מבט אווירי של מבצר הטבעת הוויקינגית של טרלבור, ליד סליילסה בדנמרק. זה היה מבצר הטבעת הוויקינגי הראשון שנתגלה מחדש, והגאומטריה נראית בבירור.
מבצר טבעת ויקינגי או מבצר בסגנון טרלבור,[1] הוא סוג של מבצר עגול (אנ') בעיצוב מיוחד, שנבנה בסקנדינביה בתקופת הוויקינגים. למבצרים אלה יש צורת מעגל מושלם, עם דרכים ושערים המצביעים על ארבע רוחות השמיים. לפעמים הם מוקפים חלקית בסוללות אם כי הן לא תמיד עגולות.
ישנם בסך הכל שבעה מבצרי טבעת ויקינגיים ידועים כיום, הממוקמים בדנמרק ובסקונה בשוודיה. רבים מהם תוארכו לתקופת שלטונו של האראלד הראשון, מלך דנמרק סביב שנת 980. מטרתם המדויקת שנויה במחלוקת.
אטימולוגיה
סוג ביצור ספציפי זה נקרא על שם הדוגמה הראשונה שהתגלתה: טרלבור ליד סליילסה, שנחפרה בשנים 1936–1941. באופן מסורתי, השם טרלבור (trelleborg) תורגם והוסבר כ"מבצר שנבנה על ידי עבדים", שכן המילה בנורדית עתיקה לעבד הייתה טראל (אנ') (המילה המודרנית היא træl בדנית ו-träl בשוודית) ו-borg פירושה מבצר או עיר. גם המילה trel היא הסבר מניח את הדעת ומתייחסת ללוחות העץ, המכסים את שני צידי חומת המגן המעגלית.
היסטוריה
בסביבות שנת 974 איבד האראלד הראשון, מלך דנמרק, את השליטה על דנווירגה וחלקים מדרום יוטלנד לסקסונים. כל מכלול הביצורים, הגשרים שנבנו והדרכים שנסללו בסביבות שנת 980 נחשבים על ידי מקצת החוקרים כמיזמים של האראלד, וחלק ממערכת הגנה גדולה יותר. ביצורים בעיצוב ובתאריכים דומים נמצאו סביב ערים עתיקות אחרות בסקנדינביה, כמו באורהוס למשל, אך חסרה להם הגאומטריה המעגלית המושלמת של מבצרי הטבעת המובהקים. רוב המבצרים תוארכו לתקופת שלטונו של האראלד הראשון, שנמשכה בערך מ-958 עד 986. המבצר בבורבי (Borgeby), לעומת זאת, תוארך סביב שנת 1000, אם כי התאריך המדויק אינו ידוע, ייתכן שגם הוא נבנה כחלק ממערכת הביצורים שלו.[2]
המטרה המדויקת של המבצרים, לעומת זאת, אינה ידועה. חלק מההיסטוריונים טוענים שהם תפקדו כקסרקטינים צבאיים או מגרשי אימונים על ידי סוון הראשון, מלך דנמרק. עם זאת, סביר יותר שהם נועדו לתפקד כמעוזי הגנה לאורך נקודות סחר אסטרטגיות או מאחזים מנהליים של המדינה המתהווה.[3][4] סרן סינבק (Søren Sindbæk) שיער שהמבצרים אפשרו לאוכלוסיות מקומיות לחפש מחסה בתוך חומות המבצר נגד אויב תוך המתנה לסיוע מכוחות ידידותיים מרחוק; המשמעות היא שהמבצרים עזרו להארלד הראשון לשלוט בשטח עצום ולשלוח את צבאו לחלק מסוים בשטחו מבלי לדאוג שהחלקים הבלתי מוגנים ייכבשו או ייבזזו.[5] אחרים התלבטו אם המבצרים היו מבני הגנה, מעוזים צבאיים, או שימשו בעיקר כקסרקטינים, וכן על המשמעות הכלכלית, הדתית והסמלית של המבצרים.
