גבעת התיתורה (בערבית: قلعة الطنطورة - קלעת אל-טנטורה) הוא תל ארכאולוגי בגובה כ־300 מטר מעל פני הים, בתחום העיר מודיעין הנמצא בקצה הצפוני של רחוב עמק איילון. במקום היה עד 1948כפרערבי בשם "אל-בורג'".
תיאור ומיקום
שטחו של התל הוא כ-600 דונם. בתל כ-180 בורות מים וממצאים ארכאולוגיים המעידים על היותו כפר גדול ומרכזי במשך אלפי שנים, שסביבו כפרים קטנים וחוות חקלאיות שהשתמשו בשירותיו. במזרח התל שימשו אזורי הגבעות לתעשיית יין (באזור בו שוכנת היום שכונת הנחלים). שדות המזרע היו בעמק שבין שכונת הנחלים ומכבים ובשדות כפר רות השכנה. הגבעה ממוקמת על הדרך לירושלים, והיא המקום הגבוה ביותר באזור. בתל יש שכבות יישוב שונות, לא בהכרח אחת על גבי קודמתה. התל ברובו הוא גבעה טבעית, קמרגאולוגי מחבורת יהודה.
שם האתר
בתקופה הצלבנית שכנה על הגבעה מצודת דרכים שהגנה על הדרך מלוד לירושלים ושמה: טרנטה. לימים שובש השם על ידי ערביי המקום שקראו לגבעה קלעת א-טנטורה - שפירושו בערבית מצודת המגבעת המחודדת[1]. ועדת השמות הממשלתית קבעה את השם תיתורה, שפירושו: שולי המגבעת - שם המזכיר את צורת הגבעה ושיפוליה. השם שומר הן על מצלול השם הקודם והן על משמעותו: שולי המגבעת. שמו של הכפר הערבי במקום היה אל-בורג' שפירושו המצודה, שם ששימר את עובדת קיומה של מצודה צלבנית.
המחקר הארכאולוגי
בין השנים 1970 ל-1990 נערכו באזור התל סקרים ארכאולוגים, במסגרת פרויקט הסקר הארכאולוגי של ישראל, שאת העיקרי בהם הוביל הארכאולוג רם גופנא. עם תחילת הקמתה של העיר מודיעין, נערכה בתל חפירה ארכאולוגית מקיפה בין השנים 1992 ל-1997, על ידי משלחת של רשות העתיקות בראשות שמעון גיבסון (אנ') ואגון לס. גיבסון הציע את גבעת התיתורה כמועמדת למקום שבו הייתה העיר מודיעין הקדומה ולא הכפר אל-מידיה, כפי שמקובל במחקר היסטורי והארכאולוגי[2]. חוקרים אחרים שללו השערה זו בטענה שאין בתל שרידים משמעותיים מתקופת החשמונאים, שיצדיקו את הזיהוי עם מודיעין הקדומה[3].
בין השנים 1998 ל-2015 נערכו כ-25 חפירות הצלה באזור התל וסביבתו, עם התקדמות הבנייה של העיר מודיעין.
בשנת 2017 נערכו באתר חפירות ארכאולוגיות שבהם השתתפו מאות תלמידים מבתי ספר במודיעין-מכבים-רעות ומתנדבים תושבי האזור. החפירות נערכו בשטח המצודה הצלבנית ונמצאו בהם סירי בישול, קנקנים, כלי הגשה ושרידי מזון, ותכשיטים רבים, חלקם עשויים ברונזה וכסף[4].
מהתקופה הצלבנית נמצאו שרידי מבצר, מגדל שמירה וחפיר. שטחו של מגדל השמירה היה 16.45 מ"ר וקירותיו היו בעובי של 5 מטר. דלת הכניסה של המגדל הייתה מצידו המזרחי. מטרתו הייתה להגן על הדרך לירושלים ועל כפרי הסביבה[5]. ככל הנראה, על סמך התיעוד ההיסטורי, ביצורי המבצר שופצו חוזקו לאחר הניצחון הצלבני בקרב גזר ב-25 בנובמבר1177. צבאו של צלאח א-דין כבש את המקום בספטמבר 1187. בדרכו ממצרים, דרך אשקלון העתיקה (אותה כבש ביום 4 בספטמבר 1187) לירושלים (שנכבשה ב-2 באוקטובר1187).
מעבר לברפיליא טיפסתי על הר מסולע וזרוע חישות קוצים. בשעה תשע שבתי וירדתי כלפי מזרח. המדרון הזה מעובד ונושא קמה נאה של שעורה. בשעה תשע וחצי עליתי אל הכפר אלברג'. ממרום שבתו נשקף הכפר על כל סביביו. מקור שמו הוא מבצר קטן הרוס, אולי מתקופת מסעי הצלב. משם רואים היטב את הים. מספר תושבי הכפר אינו עולה על מאתיים וחמישים.
בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר באזור צבאו של אלנבי. הצבא הבריטי כבש את אזור גבעות מודיעין בדרכו לבית חורון ולירושלים. עקב אורך הקו נוצרה פרצה בקו הבריטי באזור אל בורג'.
בסוף נובמבר 1917 החלו העות'מאנים בסדרה של התקפות נגד הכוחות הבריטים באזור וב-1 בדצמבר 1917 תקפו את הכוחות האוסטרליים שהתמקמו באזור אל בורג'. אחרי חצות החל גדוד סער עות'מאני לתקוף את כוח הפרשים הקלים האוסטרלי אולם ההתקפות נהדפו. בהמשך הלילה נשלחה לאזור תגבורת של כוחות בריטים וסקוטים נוספים אשר הדפו את גלי ההתקפות של החיילים העות'מאנים. עם עלות השחר נכנעו העות'מאנים והקרב הסתיים[7]. כ-100 חיילים עות'מאנים נהרגו בקרב ו-172 נלקחו בשבי. לבריטים נפגעו בקרב פחות מ-60 חיילים.
בכיפה המזרחית של גבעת התיתורה, במקום הצופה אל אזור הקרב, הוצב שלט המתאר את קרב אל בורג'.
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, באל-בורג' הייתה אוכלוסייה של 344 נפש, כולם מוסלמים[9]. במפקד 1931 היו בכפר 92 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 370 תושבים, כולם מוסלמים[10].
הקרב היה קרוב מאוד (10–20 מ' בין הכוחות) ובסופו נסוגו הירדנים, מותירים אחריהם 30 הרוגים, שריוניות פגועות ונשק רב. לכוחות צה"ל היו 3 הרוגים ומספר פצועים. ברוך יפת ועמוס אייזנברג המקלען הומלצו לאות גבורה על חלקם בקרב. תוצאות קרב אל בורג' קבעו את הגבול המזרחי ומיקומו של הקו הירוק באזור.
פיתוח הגבעה במאה ה-21
הרעיון להקים עיר באזור מודיעין עלה לראשונה בשנות ה-50 של המאה ה-20, אך החלטה מעשית בעניין התקבלה רק בשנת 1985, כאשר ממשלת ישראל החליטה כי היישוב רעות שהקמתו אושרה, ישולב בבוא היום בעיר שתוקם באזור. בתחילת 1990, בעקבות גל העלייה מברית המועצות, הועלה מחדש הרעיון בדבר הקמת עיר באזור מודיעין. תחילת בניית העיר תוכננה על גבעת התיתורה. העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים (עמותה שהוקמה בסוף 1990 על ידי קבוצת תושבי האזור) פנתה לבג"ץ נגד הבנייה. חברי העמותה הביאו טיעונים ותצהירי מומחים נגד הקמת העיר בהליך מהיר. הבג"ץ החזיר את התוכנית המפורטת שכללה את גבעת התיתורה חזרה לוועדת התכנון, מחשש לפגיעה באתר מורשת שתהייה 'בכייה לדורות', כלשון בג"ץ. ולבסוף, השכונות הראשונות של העיר הוקמו מדרום ומערב לגבעה. גבעת התיתורה נותרה ללא פגע. פרט למגדל מים שהוקם בגבעה[12].
בתחילת שנות ה-2000 הושלמה בנייתם של שכונות העיר מודיעין, שכונתהפרחים ממערב לתל ושכונת הנחלים מדרום, ובשנת 2006 הגיש משרד השיכון תוכנית לבניית 200 יחידות דיור בשולי התל, בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית מודיעין[13]. תושבי מודיעין והחברה להגנת הטבע התנגדו לתוכנית הבניה והיא בוטלה לבסוף ב-2012. עיריית מודיעין שימרה אותה כאתר טבע עירוני, הוצבו בה שלטים המתארים את הממצאים הארכאולוגיים וההיסטוריה של האתר. ב-2018 הושלמו עבודות שדרוג הגבעה, במסגרתן הוצבו עמדות הסברה קוליות, נוספו פינות ישיבה ומתקנים עתיקים משוחזרים, נפרצו שבילי הליכה ונוסף שילוט חדש המתאר את הממצאים העשירים שעל הגבעה[14].
במאי 2021, החלו עבודות לשימור וההנגשה של המגדל הצלבני על ידי רשות העתיקות, בשיתוף עם עיריית מודיעין[15].