לין קונוויי
Lynn Conway

לידה	2 בינואר 1938 מאונט ורנון, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	9 ביוני 2024 (בגיל 86) ג'קסון, מישיגן, ארצות הברית
ענף מדעי	מדעי המחשב
מקום מגורים	ארצות הברית ארצות הברית
מקום לימודים	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1958) בית הספר להנדסה ולמדע שימושי של קרן פו
מוסדות	פארק (1973–1982) אוניברסיטת מישיגן IBM
פרסים והוקרה	היכל התהילה הלאומי לממציאים (2023) NCWIT Pioneer in Tech Award (2019) עמיתה באגודה האמריקאית לקידום המדע (2016) IEEE Maxwell Award (2015) עמית מוזיאון היסטוריית המחשב (2014) פרס חלוץ המחשב (2009) פרס ההישגיות (1990) מדליית ג'ון פרייס ות'ריל (1985) פרס הארולד פנדר (1984)
מספר צאצאים	2
www.lynnconway.com
תרומות עיקריות
המצאת פטנטים בעלי חשיבות והשפעה בתחום תכנון השבבים האלקטרוניים

לין אן קונוויי (באנגלית: Lynn Ann Conway;‏ 2 בינואר 1938 – 9 ביוני 2024) הייתה מדענית מחשבים, מהנדסת אלקטרוניקה וממציאה אמריקאית, שנודעה בתרומותיה החלוציות לארכיטקטורת מחשבים ("תזמון פקודות דינמי") ותכנון מעגלי VLSI, ופעילת זכויות טרנסג'נדרים.^[1]

קונוויי נולדה בעיר מאונט ורנון במדינת ניו יורק, כבנם הבכור של מורה ומהנדס כימיה.^[2] היא סבלה מדיספוריה מגדרית. בילדותה התעניינה באסטרונומיה, והצטיינה במתמטיקה ובמדעים בלימודי התיכון. קונוויי התקבלה למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ב-1955, הגיעה להישגים גבוהים וקיבלה ציונים טובים, אך בסוף שנות ה-50, בעקבות תקופה בה חשה ייאוש ולאחר ניסיון שלא צלח במעבר מגדרי,^[3] פרשה מלימודיה. לאחר תקופה בה עבדה כטכנאי חשמל, חזרה קונוויי בתחילת שנות ה-60 ללמוד באוניברסיטת קולומביה, סיימה תואר ראשון במדעים ב-1962 ותואר שני בהנדסת אלקטרוניקה ב-1963.^[4] בתקופה זו חייתה כגבר, נישאה לאישה ולזוג נולדו שתי בנות.^[5]

ב-1964 קונוויי החלה לעבוד במחלקת המחקר של IBM ביורקטאון הייטס שבמדינת ניו יורק. היא הצטרפה לצוות שתכנן מחשב-על מתקדם, וכלל בין השאר את ג'ון קוק ופרנסס אלן (שזכו לימים בפרס טיורינג על עבודתם). היא השתתפה בפרויקט פיתוח מערכות מחשוב מתקדמות Advanced Computing Systems ובתפקיד זה המציאה שיטה המכונה dynamic instruction scheduling ‏(DIS) לתכנון חומרה כך שתאפשר למחשב לעבד יותר מפקודה אחת בו-זמנית. המצאה זו פתרה את אחת הבעיות הבסיסיות בארכיטקטורת מחשבים ופרצה את הדרך לבניית מעבדים סופרסקלריים (אנ')^[6].