תמונת לוויין המציגה את קווי מתאר הטבעת של בוררין על הנוף, שבאותה עת הוסתר על ידי קרקע חקלאית (לאחר מכן הוא הוקם מחדש בחלקו)
רבים מהמבצרים ננטשו עד סוף התקופה הוויקינגית. כמה מהם נבלעו ביישובים אחרים, כמו נונאבגן ששוכן כיום מתחת לאודנסה, וטרלבוריין מתחת לעיר השוודית טרלבורי (אנ'). אחרים, נשכחו ונבלעו בנוף. הגילוי מחדש המודרני של אתרים אלו החל בשנות ה-30 של המאה ה-20, עם חפירת טרלבור בדנמרק. מאז, בסך הכל שבעה אתרים הוכרו רשמית כמבצרי הטבעת הוויקינגים. אתר שמיני אפשרי בהלסינגבורג הוצע בשנת 2009 לאחר חפירות ארכאולוגיות מאז 1987. ייתכן שמבצר הטבעת של הלסינגבורג היה הגדול מכולם, בקוטר של 270 מטרים.[1] אתר נוסף בריגה (אנ') בנורווגיה הוצע גם הוא, אך לא אומת.[6]
מבנים דומים נמצאו ברחבי צפון אירופה, במיוחד באירלנד, אך לאף אחד מהם אין אותו עיצוב גאומטרי קפדני ומדויק של מבצרי הטבעת הסקנדינביים. בחופי הולנד ובלגיה ישנם מבצרי טבעת שיש בינם לבין מבצרי הטבעת הוויקינגיים נקודות דמיון מסוימות. באי וולחרן (אנ'), למשל, יש שרידים של טירה עם שערים בארבע רוחות השמיים, בשילוב רחובות. מבצרים דומים ניתן למצוא באנגליה, כמו מחנה וורהאם (אנ'). אלו בדרך כלל מתוארכים בערך לתקופת הכיבוש הרומי של בריטניה הקלטית והיו במצב של הריסות במשך מאות שנים לפני בניית מבצרי הטבעת הוויקינגיים.
מבט אווירי של מבצר הטבעת הוויקינגית של אגרסבור. הדמיון בעיצוב עם טרלבור ליד סליילסה, ניכר בבירור.
מבצרי הטבעת הוויקינגים שונים בבירור מסוגי ביצורים אחרים מתקופת הוויקינגים. בניגוד למבצרים עגולים אחרים מהתקופה, מבצרי הטבעת לפי דגם טרלבור בנויים לפי תוכנית גאומטרית מוקפדת ונמדדים ברגל הרומית. התחתית השפיצית של החפירים היא אלמנט נוסף שהושאל מהרומאים הקדמונים. לכל המבצרים הללו היו עיצובים דומים, "עגולים לחלוטין עם שערים הנפתחים לארבע רוחות השמיים, וחצר מחולקת לארבעה אזורים שבהם נבנו בתים גדולים בתבנית מרובעת".[12]
באמצעות תיארוך באמצעות טבעות עצים נמצא כי העץ ששימש לבניית טרלבור נכרת בסתיו 980 ולכן שימש לבנייה כנראה באביב 981. זמן הבנייה הקצר למדי וההיעדר המוחלט של כל סימני תחזוקה מצביעים על כך. רק שימוש קצר בבניינים, אולי חמש שנים אבל בקושי יותר מעשרים. האחרים תוארכו לאותו זמן בערך. פירקט עשוי להיות קצת יותר עתיק, אגסרבור קצת יותר צעיר. באתרים האחרים לא נמצא מספיק לתיארוך מדויק, אבל הבנייה והפריסה של המבצרים בסליילסה, באגרסבור בנונאבגן מתחת לאודנסה, והמבצר מתחת לטרלבור המודרנית בשוודיה כל כך דומים עד שסביר להניח שהם היו בנויים על פי אותה תוכנית.
.jpg)
