מודיעים

מדינה	ישראל ישראל
קואורדינטות	31°55′59″N 35°00′24″E / 31.933171°N 35.006608°E / 31.933171; 35.006608
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת גוש דן מוגדלת)   מודיעים (למפת גוש דן רגילה)   מודיעים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מודיעים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מודיעים מודיעים מודיעים מפת  __ מודיעין-מכבים-רעות [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון וממערב: __ מועצה אזורית חבל מודיעין ממזרח: __ מועצה אזורית מטה בנימין / נפת רמאללה ואל-בירה מדרום וממערב: __ מועצה אזורית גזר tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד. עד היום אין קביעה חד משמעית לגבי הזיהוי הוודאי של העיר עצמה.^[1][2][3]

האפשרויות לזיהוי של מודיעים כללו בעבר את הכפר הערבי אל מידיה, אום אל עומדאן, חורבת הגרדי, תל א-ראס, גבעת התיתורה, שכולן נמצאות בקרבה לעיר מודיעין של היום. העיר נודעה כמקום מושבם של החשמונאים, ובפרט כמקום שבו פרץ מרד החשמונאים. בספר חשמונאים ב' מסופר שיהודה המכבי הנחיל מפלה לאנטיוכוס ליד מודיעים. בימינו נקראת העיר מודיעין על שם העיר הקדומה. כמו כן, סמוך לעיר נבנה קבר החשמונאים על ידי יוחנן הגרדי, מבנה מונומנטלי שמשך לארץ חוקרים רבים. מיקום הקבר כמו גם מיקומה של העיקר, עדיין לא נמצאו.^[1][2]

מקור הסיפור על החשמונאים ועיר מוצאם הוא בספר מכבים שתורגם מיוונית, ולכן לא ידוע בבירור כיצד נקראה העיר - 'מודיעין' או 'מודיעים'. צורות הריבוי X-ים וX-ין היו נפוצות שתיהן בתקופת בית שני, וכל מתרגם בחר בצורה הנראית לו.^[4] במקורות היהודיים שנכתבו בעברית ישנה עדיפות מספרית לצורה 'מודיעים', כך למשל בתלמוד הבבלי מסכת פסחים: "מן המודיעים לירושלים - חמשה עשר מילין הויא".^[5] מקור נוסף, הקשור למשפחת החשמונאים מופיע בבבלי, מסכת קידושין: "...שהיו אומרים (לאלכסנדר ינאי המלך): אמו נשבית במודיעים, ויבוקש הדבר ולא נמצא".^[6] המקור העברי הקדום ביותר המזכיר את מודיעים/מודיעין הוא התוספתא: "מן המודיעין ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן המודיעים ולחוץ - אין נאמנין".^[7] המקור, המאוחר אמנם בכשלוש מאות שנה לימי המכבים, מלמד כי שתי הצורות היו מקובלות, עד כי הכותב השתמש בשתיהן זו לצד זו.

מודיעים מופיעה במקורות, כשהאזכור הראשון שלה הוא בספר מקבים א' וספר מקבים ב' שנכתבו כנראה בתקופת שלטונו של יוחנן הורקנוס בתור עיר מולדת משפחת החשמונאים, המקום שבו פרץ מרד החשמונאים, ובו נקבר יהודה המכבי ושאר אחיו, והוקמה בו מצבה לזכרם. על הקבורה נכתב:

"וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם, ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית".

ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו הרבה להשתמש בציטוטים מספר המכבים הראשון בכתביו. יחד עם זאת ישנם מקרים בהם הוא מוסיף מידע גם ממקורות אבודים כמו מכתביו של ניקולאוס איש דמשק. כך אנחנו מקבלים תיאור של קבר החשמונאים:^[3]

ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו ויגביה אותו למראה, באבן גזית מלפניו ומאחוריו. ויקים שבע פירמידות, אחת לפני אחת לאביו לאמו ולארבעת אחיו. ולהן עשה בסיסים והקיף בעמודים גדולים, ויעש על כל העמודים חליפות לשם עולם, וליד החליפות אוניות מגולפות, למען יראו לכל יורדי הים. זה הקבר אשר עשה במודיעין, עד היום הזה.^[3] - יוספוס, קדמוניות היהודים, כרך י"ג, 210-212

בספרות חז"ל מתוארת העיר מודיעין כממוקמת על הגבול בין לוד לבין מערב יהודה

"מן המודיעית ולפנים נאמנים על כלי החרס, מן המודיעית ולחוץ אין נאמנים. כיצד? הקדר שהוא מוכר קדירה נכנס לפנים מן המודיעית הן הדר והן הקדירות והן הלוקחים - נאמן. יצא-אינו נאמן".^[3]