בשנת 1967, לאחר שקראה על עבודתו של הארי בנג'מין (אנ') בטיפול בטרנסג'נדרים, הבינה קונוויי שתהליך התאמה מגדרית אפשרי עבורה, והיא פנתה אליו לטיפול התאמה. הטיפול החל בייעוץ פסיכולוגי ומתן מרשמים הורמונליים. לאחר שסבלה שנים מדיכאון עמוק שנבע מדיספוריה מגדרית, החלה להתכונן לניתוח להתאמה מגדרית. על אף המוסכמות השמרניות של אותה תקופה, משפחתה הקרובה של קונוויי והמנהל הישיר שלה ב-IBM תמכו וקיבלו את החלטתה, אך כשנודע ב-1968 לרופא הראשי של החברה על הניתוח המתוכנן הוא העיר את תשומת ליבו של נשיא החברה תומאס ווטסון הבן, שפיטר את קונוויי כדי להימנע מהעסקת עובדת טרנסג'נדרית.

לפיטורים היו תוצאות הרסניות עבורה: איבוד מקור ההכנסה ואי הוודאות בנוגע ליכולתה לפרנס את משפחתה ריסקו את התוכניות שלה לגירושים שקטים תוך שמירת זכויות ההורה שלה להסדרי ראייה. רשויות הרווחה בקליפורניה אף איימו עליה בצו הרחקה אם תנסה להתראות עם בנותיה^[3].

לאחר שסיימה את תהליך ההתאמה המגדרית קונוויי אימצה שם וזהות חדשים, ובשנת 1969 החלה לעבוד בתכנות מחשבים בחברת ממורקס, תחילה כעובדת חיצונית זמנית על מנת לא לעבור תהליך רשמי של קבלה לעבודה שהיה עלול לחשוף את עברה. במהרה קודמה והתקבלה כעובדת בחברה, ובשנת 1971 מונתה למעצבת מערכות דיגיטליות ואדריכלית מחשוב.

ב-1973 הצטרפה לחברת זירוקס לקבוצה שהיום מהווה את חברת פארק, בה הובילה את הקבוצה שעבדה על שיפור הארכיטקטורה של מעבדי מחשב, ותכנון שבבי VLSI, המשלבים מספר רב של רכיבים אלקטרוניים ממוזערים. קונוויי שיתפה פעולה עם קרבר מיד (אנ') מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, אחד המומחים הגדולים בתחום המיקרואלקטרוניקה, ויחד החלו לפתח מתודולוגיה לעיצוב שבבי VLSI ולכתוב ספר בנושא. בשנת 1977 יצאה לשנת שבתון ב-MIT, שם בנתה ולימדה קורס ראשוני מסוגו על עיצוב שבבים, שהיה מבוסס על טיוטת הספר.^[3] בשנת 1980 התפרסם הספר פורץ-הדרך "מבוא למערכות VLSI", שהיה ספר הלימוד הסטנדרטי לעיצוב שבבי מחשב, וב-1983 יותר מ-100 אוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית לימדו קורסים המבוססים עליו. הספר והקורסים על הנושא היו תחילתה של מה שמכונה "מהפכת מיד וקונוויי" או "מהפכת ה-VLSI"^[7].

שיטות המחקר ששימשו לפיתוח עבודתם המוערכת של קונוויי ומיד תועדו בדוחות Xerox והעיתון המדעי Euromicro.^[8] ההשפעה של עבודתם הוצגה בסקירות היסטוריות שונות העוסקות בהתפתחות המחשוב.^[9][10][11] בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 הצטרפה קונוויי ל-DARPA, בה שימשה כאדריכלית מחשוב ראשית של מערכת מחקר של מחלקת ההגנה של ארצות הברית לבדיקת מערכות טכנולוגית מחשבים בביצוע גבוה וטכנולוגיית נשק מתוחכם (טכנולוגיה צבאית, נשק גרעיני).

ב-1985 מונתה קונוויי לפרופסור באוניברסיטת מישיגן בפקולטה להנדסת חשמל ובפקולטה למדעי המחשב, והייתה דקאן מחקר הנדסה עד לפרישתה בשנת 1998.^[12]

בשנת 2012 פרסמו IEEE, אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה, מהדורה מיוחדת של מגזין האגודה שהוקדשה לעבודתה של לין קונוויי^[7].^[13]

בין תרומותיה של קונוויי לטכנולוגיה בלטה מה שכונתה "מהפכת ה-VLSI" ובדרך כלל "מהפכת מיד קונוויי".

