"מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש" (סעיף 5).
"מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו" (סעיף 6).
"מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו" (סעיף 7).
"מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי" (סעיף 10).
"לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת" (סעיף 13).
חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, מסדיר את זכויותיו של החולה הנוטה למות, כולל הזכות לדרוש טיפול רפואי, להימנע מקבלת טיפול רפואי ולהפסיק מתן טיפול רפואי אשר החל. במהותו מאפשר לאדם להורות כי בנסיבות מסוימות תיערך לו המתת חסד.
חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, מתיר לעובד חולה להיעדר מעבודתו ולקבל חלק משכרו בתקופת היעדרותו. חוקים נוספים מאפשרים לעובד להיעדר בתשלום לשם טיפול בבן משפחתו החולה.
מצוותביקור חולים נכללת בגמילות חסדים, ועניינה לבקר אצל החולה, להשתתף בצערו, לעודד אותו מורלית ולראות אם יש צורך שהוא נזקק לו. חז"ל הפליגו בחשיבות מצווה זו, ואמרו שכל המבקר את החולה נוטל אחד משישים מחוליו.
חולה שיש בו סכנה, מצווה לחלל עליו את השבת, משום פיקוח נפש.
חולה שאין בו סכנה, אין מחללים עליו את השבת במלאכות האסורות מהתורה, אך הותרה לגביו אמירה לנוכרי שיעשה בעבורו מלאכה האסורה מהתורה, דבר האסור מדרבנן (לדוגמה, אמירה לגוי להדלקת נר לצורך החולה).
