על פי סכומים שנתקבלו או שולמו בפועל (אין רישום של התחייבויות). ישנם בעלי עסק שרשאים לדווח לרשויות המס על בסיס מזומן, כגון בעלי מקצועות חופשיים, בעלי מלאכה, בעלי עסקים קטנים, ועל פי פסיקת בית המשפט גם חברות בע"מ בנסיבות מוגדרות.