מראשית ימי תעשיית האלקטרוניקה, החל במעגלים מבוססי שפופרות ריק, ובהמשך התקני מעגל מוצק כמו טרנזיסטורים ודיודות, הפרקטיקה הייתה מבוססת על "חלוקה" ליצרני רכיבים וחברות ייצור והנדסה שהשתמשו ברכיבים הללו לייצור מוצרים. חברות הייצור חייבות להיות בגודל מסוים: שני מהנדסים צעירים שעובדים בגרז' לא יכולים לייצר שפופרת ריק או טרנזיסטור, וגם לא רכיבים פשוטים בהרבה. לעומת זאת, גם מהנדס יחיד יכול להגיע עם רעיון ליישום חדש או מעגל חדש שעושה דבר בצורה טובה יותר ממה שנעשה עד אז, או דבר מה חדש לגמרי שטרם נעשה לפני כן.

התפתחות המעגל המשולב שינתה זאת: המעגלים הראשונים, עד תחילת שנות ה-70 היו בדרך כלל "רכיבי על", אך עדיין לא מימשו בדרך כלל פונקציונליות שימושית מלאה, ועדיין היה מקום לאותם שני ממציאים בגרז' להמציא משהו חדש, אך עם העלייה בצפיפות הרכיבים, מעגל משולב יחיד החל לכלול מעגלים מורכבים יותר ויותר, ומי שהיו יצרני רכיבים הפכו ליצרני מעגלים. IBM, פיירצ'יילד (Fairchild Semiconductor), אינטל, מוטורולה, טקסס אינסטרומנטס, וכמה עשרות חברות נוספות בארצות הברית ובשאר העולם, בעלות יכולת ייצור מעגלים המשולבים, היו גם אלו שתכננו את המעגלים האלקטרוניים המורכבים ביותר, כמו המעבדים.

מיד וקונוויי פיתחו בפארק מתודולוגיה חדשה, שאפשרה ליצרן מעגלים משולבים לקבל תכנון מעגל מגורם חיצוני, ולייצר אותו בהצלחה. האתגר אינו פשוט: לכל יצרן מעגלים משולבים טכנולוגיה ו"סטנדרטים" שונים במעט, שנוגעים וקשורים למבנה הרכיבים הפיזיים (טרנזיסטורים, קווי הולכה וכן הלאה), בעוד שפרטים אלו לא מעניינים את מתכנן המעגל, אך עם זאת, תכנון המעגל אינו רק סכמת חיווט של "מה מחובר למה", אלא גם סידור פיזי של הרכיבים בשבב.

המהפכה הייתה מהירה: כאמור, תוך שנים ספורות מפרסום הספר מאות אוניברסיטאות יכלו לאפשר לסטודנטים ייצור מעגל משולב לפי תכנונם, והופיעו יצרני מעגלים משולבים שסיפקו שירותי ייצור לחברות שיכלו להציג שבב קנייני חדש^[14].

ב-1981 נבנתה מערכת MOSIS (אנ') שהוסיפה למתודולוגיה תשתית אינטרנט, כך שמתכנן המעגל יכול להיות במקום כלשהו בעולם, בלי קשר למיקום היצרן. על בסיס תשתית זו נבנו יותר מ-60 אלף עיצובים למעגלים משולבים לחברות ממשלתיות, חברות מסחריות ומוסדות השכלה ברחבי העולם,^[15] ותוך זמן לא רב חברות נוספות החלו לספק שירותי ייצור, עד שכיום (2022), יצרנית השבבים הגדולה בעולם, חברת TSMC הטייוונית, היא ספקית שירותי ייצור, ומייצרת מעגלים משולבים עבור אלפי חברות "פאבלס", יצרניות שבבים "וירטואליות" המתכננות ו"מייצרות" באמצעותה שבבים שנמצאים בבעלותן המלאה.