"איזו היא דרך רחוקה, מין המודיעים ולחוץ וכמדתה לכל רוח, דברי רבי עקיבא".^[3]

"אמר עולא, מן המודיעים לירושלים ט"ו מילין הויא".^[3]

אוסביוס כותב בספרו האונומסטיקון:

"כפר אצל לוד, משם היו המקבים, אשר גם את מצבתם מראים עד היום".^[8]

הירונימוס מחזק את דברי אוסביוס לאור טענות שקברי המכבים נמצאים באנטיוכיה, הוא אף מוסיף תיאור גאוגרפי לגבי המיקום של העיר והקברים:^[3]

"בהר המודיעין".^[3]

בתלמוד מופיע העיר מודיעים בשני הקשרים המציינים תחום סביב ירושלים. המשנה במסכת פסחים^[9] מביאה מחלוקת תנאים בשאלה מהו המרחק המינימלי מירושלים, שהאדם הנמצא בו פטור מעונש "כָּרֵת" על כך שלא קיים את מצוות קרבן הפסח, על פי המילים בציווי התורה על פסח שני: "דרך רחוקה".^[10] לפי רבי עקיבא, אדם הנמצא "מן המודיעים וחוץ", פטור מעונש זה. לפי הלכות טומאה וטהרה, לא ניתן לטהר כלי חרס שנטמא, ויש צורך לשבור אותו. בתוספתא במסכת חגיגה^[7] כתוב שמוכרי כלי חרס שנמצאים "מן המודיעים ולפנים", נאמנים לומר שכלי החרס שהם מוכרים טהורים. מסתבר שהדבר קשור גם לכך שמודיעים הייתה עיר כהנים, שנזהרו במיוחד בענייני טומאה וטהרה.

הרב יצחק וייס (וערבוי) כותב בספרו שיח יצחק סימן שמט שבחנוכה נוהגים תושבי ארץ ישראל לנסוע אל כפר מודיעים כי שם מונחים הכהנים הצדיקים שנפלו במלחמה אשר עשו עם אנטיוכוס הרשע. הכפר הזה רק ערביים יושביו, והערביים בקבלה להם שבעת שיהיה מיושב מקום זה מיהודים אז תבוא הגאולה.

העיר מודיעין מופיעה במפת מידבא המתוארכת למאה השישית לספירה, ככפר הממוקם בין מישור החוף לשפלת יהודה, על הדרך העולה מלוד לירושלים. ליד השם מודיעים נכתב "המקום ממנו באו המכבים". הסימון הוא של שני מגדלים ושער כניסה ביניהם. לאחר התקופה הביזנטית, אין יותר אזכורים של מודיעין.^[3][11]

זיהויים רבים נתנו למקום העיר מודיעים. לפי המקורות הקדומים מודיעים הייתה במיקום אסטרטגי על הדרך העולה מלוד לירושלים, על הגבול בין מישור החוף וקצה היישוב היהודי בשפלת יהודה. על פי המקורות גם מבנה הקבר המפואר שהוקם למשפחת החשמונאים, הוקם בקרבת מקום במקום גבוה.

באזור בו נמצאת מודיעין היום, היו מספר יישובים יהודיים בתקופת בית שני. לפי החוקרים השם מודיעין השתמר משני עברי נחל מודיעין. בכפר הערבי אל מידיה שממזרח לנחל ובחורבת מידיה שממערב לנחל. החוקרים ניסו לזהות את מודיעים במספר אתרים באזור.

הצלבנים שכבשו את הארץ זיהו את העיר מודיעים במספר מקומות שונים הכוללים את צובה/בלמונט, את אזור לטרון ואפילו ליד חברון. במאה ה-14 כתב אשתורי הפרחי שסייר בארץ שמיקומה של מודיעים הוא בכפר שנקרא מידה, בקרבת ירושלים. כוונתו הייתה כנראה לכפר הערבי אל מידיה של היום.

