שום העירית (נקרא בדרך כלל עירית; שם מדעי: Allium schoenoprasum) הוא צמח תבלין עשבוני רב-שנתי מהסוג שום ממשפחת הנרקיסיים, המתנשא לגובה של עד שלושים סנטימטרים. ככל הידוע מוצא שום העירית הוא מסין.
אין קשר בוטני בין צמח זה לצמחי הבר הידועים כעירית, אך שמו ניתן לו, כנראה, בעקבות הדמיון של צורת עליו לעירית.
העירית בעלת ארומה עדינה יותר מהשום והבצל. היא נקצצת טרייה ובדרך כלל משתמשים בה לסלטים ואומלטים, או בתור ציפוי לתפוחי אדמה אפויים.
במזרח הרחוק קיים ירק נוסף הדומה לעירית בצורתו אך טעמו דומה יותר לטעם השום, ירק זה נקרא בלטינית Allium tuberosum, ובעברית נקרא לעיתים עירית סינית או עירית השום. הוא משמש במטבחי מזרח אסיה כקישוט, אך גם כמרכיב מרכזי במספר מנות, לדוגמה פאד תאי.
היסטוריה ופולקלור
הסינים היו הראשונים שתועדו משתמשים בעירית, בסביבות שנת 3000 לפני הספירה. יש טוענים כי מרקו פולו הוא שהביא את העירית מסין לאירופה, אך רוב החוקרים טוענים שמקורה באנגליה, והיא הועברה לרחבי האימפריה הרומית בידי חייליה. צוענים רומנים השתמשו בעירית לגילוי עתידות. מקובל היה להאמין שצריך לתלות צרורות של עירית מיובשת בשביל להרחיק מחלות ורוע. יש פרשנות של ספרות רפואית מהתקופה הרומית על פיה העירית מקילה על כוויות שמש וכאבי גרון, מעלה את לחץ הדם ומתפקדת כחומר משתן[2].
עיבוד וטיפוח
העירית משגשגת באדמה בוצית, עשירה בחומר אורגני, עם pH ברמה 6–7 והרבה שמש. היא יכולה לגדול גם עם אור חלש, אך מוטב 6–8 שעות של אור שמש מלא.
העירית יכולה לגדול מזרעים כבר מתחילת האביב, אך במקרה כזה היא תצטרך אדמה חמימה, כך שהדבר אפשרי רק במקומות מועטים. בדרך כלל העירית צריכה לנבוט בטמפרטורה של 21°C ולשמור על לחות. ניתן לגדל אותה בתוך מבנה באוויר קריר יותר ואז לשתול אותה בחוץ, או לגדל את נבטיה מתחת ליריעת בד למשך כחודש, ואחר להוציאם אל כיפת השמים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