קשה להפריז בהשפעת המהפכה על התפתחות הטכנולוגיה. חברות כמו צורן הישראלית לא יכלו לקום בלעדיה. ARM, המעבד שהוא כנראה הנפוץ בעולם, ובפרט מניע את כל הטלפונים החכמים, מספר מחשבי-על, ואינספור מערכות משובצות מחשב, פותח ומיוצר במתודולוגיה של מיד וקונוויי. המהפכה אפשרה למודל הקוד הפתוח לחדור לתחום החומרה, וכיום ניתן למצוא ספריות פתוחות רבות של מעגלים המממשים פונקציות מתוחכמות ביותר, כולל מעבדים, שהמתכנן יכול לקחת ולשנות כרצונו, ולבנות בעזרתן שבבים חדשים.

סמוך לגיל הפרישה, הובא לידיעתה של קונוויי שסיפורה האישי על שנות הקריירה המוקדמות בהן עבדה ב-IBM עומד להתפרסם ב-2001 בתחקיר שערך מארק סמותרמן. היא החלה לעבור תהליך יציאה מהארון כאישה טרנסג'נדרית ב-1999 וסיפרה לחברים ועמיתים על תהליך המעבר המגדרי אותו עברה, ואף כתבה על כך מנקודת מבטה באתר האינטרנט האישי שלה. בשנת 2000 סיפורה זכה לדיווח נרחב יותר בסיינטיפיק אמריקן^[16] ובלוס אנג'לס טיימס.

לאחר יציאה מהארון ברבים, היא החלה בפעילות אקטיביזם טרנסג'נדרי, במטרה "להאיר את בעיות הזהות המגדרית, ותהליכי מעבר מגדרי ולנרמל אותם". היא פעלה על מנת להגן על זכויות להט"ב ולהרחיבם. היא סיפקה סיוע ישיר ועקיף לנשים טרנסיות רבות העוברות את תהליך השינוי המגדרי באמצעות אתר אינטרנט ידוע המציע מקורות תמיכה פסיכולוגיים ורפואיים, שתורגם לשפות רבות.

קונוויי הייתה מתנגדת בולטת לתאוריית בלנצ'רד, ביילי ולורנס, לפיה התאמה מגדרית של נשים טרנסיות מונעת מאובססיה אוטו-ארוטית לאברי מין נקביים, והיא הובילה קמפיין נגד ספרו של ביילי, The Man Who Would Be Queen, אשר במסגרתו, לדבריה, הוא ערך מחקר בדרך תצפית אינטימית על אנשים מבלי לגלות להם כי הם נמצאים תחת מחקר, ושדבר זה אינו קביל מבחינה אתית.

קונוויי הייתה חברת צוות בהצגה "מונולוגים מהווגינה" המורכבת מקאסט טרנסג'נדרי בלבד, והופיעה בסרט דוקומנטרי על האירוע.

בשנת 2009 קונוויי הוכרזה כ"אחת מ-40 גיבורות סטונוול" לכבוד יום השנה ה-40 למהומות סטונוול על ידי ה-"International Court System", מהארגונים הגדולים והוותיקים בעולם הפועלים למען להט"בים, וכן ארגון National Gay and Lesbian Task Force.

בשנת 2013, בשיתוף עם מובילי דעה בולטים מתחום הטכנולוגיה, קונוויי ועמיתה מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל שידלו בהצלחה את הדירקטוריון של IEEE לכלול טרנסג'נדרים בקוד האתיקה של ארגון זה. הקוד, אשר נודע בקרב אנשי קהילת המדע כקוד הכבוד של האתיקה, החל מינואר 2014 כולל את קהילת הלהט"ב במלואה, צעד בעל השפעה רבה על החברה המדעית בה מונים כ-425,000 חברים מ-160 מדינות ברחבי העולם.

