במהלך מלחמת חרבות ברזל צה"ל נלחם ברחבי יהודה ושומרון נגד המיליציות הפליסטיניות, בכך ועקב הלחימה בעזה כל המיליציות הוחלשו בצורה משמעותית והרבה מהבכירים של המיליציות נהרגו.
נפילת משטר אסד
ב-8 בדצמבר 2024 לאחר לחימה בין כוחות המורדים בסוריה למשטר אסד שנמשכה 12 ימים האופוזיציה הסורית כבשה את דמשק ומשטר אסד נפל.
נפילת משטר אסד ניתקה את אחד מצירי ההברחה שבו המיליציות הפליסטיניות השתמשו. בנוסף גם נפילת אסד גרמה לחשש בקרב הרשות הפלסטינית שהמיליציות הפליסטיניות ינסו להתחיל מלחמת אזרחים נגד הרשות הפלסטינית, ולפי הערכות זו הסיבה העיקרית לתחילת המבצע.[1]
ב-5 בדצמבר 2024 גדוד ג'נין התחיל להילחם בכוחות הרשות לאחר שמבוקשים נעצרו ברחבי העיר. במהלך הקרבות שני רכבים של הרשות נלקחו על ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[2]
ב-6 בדצמבר 2024 חמושים פוצצו רכב ליד תחנת המשטרה באזור ופצעו 3 שוטרים, בתגובה מחמוד עבאס ציווה להשתלט על מחנה הפליטים בג'נין והתקשר לארצות הברית.[2]
ב-8 בדצמבר 2024 הרשות הפלסטינית השתלטה על בתי חולים בג'נין.[3]
ב-9 בדצמבר 2024 התחילו פשיטות גדולות של הרשות הפלסטינית על מחנה הפליטים.
ב-14 בדצמבר 2024 הרשות הפלסטינית התנקשה ביזיד אלג'עאייסה, מפקד גדוד ג'נין. ההתנקשות גרמה לעימותים בין האזרחים לרשות הפלסטינית בג'נין.[4]
ב-15 בדצמבר 2024 הרשות הפלסטינית הודיע שהמשטרה הפלסטינית השתלטה על 4 שכונות בג'נין.[5]
ב-26 בדצמבר 2024 המבצע הורחב לאזור צפון השומרון וכוחות הרשות הפלסטינית פשטו על בתים בעיירה סילת אל-חארת'יה ובאחד מהבתים עצרה חמושים.[6]
ב-1 בינואר 2025 הרשות הפלסטינית חסמה את אל-ג'זירה ופשטה על מטה הערוץ ברמאללה.[7]
ב-7 בינואר 2025 הרשות הפלסטינית פוצצה רכב מצפון לטולכרם בו אחד המייסדים של גדוד טולכרם שהה, המייסד נפצע.[8]
תגובות
תגובות הצדדים
חמאסחמאס: חמאס קרא לארגונים אחרים ביהודה ושומרון להילחם במבצע של הרשות הפלסטינית.[9]
תגובות בין-לאומיות
ישראלישראל: דווח כי צה"ל "הביע שביעות רצון" מהמבצע, והקבינט הנחה את צה"ל לחזק את שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון של הרשות בהמלצת פיקוד המרכז.[10]
ארצות הבריתארצות הברית: ממשלת ארצות הברית ביקשה מישראל להעביר לרשות הפלסטינית ציוד ותחמושת, בקשה שישראל סרבה.[11]
