מדלן דה סקודרי

מדלן דה סקודרי
Madeleine de Scudéry
לידה 15 בנובמבר 1607
לה האבר, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביוני 1701 (בגיל 93)
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Sapho, M. de Scuddery, Monsieur de Scudéry, M. D. S. עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן מפתח עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Artamène עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מדלן דה סקודריצרפתית: Madeleine de Scudéry)‏ (15 בנובמבר 1607 - 2 ביוני 1701) הייתה סופרת צרפתייה.

מדלן נולדה בעיר הנמל לה - הבר שבנורמנדיה. אביה, שהיה רב החובל של הנמל, נפטר כשהייתה בת שבע שנים בלבד. היא עברה להתגורר בעיר רואן אצל דודה שהייתה לו ספרייה גדולה. שם קראה תרגומים של דבריי חכמי העולם העתיק, ויצירות של מחברי נובלות מודרניים. אחיה, ג'ורג' דה סקודרי, היה חייל, אך ב-1630 עזב את הצבא, הפך למחזאי בפריז והוזמן להשתתף בחוג הספרותי שהתקיים בביתה של קתרין דה ראמבוייה. ב-1635, אחרי מות אמה, עברה מדלן דה סקודרי להתגורר אצל אחיה בפריז, והצטרפה לחוג הספרותי של קתרין דה ראמבוייה, שהיה ראשון מסוגו בצרפת.

ב-1641 הופיעה הנובלה "איברהים, או באסה המפורסם", ובשנה שלאחריה "נשים מפורסמות, או דרשות נועזות" בשמו של ג'ורג' דה סקודרי. מ-1644 עד 1647 מדלן דה סקודרי ואחיה התגוררו בעיר מרסיי, שבה מילא תפקיד של מפקד מבצר. כשחזרו לפריז ניסתה לקבל משרה כמורה פרטית של בנות דודו של הקרדינל מזראן, אך ללא הצלחה. בין השנים 1649 ו-1653 התחולל בפריז מרד הפרונד נגד בית המלוכה הצרפתי, ורבים מחברי החוג הספרותי של קתרין דה ראמבוייה נכלאו או נמלטו מן העיר. ג'ורג' דה סקודרי, שנבחר לאקדמיה הצרפתית ב-1650, נמלט גם הוא מפריז. אך באותן שנים (1649 - 1653) הופיעה הנובלה "ארטמן, או כורש הגדול", גם היא בשמו של ג'ורג', אם כי היה ברור לכל כי המחברת הייתה מדלן. בנובלה זו, הארוכה ביותר בספרות הצרפתית (10 כרכים), הסופרת שמה בפיה של סַפְפו, גיבורת העלילה, דברים נגד הנישואין: "אני חפצה במאהב... שירכוש את לבי ויאהב אותי עד מותי" ו"כדי לאהוב תמיד, אסור להינשא". מדלן דה סקודרי נשארה נאמנה לדעתה זו ולא נישאה עד מותה.

ב-1652 ייסדה בפריז חוג ספרותי משלה, "החוג של שבת", שבו השתתפו פייר קורניי, מאדאם דה סבינייה, מאדאם דה לה פאייט, פרנסואה דה לה רושפוקו ורבים אחרים, שניהלו ביניהם שיחות שנונות ומנומסות שנסובו בעיקר על נושא אופיו של האדם. בין השנים 1654 ו-1661 הופיע "קְלֵלִי, סיפור רומי". מדלן דה סקודרי הפכה לסופרת המפורסמת ביותר של דורה, ורבים קראו את הרומנים שלה, שהדמויות שבהם תיארו אנשים מפורסמים של התקופה בשמות בדויים. הייתה לה השפעה על ז'אן דה לה פונטן ועל מולייר, שבמחזה "הענוגות הנלעגות" עשה שימוש בשם "מדלון" ונטען שזה היה כחיקוי לשמה של מדלן (אך בפועל זה היה באופן מקרי שמה של השחקנית מדלן בז'ארט), ובמחזה "הנשים החכמות" התכוון למדלן ולנשים אחרות שהשתתפו בחוגים הספרותיים של פריז.

קישורים חיצוניים