כמו כן היא תמכה בשוויון הזדמנויות ועיגון בחוק של חקיקה להגנת תעסוקה עבור טרנסג'נדרים בתעשיית ההיי-טק.

בשנת 2014 טיים מגזין הכריז על קונוויי כעל "אחת מ-21 הנשים הטרנסג'נדריות שהשפיעו על התרבות האמריקאית".

בשנת 2015 היא נבחרה להכלל ברשימת "100 הטרנסים".

ב-2020 חברת IBM התנצלה על פיטורי קונוויי ואף העניקה לה תארים ופרסים שונים^[3].

בשנת 1987 קונויי פגשה את בעלה צ'ארלס "צ'רלי" רוג'רס, מהנדס במקצועו, השותף לתחביבי הספורט שלה. זמן קצר מאוחר יותר, עברו להתגורר יחד, ובהמשך (ב-1994) קנו יחדיו בית רחב מידות עם חלקת אדמה מיוערת, אחו ומרעה באזור הכפרי של מישיגן. בשנת 2002 הם נישאו. בשנת 2014 בעיתון "חדשות ההנדסה" של אוניברסיטת מישיגן פורסם מאמר המנתח את הקשר בין התפתחות המחקר, הגילויים וההרפתקאות של קונוויי מבחינה מקצועית להתפתחותה מבחינה אישית בחייה הפרטיים^[17].

קונוויי זכתה למספר אותות ותארים:

• פרס Electronics על הישגים בשנת 1981
• פרס Harold Pender Award של אוניברסיטת פנסילבניה בשנת 1984.
• פרס הדרכת ההמצאות של IEEE EAB בשנת 1984.
• בשנת 1984 שותפה לאות של IEEE על "תרומה לטכנולוגיית VLSI.
• מדליית ג'ון פרייס וות'ריל של Franklin Institute, 1985.
• 1985 - פרס ממשרד ההגנה של ארצות הברית Secretary of Defense Meritorious Civilian Service.
• חברת "אקדמיית ההנדסה הלאומית", 1989.
• פרס ההישג הלאומי של ארגון "החברה של נשים מהנדסות", 1990.
• 1996 - מינוי לנשיאות United States Air Force Academy Board of Visitors.
• תואר דוקטור לשם כבוד ממכללת טריניטי, 1998.
• 2002 - התווספות להיכל התהילה של המגזין הנחשב Electronic Design.
• מהנדסת השנה של הארגון הלאומי של קהילת המדע והטכנולוגיה של הלהט"בים, 2005.
• 2009 - אחת מ"40 הגיבורות הטרנסג'נדריות של סטונוול" על ידי ICS ו־NGLTF
• פרס חלוצת המחשבים (Computer Pioneer Award) של IEEE 2009.
• חברת תאגיד Emerita, מעבדת צ'ארלס סטרק, 1993-2010.
• 2014 - פרס מוזיאון היסטוריית המחשב "על עבודתה בפיתוח והפצת שיטות עיצוב משולבות של מעגלי חשמל integrated circuit design".^[18][19]
• דוקטור לשם כבוד 2014 של אוניברסיטת המחקר Illinois Institute of Technology.
• 2015 - אות Steinmetz Memorial Lecture של IEEE
• 2015 - מדליית IEEE/RSE James Clerk Maxwell.

• 1979 (בשיתוף עם קרבר מיד) הצגת מערכות VLSI, אדיסון-ווסלי
• 2012 - שחזור המצאת VLSI: איך סדרת כישלונות גרמו ליצירת פרדיגמה חלוצית בעיצוב דיגיטלי של מערכות מעגל משולב (How a Series of Failures Triggered a Paradigm Shift in Digital Design) של מגזין IEEE.

מדיה וקבצים בנושא לין קונוויי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של לין קונוויי (באנגלית)

• לין קונוויי, ברשת החברתית פייסבוק
• לין קונוויי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• לין קונוויי, באתר dblp
• קולו אור, לין אן קונוויי ומהפכת המחשוב, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 בפברואר 2022