במאה ה-19 הציע הרב יהוסף שוורץ לזהות את המיקום של מודיעים בהר מידן בגלל הדמיון בשם וגם בגלל המרחק של 15 ק"מ מירושלים שמצוין בתלמוד הבבלי. בשנת 1866 הנזיר הפרנציסקני עמנואל פורמר כתב בלה מונד שמודיעים נמצאת בכפר הערבי אל מידיה, את דבריו הוא ביסס על הדמיון הפונטי בשמות, הקרבה של הכפר ללוד ובמרחק של שעתיים הליכה ממנה.^[1] בנוסף, טען שקברי החשמונאים נמצאים שם. בקיץ של 1903 ביקר באל מידיה יצחק בן צבי שייחס אותה למודיעים ובקובור אל יהוד.^[3]

החוקרים גוסטב דלמן, פליקס-מארי אבל, מיכאל אבי יונה ועוד שורה ארוכה של חוקרים זיהו את מודיעים בכפר אל מידיה ובתל א-ראס שנמצא במסוך לכפר ממזרח. הארכאולוג ישראל פינקלשטיין שערך סקר בתל א-ראס, מצא חרסים מתקופת הברזל ותקופות מאוחרות יותר. זיסו ופרי שסקרו גם כן את התל תיארו אותו כתל תנכ"י קדום והטילו ספק בהיותו העיר מודיעים, היות שלא קיימים בתל ממצאים משמעותיים מהתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית ומכיוון שאין בקרבת התל דרך רומית, כפי שמצוין בתלמוד.^[3]

חורבת אל חמאם המקושרת לעיר מודיעין, נמצאת מערבית לנחל מודיעין ולאל מידיה. במאה ה-19 היוותה מוקד לחוקרים כמו ויקטור גרן, שארל קלרמון-גנו שחקרו את האזור, כולל קבר שייח' אל ערבאוי וקובור אל יהוד, תוך שהם חושפים גיתות וקברים. במהלך 1870 שוחח גרן עם תושבי הכפר והבין מהם שלי המסורת שלושת האתרים, חורבת הגרדי, קובור אל יהוד וחירבת אל חמאם הם למעשה שרידי של עיר עתיקה אחת שנקראה אל מידיה. גרן זיהה במקום מבני אבן בנוי מאבני גזית, אבני פסיפס, בורות מים ומה שהערבים התייחסו אליו כבית מרחץ, מכאן שם האתר. מחקרים מאוחרים יותר חשפו שהם חלק מיישוב קדום בגודל של 80 דונם.^[3]

על מדרונות החורבה, איפה שפעם הייתה דרך קדומה וכיום עוברת דרך הפטרולים, ישנם שרידי מבנים עם אבנים מהוקצעות, אבני פסיפס, בורות מים ושרידים קרמיים מהתקופות ההלניסטיות, הרומיות והביזנטיות. כמו גם שרידי קרמיים מתקופת הברזל. בשנת 1995 בוצעה במקום חפירת הצלה שבמהלכה נחשפו מערות קבורה עם כוכים וגלוסקמאות עליהן כתובות בעברית וביוונית מסוף תקופת בית שני ועד לתקופת מרד בר כוכבא. בשנים 1997-1996 בחפירה שביצעה דלית וינבלט היא גילתה שראשית ההתיישבות במקום הייתה בתקופת הברזל, כאשר בתקופה ההלניסטית והרומית הגיע היישוב לשיא פריחתו, עד לחורבנו לאחר מרד בר כוכבא. היישוב יושב שוב בתקופה הביזנטית המוקדמת ונמשך עד לתחילת הכיבוש הערבי.^[3]

בשנת 2000 חפירה נוספת חשפה ממצא קרמי מתקופות שונות. בשנת 2005 נערך סקר בו נחשפו מערות קבורה עם כוכים וחדרי קבורה המתוארכים למאה השנייה לפנה"ס ועד למאות הראשונות לאחר הספירה. זיסו ופרי מציעים לזהות את האתר כמודיעין הקדומה, כאשר הם מדגישים את שימור השם הקדום של מודיעים, הקרבה לדרך הקדומה לירושלים, המיקום הגאוגרפי והממצאים המשמעותיים מתקופת בית שני.^[3]

אתר נוסף שהוצע לזהותו כמודיעים, הוא האתר באום אל עומדאן שנמצא בקצה הדרומי של מודיעין. האתר נחשף במהלך שנות האלפיים בזמן הרחבת העיר והקמת שכונת בוכמן. באתר נחשפו שרידי יישוב קדום ובו בית כנסת, מקוואות ושרידי בתים מהמאה השנייה לפנה"ס ועד לתקופת מרד בר כוכבא.^[12][13][14] החופרים שחפרו את האתר הציעו לזהותו כמודיעים, גם עקב שימור השם הקדום בשם הערבי. אבל הצעה זו לא מקובלת, היות שתרגום השם הערבי הוא "אם העמודים", שם שניתן למצוא כמותו באתרים נוספים בארץ, אחד בהרי ירושלים ואחד נוסף בשפלת יהודה.

