מארי-אן ויקטורי גיליאן בואבה (9 באפריל 1773 - 16 במאי 1841) הייתה מיילדת צרפתייה, ממציאה וסופרת מיילדות. המציאה מכשיר חדש למדידת האגן הנשי, וכן את הספקולום הווגינלי (אנ').[1]
הספרים שכתבה תורגמו לשפות שונות והיו בשימוש במשך 150 שנה.
רקע
מארי-אן ויקטורי גיליאן בואבה נולדה בשנת 1773 בוורסאי. היא חונכה על ידי נזירות אחיות במנזר באטאמפס, שם כישוריה משכו את תשומת ליבה של אליזבת מצרפת, אחותו של לואי השישה עשר. כשהמנזר נהרס במהלך המהפכה הצרפתית, למדה במשך 3 שנים אנטומיה ויילוד.
לימודי הרפואה שלה נקטעו עם נישואיה לפקיד ממשלתי, לואיס בואבה, ב-1797. בואבה נפטר מספר שנים לאחר מכן, והשאיר אותה ואת ילדתה בקשיים כלכליים. לאחר מכן, היא הייתה למיילדת בבית חולים מקומי, וב-1801 היא הפכה לממונה עליו. בתפקיד זה שכנעה את ז'אן-אנטואן שפטל (אנ') לפתוח בית ספר מיוחד ליילוד. בואבה המשיכה בלימודי הרפואה והפכה לתלמידה, עוזרת וחברה של מארי-לואיז לאשאפל בפריז. זכתה בדיפלומה ב-1800.
קריירה
בעקבות מות בעלה, חזרה בואבה לפריז כדי לסייע ללאשאפל. בעת זו, קיימה מערכת יחסים קרובה עם ד"ר פרנסואה שאוסייר. עקב קנאה מקצועית בקולגה שלה ובחברתה לאשאפל, התפטרה בואבה מתפקידה ב-1811 ודחתה את ההצעה למלא את מקומה של לאשאפל, אשר הלכה לעולמה ב-1822. במקום זאת, בחרה בתפקיד בשכר נמוך בבית חולים לנשים בפריז. בשנים הבאות, שירתה כמנהלת וכסגנית מנהלת בכמה בתי חולים, וכן הייתה חברה במספר אגודות רפואיות. פרסמה בואבה מאמרים וספרים; ספרה "Mémorial de l'art des accouchements" עבר מספר מהדורות ואף הפך לספר לימוד.
תרומה
מארי בואבה המציאה מד-אגן וספקולום וגינלי, ששימשו להרחבת הווגינה ולבדיקת צוואר הרחם. המצאתה סייעה לא רק למטופלותיה, אלא גם לרופאים. היא הייתה בין הראשונים שהשתמשו בסטטוסקופ על מנת להקשיב ללבם של עוברים.
בין תגליותיה בתחום הרפואה נמנות סיבות לסוגים שונים של דימומים, גורמים להפלות ומחלות של השליה והרחם. הוצהר שהיא "ביצעה טיפולים כירוגיים שבמדינות אחרות ניתנו לביצוע על ידי גברים בלבד"[דרוש מקור]. מארי בואבה הייתה מהמנתחות הראשונות שקטעו את צוואר הרחם בשל גידול סרטני. הצלחותיה בתחום הניתוחים הגיניקולוגיים השפיעו על אוניברסיטאות גרמניות לאפשר לנשים לעסוק בתחום זה[דרוש מקור].
בין 1812 ל-1813 פרסמה בואבה מאמרים רבים, הן מקוריים והן מתורגמים. המהדורה הראשונה של "Memorial de l'Art des Accouchemens" פרי עטה פורסמה ב-1812. הספר כלל הערות מלימודיה אצל מארי-לואיז לאשאפל, ושימש כחוברת הדרכה לסטודנטים לרפואה ולמיילדות. המהדורה השלישית של הספר תורגמה למספר שפות אירופיות. עבודתה על הסיבות להפלה זכתה להכרה מהחברה המלכותית לרפואה בבורדו. בנוסף, פרסמה תאורי מקרה מחיי עבודתה ב"bulletins de la faculta de Medicine" ו"Amcademie royale de medicine de Paris".
לאחר מכן, התמקדה בואבה בכתיבה על גינקולוגיה מתקדמת. בין כתביה הבולטים ניתן למנות את "Nouveau Traite des Hemorragies del'Uretus" ו-"Traie de Maladiers de l'Uterus et des Annexes", עבודתה המפורסמת ביותר. הספר כלל 41 תבניות ו-116 דמויות מצוירות שאיירה בעצמה, והחליף את ספר הלימוד שקדם לו, אשר היה בשימוש במשך 150 שנים.
עבודות נבחרת
- ספר שימוש לתלמידי רפואה ומיילדות (1812): Memorial de l'Art des Accouchmens
- דימום מהרחם (1818): Nouveau traité des hémorragies de l'utérus
- ספר שימוש לתלמידי רפואה, מהדורה שלישית (1824): Mémorial de l'art des accouchemens
- הסיבות התכופות והפחות ידועות להפלות (1828): Recherches sur une des causes les plus frequentes et la moins connue de l'avortement
- הבחנות על מקרים של היפרדות שליה (1829): Observations et reflexions sur les cas d'absorption de placenta
- מחלות של הרחם (1833): Traité des Maladies de l'utérus et des annexes
פרסים, הוקרה והנצחה
לקריאה נוספת
- Oakes, Elizabeth H.
- "Boivin, Marie-Anne Victoire Gallain".
- Encyclopedia of World Scientists.
- Infobase Publishing, 2007 ISBN 9781438118826
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