אתר נוסף שהוצע לזהותו כמודיעים, הוא האתר בגבעת התיתורה שממוקם בקצה הצפוני של העיר מודיעין ובמרחק של 8 ק"מ מחורבת אל חמאם. בראש התל ניצבים שרידי של מבצר צלבני. בחפירה שנערכה במקום התגלו שרידים קדומים, אך לא שרידים משמעותיים מהתקופה ההלניסטית והרומית. שמעון גיבסון שחפר את האתר הציע לזהותו כמודיעים, אך ארכאולוגים כמו זיסו ופרי לא מקבלים את הצעת הזיהוי, היות שחסרים ממצאים משמעותיים מהתקופות הרלוונטיות לתקופת החשמונאים ואי שימור השם הקדום.

האתרים שזוהו באופן היסטורי עם קברי החשמונאים הם "קובור אל יהוד" וחורבת הגרדי/קבר שייח' ע'רבאוי. כיום, ההצעה לזהות את קברי החשמונאים ב"קובור אל יהוד" ידועה כלא נכונה, כאשר גם חורבת הגרדי מוטלת בספק. מודיעים חרבה במרד הגדול וכנראה שמבנה הקבר המונומנטלי נהרס גם כן בתקופה זו.^[15][3]

האתר הקדום שנקשר עם קברי החשמונאים, הוא "קובור אל יהוד" שפירוש השם הערבי של האתר הוא "קברי היהודים. בדצמבר 1908 ביקרו במקום מורי ותלמידי גמנסיה 'הרצליה' מתל אביב, להדליק נר ראשון של חנוכה וקבעו את "קבור אל יהוד" ל"קברות המכבים" על סמך דבריו של אחד מתושבי הכפר.^[16] מאז נקבע נוהג לבקר במקום בחג החנוכה^[17], ומשנת 1945 הונהג לערוך מרוץ לפיד של המכבי הצעיר ממודיעים לירושלים לזכר המכבים. לאחר מלחמת ששת הימים האתר סומן ושולט באופן רשמי בהתאם וכך גם צוין במפות.^[3]

חוקרים מציינים את העובדה שהקברים ב"קובור אל יהוד" הם קברי פיר/קברי ארגז. קברים אלו אופייניים לתקופה הביזנטית שמאוחרת לתקופה החשמונאית בכמה מאות שנים. קברי פיר/ארגז אינם יכולים להוות את מערכת הקבורה החשמונאית, שעשתה שימוש במערות קבורה עם כוכים האופיינית לקבורה היהודית בתקופת החשמונאים.^[3]

צפונית לאתר המכונה "קברות המכבים" מצוי מבנה אבן המקורה בכיפה המכונה "חורבת הגרדי". מועד בנייתו המשוער הוא בתקופה הביזנטית, ובמרכזו נמצא קבר שייח (שיח' אל-ע'רבאווי). בסמוך אליו נמצאו שרידי מבנה הנקרא בפי הערבים אל-קלעה. שרידי המקום נחקרו כבר בשנת 1870 בידי ויקטור גרן שטען שהשרידים באל-קלעה תואמים את התיאור של קברי החשמונאים. הוא קיבל חיזוק לטענותיו מהארכאולוג והחוקר צ'ארלס פרדריק טירוויט-דרייק. לעומת זאת בשנת 1874 חקר את המקום הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו. החפירה היסודית שביצע חשפה רצפת פסיפס עם דגם של צלב, קברי ארקוסוליה ולכן הציע שזהו מבנה נוצרי שנבנה בתקופה הביזנטית, במאה החמישית לספירה. הוא סבר שמבנה זה יכול להיות מקום להנצחת קברי החשמונאים, היות שעל פי אוסביוס בתקופתו עדיין ראו את שרידי הקברים.^[2][3]

ההשערה שהמבנה המכונה אל-קלעה, הוקם כמבנה נוצרי על מה שחשבו בזמנו כקברי החשמונאים מקבלת הכרה בשנים האחרונות לאחר חפירות נוספות באתר.^[2][3][1] השערה זו מקובלת גם על זיסו ופרי.^[3]

מדיה וקבצים בנושא מודיעים בוויקישיתוף

מדיה וקבצים בנושא קברות המכבים בוויקישיתוף

• שלומית וקסלר-בדולח, אלכסנדר און ויהודה רפיואנו, ‏לשאלת זיהויה של מודיעין – עירם של החשמונאים, קתדרה 109, ספטמבר 2003, עמ' 69–86
• בועז זיסו וליאור פרי, ‏מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית: לבירור סוגיה גאוגרפית-היסטורית, קתדרה 125, תשרי תשס"ח, עמ' 5–20
• פרופ' יואל אליצור: האם יש דרך להכריע בין ההצעות שהוצעו לאיתור מדויק של מודיעין הקדומה?, סרטון בערוץ "המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה", באתר יוטיוב (אורך: 21:21)